תשובה בכתב יד וחתימת קודש מרנא החתם סופר זי"ע

תשובה בכתב יד וחתימת קודש מרנא החתם סופר זי"ע

תשובה להלכה בכתב יד וחתימת קודש של מרן החתם סופר זי"ע ערב שבת קודש חזון [ה' אב] שנת תקע"ה

מכתב תשובה להלכה למעשה בהלכות קידוש בשבת, בעצם כתב יד קדשו של רבינו החתם סופר זיע"א. נכתב אל תלמידו הגאון רבי משה פאקש.

נכתבה על דף אחד 22 שורות על צד אחד מראשו לסופו, ומעבר לדף נכתב האדרעס גם כן בכתב ידו הקדושה של מרן החתם סופר בזה הלשון: "לק"ק פאקש לתלמידי הרבני השנון המופלא מו"ה משה בהרב נ"י".

כנראה תשובה זו נכתב אל הג"ר משה פאקש בשעה שהיה עוד חתן לפני חתונתו, שאמור היה להתקיים תיכף אחרי יום צום תשעה באב שנת תקע"ה. החתם סופר מתחיל וכותב לו שהוא משער לדעתו שמכתבו יגיע אליו אחרי שמחת יום חתונתו, הוא מעניק לו מברכותיו הטהורים " שיהי' השם עמך ויהי מקורך ברוך, ואחריתך ישגה לתורה ולתעודה, והשם יתן אותך לחן ולחסד וירום קרנך, ותחזה בנועם השם אמן".

אחר כך הוא עובר לדון בנידון השאלה, בדין המקדש על הפת וכבר יצא ידי חובת קידוש באמירת ויכולו, וגם כל בני ביתו כבר יצאו ידי חובתם, אם מותר להפסיק עם אמירת הקידוש בין נטילה לברכת המוציא. החתם נכנס לעומקו ורוחבו של הסוגיא ומסיק דפשוט הוא דמותר לאומרו בין נטילה להמוציא דנוסח ברכת הקידוש כך היא.

בסוף התשובה הוא מסיים "ומרוב טירדות לא אוכל להאריך, וה' שנותיך יאריך". וחותם חתימת יד קדשו.

בשולי היריעה פורס החתם סופר בשלום חותנו המחזיקו על שלחנו שיוכל לישב על התורה, ומברך אותו שיזכה לראות בנים ובני בנים ושלום על ישראל.

תשובה זו נדפסה על פי כתב יד זה, שהיה מונח בידי הגאון רבי אלי' מנחם גאיטיין אב"ד העדיעס, ושלח להדפיסה בקובץ "תורה מציון" שיצא לאור בירושלים תרמ"ח, שנה א' חוברת ד' סי' ל"א דף מ"ג ע"ב. משם הועתקה (בהשמטת השורה האחרונה) לספר היובל להחתם סופר "זכרון למשה" דף מ"א סימן ט', ומשם לקובץ שו"ת חתם סופר מהדורת מכון חתם סופר, ירושלים תשל"ג, או"ח סימן י'.

הגאון רבי משה פאקש-פריינד (תקנ"ז-תרכ"ג) נולד בפאקש לאביו הגאון המפורסם רבי יצחק איציק גריסהאבער האב"ד פאקש שהיה מגדולי תלמידי הנודע ביהודה, ומראשי הלוחמים בתנועת ההשכלה, נודע בספרו "מקל נועם" נגד השטירל פיש שרצו הרעפארמער ובראשם אהרן חורינר להתיר. רבי משה היה תלמיד הגאון רבי בנימין וואלף באסקאוויץ אב"ד באניהאד, בנו של המחצית השקל ובעל סדר משנה על הרמב"ם, ולאחר מכן עלה ללמוד בישיבת מרן החתם סופר בפרעשבורג, בה למד במשך ארבע שנים, ומרן עיטרו בשנת תקע"ה בתעודת חבר "הוסיף אומץ יום יום ונתגדל בתורה ויראה קדומה לחכמתו פומי' ממלל רברבן" (לקוטי מכתבים ס"ו). נדפסו שש תשובות וחמשה מכתבים מהחתם סופר אליו. בשנת תקע"ה נשא לאשה בת גביר בעיר יינק ודר ליד חותנו, ישב כל ימיו על התורה והעבודה ביינק, תורה וגדולה התאחדו על שולחנו, נפטר ביינק. בשנת תרל"ד הועברו אלפי הספרים שהיו ברשותו - חלקם מעוטרים בהגהותיו המחכימות - לישיבת באניהאד. קצת מחידושי תורתו נדפסו במקומות מפוזרים.

