Auction 022 Online Auction – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
Mar 4, 2020 (your local time)
Israel
 8 Ramban St, Jerusalem.

The preview and the auction will be held at our offices , 8 Ramban St. Jerusalem

The auction has ended

LOT 94:

Maskil L'David – Venice, 1760 – Signature of Rabbi Yehuda Alkalai Rabbi of Zemun (Zemlin), Early Supporter of Zionism

Sold for: $100
Start price:
$ 100
Auction house commission: 25%
VAT: 17% On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
tags:

Maskil L'David – Venice, 1760 – Signature of Rabbi Yehuda Alkalai Rabbi of Zemun (Zemlin), Early Supporter of Zionism
ספר משכיל לדוד, חיבור על פירוש רש"י על התורה, מאת רבי דוד פארדו. ונציה, [תקכ"א 1760].
חתימה בדף המגן הקדמי: "מתת אלדים קנין כספי הצעיר יהודא ב' שלמה חי אלקלעי ה"י בעיר סעמלין..."
רבי יהודה אלקלעי (1798-1878), ממבשרי הציונות הראשונים. נולד בסרייבו שבבוסניה, עלה לירושלים בילדותו, וקיבל תורה מרבי אליעזר פאפו, בעל "פלא יועץ". בשנת 1825 נתמנה לרב בזמלין (זמון, סרביה). בשנת 1840 התוודע לעלילת הדם בדמשק, והחל לגבש תכנית חדשה לפתרון שאלת היהודים – עלייה לארץ ישראל, החייאת הלשון העברית, רכישת קרקעות משותפות והקמת קופות ציבוריות. הרב אלקלעי תלה תקוות רבות בייסודו של "כל ישראל חברים" (1860), הארגון היהודי הבין לאומי הראשון בעת החדשה, וראה בו צעד ראשון וחשוב לקראת מימוש תכניתו. בשנת 1874 עלה לארץ ישראל עם אשתו אסתר, וכעבור ארבע שנים נפטר ונקבר בהר הזיתים. בערים רבות בארץ יש רחובות שנקראו על שמו של הרב אלקלעי.
רישומי בעלות נוספים בדפי המגן: "קנה קניתי לד' צבאות הק' שמואל במוהרי"ל דיטש שליט"א" [רבי שמואל דייטש-אשכנזי מירושלים].
הגהה בדף כ/1.
[6], קסח, [1], קסט-קעב, [1] דף. 23 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות בדפים הראשונים. פגמים, עם פגיעות קלות בטקסט, וסימני עש קלים במספר מקומות. קרעים משוקמים בשולי ארבעת הדפים של לוח הטעויות. יתכן ודפים אלו הושלמו מעותק אחר. חותמת בדף השער. כריכה חדשה.
[1] דף אחרון הוא של רשיון השלטונות, באיטלקית. ברוב העותקים נכרך הרשיון לאחר ההקדמה. יש עותקים, בהם נדפס הרשיון בין דף קסח לדף קסט, לפני לוח הטעויות, או בסוף הספר, כמו בעותק שלפנינו. ראה: מ' בניהו, הסכמה ורשות בדפוסי ויניציאה, ירושלים תשל"א, עמ' 349, מס' 35; א' יערי, מחקרי ספר, ירושלים תשי"ח, עמ' 399 מס' 48.