|
LOT 155:
עותק מיוחס עם רישומים מעניינים: פולמוס: אור הישר "הגט מקליווא" - מהדורה שניה לעמברג תרס"ב | 1902 / ספר יסוד: בית ...
more...
|
|
|
Sold for: $50
Start price:
$
50
Buyer's Premium: 25%
VAT: 17%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
עותק מיוחס עם רישומים מעניינים: פולמוס: אור הישר "הגט מקליווא" - מהדורה שניה לעמברג תרס"ב | 1902 / ספר יסוד: בית מאיר על יו"ד - מהדורה ראשונה ווארשא תר"ל | 1870
ספר אור הישר, שאלות ותשובות מרבי ישראל ליפשיץ, העוסק ברובו בפרשת "הגט מקליווא" [ראה להלן]. מהדורה שניה לעמברג תרס"ב | 1902. [4], סד דף. נייר יבש. נקבי עש רבים. מצב כללי בינוני גרוע.
כרוך עם ספר בית מאיר והוא ספר קנין דעה על שולחן ערוך יורה דעה, לרבי מאיר פוזנר - מהדורה ראשונה ווארשא תר"ל - 1870. סטפנסקי ספרי יסוד 200. שני שערים. [2], פח דף. נקבי עש רבים. מצב כללי בינוני - גרוע.
חותמות בעלות של רבי אברהם משה באב"ד (ראה בהמשך). 2 רישומים ארוכים מעניינים בכתב יד.
הרקע לכתיבתו והדפסתו של ספר זה הוא פרשת "הגט מקליווא" בעקבות הגט שסידר הגאון רבי ישראל ליפשיץ רבה של העיר קליווא סבו של בעל "התפארת ישראל", לזוג מהעיר בון. הבעל שהיה מעט מעורער בנפשו, נמלט מגרמניה לאנגליה מאימת מוות, ובדרכו גירש את אשתו בעיר קליווא שבגרמניה. חכמי פרנקפורט ומנהיים פסלו את הגט בטענה שהבעל אינו כשיר לגרש ("גט שוטה") ויצאו בכרוזים חריפים נגד הרב מקליווא. לעומתם רוב גדולי הדור: ה"שאגת אריה", רבי יצחק מהמבורג, רבי שאול מאמשטרדם ודודו רבי יעקב עמדין, ה"נודע מיהודה" ועוד, פסקו כדעת הרב ליפשיץ, שהבעל נחשב לאדם שפוי הראוי לגרש.
הספר עוסק ברובו בפרשה זו וספיחיה, בהקדמה מתאר רבי ישראל ליפשיץ בפירוט את המלחמה שהכריזו עליו מתנגדי הגט ובספר מביא את כל הצדדים שהניעוהו להכשיר את הגט והתשובות השונות בעניין. זהו הספר העברי היחיד שנדפס בעיירה קליווא שבגרמניה היות וכל בתי הדפוס באשכנז סרבו להדפיס את הספר כדי לא לנקוט צד בפרשה.
רבי אברהם משה באב"ד (תר"ס - תש"ם), בן רבי מנחם מנדל באב"ד מגורה הומורה, רב וראש ישיבה חסידי בבוקובינה ובישראל. תלמידו המובהק של הגאון רבי מאיר אריק מטרנוב, ירש את מקום אביו ברבנות גורה הומורה, לאחר המלחמה בשנת תש"ח, ניסה לעלות לארץ ישראל אך הוגלה לקפריסין, שם שימש כרב במחנה המעצר. לאחר עלייתו לארץ היה בקשרים אדוקים עם מרן ה'חזון איש'. בסביבות שנת תשי"ב התמנה לתקופה לראש ישיבת "יחל ישראל" של חסידות סערט ויז'ניץ בראשות גיסו האדמו"ר רבי ברוך הגר.