*********************************************

מפאת גודל קדושתם הנוראה של חידושי תורת מרנא החתם סופר, מקובל בקרב רבים מתלמידיו אדירי התורה כי עצם גוף כתב יד קדשו, סגולה נוראה היא ליראת שמים ולישועה בכל הענינים. גדולי הדורות גם ראו בכתבי קדשו גם סגולה להנצל משרפות בבתי ישראל

"מרן הדעת סופר זי"ע היה אוחז לסגולה לרפואה, למי שנחלה ונפל למשכב רח"ל, שישים תחת מראשותיו דף מכתב יד קדשו של מרן ה'חתם סופר' זי"ע" (קובץ בית סופרים, קובץ ג').

"הגאון הקדוש מהר"ם בנעט אמר שההסתכלות בכתב יד קדשו של ה'חתם סופר' מסוגל ליראת שמים. וכך מסופר שפעם הגיע תשובה הלכתית מה'חתם סופר' אל מהר"ם בנעט, והוא עיין בה כמה זמן, ושאלו אותו הסובבים אם מצא איזה דבר הצריך עיון בתשובה, השיב לא, אבל אני מעיין בתשובה כי עצם ההסתכלות בכתב יד קדשו מסוגל ליראת שמים. (הקדמה לדרשות חתם סופר עמ' ז' בהערה).

וכך מפורסם בשם הרה"ק מסאטמאר זי"ע שלראות את כתב יד החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים.

"במשפחת החתם סופר היה מקובל כי כתב יד קדשו של החתם סופר מסוגל לשמירה על כל צרה שלא תבא, ובנו רבי שמעון סופר אב"ד קראקא בזמן שהיה צריך לקבל החלטות גורליות בפרלמנט האוסטרי, היה מוציא מחיקו מכתב יד אביו והיה מעיין בו" (ראה בספר רבינו שמעון סופר ח"א עמ' נט).

וכאשר ראה הקב"ה הסכנה הגדולה לישראל שלח לנו מלאך ה' צבאות הגאון רב פעלים מקבציאל חתם סופר זצ"ל אשר הרביץ תורה וטהרה בישראל והעמיד אלפים תלמידים וכל התורה היום באיירופא כמעט מתלמידיו ותלמידי תלמידיו, הוא היה נגד המהרסים והמחריבים בתורתו שריבץ עד שהארץ האירה מכבוד תורתו (חתנו הגאון רבי זלמן שפיצר, תיקון שלמה דף קח, א)

'עלינו לשבח לאדון הכל שנתן לנו בדור האחרון את האיש הגדול והקדוש הזה אשר האיר עינינו בתורה וביראת שמים ולולא הוא, כבר היינו ממשמשים כסומים באפילה בגלות החושך הזה וכל דבריו ודרשותיו וחידושי תורתו בהלכה ואגדה הם מלאים קדושה יראת שמים וחסידות ומידות טהורות ונשגבות' (הגאון משאמלוי בזכרון למשה עמ' 8)

"מקובלני מרבותי ורבותי מרבותיהם" אמר הגאון מהר"ש ענגיל "שהנודע ביהודה והחתם סופר שייכים היו לדורות קדומים ונשלחו מן השמים בדורות מאוחרים לקבוע הלכות בישראל". ובעל אבני נזר התבטא פעם "כי החתם סופר הוא איש שהשי"ת עומד ליד העט שלו שלא יכשל". חותנו הגאון רבי עקיבא איגר העיד עליו שרוח ה' דיבר בו (שו"ת רע"א מהדו"ק סי' קכ"ח). גדול תלמידיו המהר"ם שיק אמר בהספידו עליו "ממש ניכר היה השראת השכינה ורוח הקדש על מורינו ורבינו". והרה"ק הדברי חיים מצאנז בתשובותיו (שו"ת דברי חיים ח"ב או"ח סי' ח') כותב "ואינני ח"ו כחולק על מרן ראש כל בני הגולה החתם סופר ז"ל כי אינני בקי בשיחת חולין דיליה", הצד השוה שכל גדולי דורו והבאים אחריו: "כל ישראל ישמעו ויראו מהדר גאונו". (לשון תלמידו הגאון רבי אברהם שאג בהספידו על החת"ס)