סידור של"ה ווארשא תרמ"ג חתימת החסיד המפורסם ר' משה אליעזר פוקס שו"ב ווישאווא

סידור של"ה ווארשא תרמ"ג חתימת החסיד המפורסם ר' משה אליעזר פוקס שו"ב ווישאווא

הגה"ח רבי משה אליעזר פוקס זצ"ל שו"ב ווישעווע, דודו של ר' מרדכי חנה.

בין גדולי חסידי ויזניץ בדור דעה שלפני כ-150 שנה, בלטה דמותו העילאית של האי חסיד נשגב, מהאריות שבחבורתא קדישתא בצל רבוה"ק ה'צמח צדיק', ה'אמרי ברוך' וה'אהבת ישראל' זי"ע, הגה"ח חסידא ופרישא רבי משה אליעזר פוקס זצ"ל.

'ר' משה לייזער' היה סמל ומושג לחסידי ויזניץ בפרט, וליהודי מארמורש בכלל, כתמונה חיה לדמותו של חסיד אמיתי הדבוק ברבי, ממנו שאב את חיותו. ומאידך, כל עניני העוה"ז נחשבו בעיניו כקליפת השום.

אביו, הרה"ח רבי ישראל פוקס זצ"ל מווילחוביץ היווה דוגמא חיה של 'מורה דרך רוחני' לבניו וצאצאיו הדגולים, בגדלות מופלגת בתורה וביר"ש, ובהתקשרות אמת לרבוה"ק, ומדרך מרוממת זה ינקו בניו המסולאים מפז - רבי יצחק דוד פוקס ורבי משה אליעזר פוקס זצ"ל.

בבחרותו, עוד כשהיה נהוג שבחורי הישיבות אכלו מדי יום 'ימים' (טעג) אצל בעלי בתים תושבי העיר, סירב רמ"א לנהוג כן, זאת עקב חסידותו וזהירותו בענייני קדושה. הוא לא רצה להיכנס ולאכול יחד עם ה'בעלי בתים' ובני משפחותיהם. בכל ימי שישי התהלך בין תושבי העיר כששקית בידו, אסף שאריות לחם, ומזה הסתפק כל השבוע.

בקי היה בש"ס ופוסקים והיה בעל ידיעה והבנה בכל מקצועות התורה. ברם, הוא עצמו היה עטוף במעטה ענווה, מתוך הכרה מלאה שאין הוא נחשב למאומה. עאכו"כ היה אחוז פחד ומורא כאשר עמד במחיצת הרבי.

תפילותיו המרטיטות והנעימות, ומידותיו האציליות, הקנו לו שם עולם. הרה"ק רבי יודא'לי זי"ע סיפר כי הוא היה ניכר באופן מיוחד בגינוני הקדושה שלו. פרישותו והליכותיו בקודש, היו לשם דבר אצל החסידים.

בצעירותו כיהן כשו"ב ביישוב סקערניצא, שם זכה להערכתו של הגאון מהר"ם שיק זצ"ל רבה של חוסט והמחוז. משנת תרל"ב במשך ט"ל שנים כיהן כשו"ב דווישווא, שהיתה עיר מלא חכמים וסופרים.

בשנים הראשונות לאחר נישואיו לא זכה ר' משה אליעזר לילדים, והוא נושע לאחר שאימו ע"ה הפצירה במרן הסב"ק זי"ע שיברכו.

הוא גידל יתומים בביתו ודאג למענם כמו לבני ביתו ויותר מכך, גם דאג ללמדם מקצוע לפרנסתם, כדי שכשיגדלו לא יזדקקו לבריות. לאחר פטירת אחיו הגדול ר' יצחק דוד בדמי ימיו, לקח ר' משה אליעזר את המשימה לדאוג לאלמנה וליתומים, וגם את הדאגה לחינוכו וטיפוחו של פרי הילולים - בן אחיו רבי מרדכי חנה ז"ל, שהיה אז אברך צעיר אחרי נישואיו. את מיטב כוחותיו השקיע בו והאציל מהודו עליו, רבי מרדכי חנה החזיק את דודו כמדריכו הרוחני.

היה משפיע בכל עת מצוא, מפיו המפיק מרגליות נהנו ושתו המונים, כל מי שהיה פעם במחיצתו שמע וקנה ממנו אוצרות תורה וחכמה. כשבאו אליו אברכים ללמוד את מלאכת השו"ב, עקב אחר מידת היר"ש שלהם, ולימדם והסמיכם רק אם ראה כי ראויים הם לכך. מעשה באברך שהגיע לבית רמ"א כדי ללמוד את עבודת הקודש, אולם כשנוכח מקרוב בדרגותיו הגבוהות של רמ"א בעבודת ד', משך ידו, באומרו: 'כשראיתי במשך כל הלילה כיצד צריך שו"ב להתנהג, החלטתי שאין זה בשבילי'...

סיפר מרן הסב"ק זי"ע, שכאשר התפנתה משרת השו"ב בעיר ויזניצא, רצה רבינו ה'צמח צדיק' מאוד שיקבלו את ר' משה אליעזר כשו"ב בוויזניצא, אך לבסוף נמלך בדעתו, כי לא רצה שתושבי ווישווא יפסידו שו"ב חשוב כזה.

מעולם לא התלונן שחסר לו מאומה בגשמיות, תמיד היה מרוצה ושמח, מלא ברגש ובלהט חסידי. ולענוותנותו לא היה קץ. רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע היה משבחו: "ר' משה אליעזר דער שוחט - איהם איז גארנישט איין געפאלין צו זיין א עניו" - [כלל לא עלה בדעתו להיות עניו], שכן לא עלה בדעתו שיש לו במה להתגאות! ופירש רבינו בזה את הפיוט בשחרית של ר"ה 'וקטונתי מעש, לכן אזחיל' - אני מפחד מעצם הדבר שאני מוכרח לעשות מעשים כדי להקטין את עצמי. מי אני בכלל ומה עלה בדעתי שאני משהו, שאצטרך לעבוד על מידת הענוה...

חייו היו קודש להיטיב עם יהודים, במסירות נפלאה, בחכמה עצומה השכיל אל דל. כל שנותיו התמסר לאיסוף כספים עבור עניים, וממנו למד ר' מרדכי חנה דרך קדושה זו - להתמסר לאסיפת כספים לנזקקים.

ר' משה אליעזר אף נסע לפעמים לשהות בצל קדשו של הרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע, כמובא בס' 'מקור חיים'.

קשר אמיץ היה לו עם הרה"ק ה'אמרי יוסף' מספינקא זי"ע. פעם שבת הרה"ק ה'קדושת יום טוב' מסיגעט זי"ע בווישווא, ובסעודה שלישית השתתף ר' משה אליעזר, שנתכבד לזמר 'ברכי נפשי'. ה'קדושת יו"ט' יצא מכליו כששמע את נעימות קולו של ר' משה אליעזר בהשתפכות הנפש, כבן המתרפק אל אביו.

נלב"ע בשם טוב, עש"ק כ"ג חשון תרע"א, ומנוחתו כבוד בעיר ווישווא.

השער הראשון נקטע

שער שני

שער שלישי לתהלים