ספר מאור יעקב חידושים וביאורים על תנ"ך, חידושי סוגיות, ומגליון המדרש רבה, של הרה"ק רבי יעקב מאיר בידרמן ...

ספר מאור יעקב חידושים וביאורים על תנ"ך, חידושי סוגיות, ומגליון המדרש רבה, של הרה"ק רבי יעקב מאיר בידרמן חתן האדמו"ר השפת אמת מגור וחותנו של האדמו"ר האמרי אמת מגור. העותק מכתב ידו ונלקט מספרים ע"י נכדו האדמו"ר הפני מנחם מגור. ירושלים. תשט"ז. קמ"ב עמודים. כולל הקדמת המו"ל ותולדות המחבר.

הרה"ג רבי יעקב מאיר בידרמן (ראש השנה ה'תר"ל, 1869 – י"ג בסיוון ה'תש"א, 1941) היה מרבני יהדות פולין קודם השואה. חתנו של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת", ועורך ספרי חידושיו על הש"ס. חותנם של רבי אברהם מרדכי אלתר, ה"אמרי אמת" ובנו רבי ישראל אלתר, ה"בית ישראל". נולד בעיירה לוביץ' (Lubicz) לרבי נתן שלמה בצלאל בידרמן, רב העיירה. סבו היה הרב יעקב דוד אב"ד קוז'ניץ ווישגראד. היה מיוחס לש"ך ולפני יהושע. מגיל צעיר נודע כשקדן וכעילוי. הוא השתדך לאסתר, בתו של האדמו"ר מגור, רבי יהודה אריה ליב אלתר, ה"שפת אמת", וכעבור כמה שנים, כשהיה בן 15, נישא לה ועבר לעיירה גור, סמוך לבית חותנו. באותן שנים עסק בלימוד תורה ונודע כשקדן ובקיא. ה"שפת אמת" הזכירו פעמים רבות בספר חידושיו על הש"ס. הספרים נדפסו בוורשה לאחר פטירת ה"שפת אמת" בעריכתו של הרב בידרמן שאף צירף הערות והגהות לחידושי חותנו. גם לאחר פטירת חותנו בשנת תרס"ה (1905) המשיך להסתופף בחצר גור תחת הנהגתו של גיסו, רבי אברהם מרדכי אלתר, ה"אמרי אמת". במהלך מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בורשה. בתקופה זאת החל גם לעסוק בענייני הציבור החרדי בפולין. הוא נבחר למזכירות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולנשיאות קופת רבי מאיר בעל הנס של כולל פולין. בשנת תרצ"ה התמנה לוועד הרבנים של קהילת ורשה, לצד הרב מנחם זמבה והרב אברהם ויינברג. באותה שנה השתתף במשלחת הרבנים לארץ ישראל מטעם אגודת ישראל, שכללה בין היתר את הרב שמואל דוד אונגר, הרב זלמן סורוצקין והרב יוסף שלמה כהנמן. הוא ביקר פעם נוספת בארץ ישראל ואף הוצע לו לעמוד בראש ישיבת שפת אמת, אולם הדבר לא יצא לפועל. בסוף ימיו סבל ממחלת הסוכרת, אך גם אז המשיך בלימודו ובשיעוריו. ב-1940, עם הקמת גטו ורשה נאלץ לעבור לתוכו. בגטו החמיר מצבו הבריאותי בשל חוסר בתרופות ובתנאים מתאימים, ובי"ג בסיוון ה'תש"א (1941) נפטר. נקבר בבית הקברות אוקופובה בוורשה בחלקת קבר משותפת עם סבו הרב יעקב דוד בידרמן. שניים מבניו, רבי יצחק דוד ורבי לייבל התמנו למלא את מקומו ברבנות ורשה, אך הם נספו כעבור זמן קצר. אשתו, שבעת ילדיו, נכדיו וניניו נספו בשואה. הניצולים היחידים מבני משפחתו היו בתו פייגה שהייתה אשתו בנישואים שניים של גיסו האדמו"ר, רבי אברהם מרדכי אלתר, ובנה, רבי פנחס מנחם אלתר, לימים האדמו"ר מגור, בעל ה"פני מנחם". האדמו"ר רבי פנחס מנחם בן האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור. חתן החסיד רבי אברהם מרדכי אלתר. נולד ביום כ"א תמוז בעיירת הנופש פאלניץ. בפרוץ מלחה"ע ברח עם אביו ואחיו לארץ ישראל, בארץ ישראל עמד בראשות ישיבת 'שפת אמת', וכן בראשות תנועת 'אגודת ישראל', לאחר פטירת אחיו ה'לב שמחה' ביום ז' תמוז תשנ"ב קיבל את הנהגת חסידי גור, ומאז במשך שלוש וחצי שנים הנהיג את עדת החסידים, בבוקר יום ט"ז אדר תשנ"ו עלתה נשמתו במיתת נשיקה השמימה. גופו הטהור הובא למנוחות בחצר ישיבת שפת אמת לצד אביו האמרי אמת. מאמרי השמוסען אותם אמר מדי שבת חג ומועד נדפסו בספרו 'פני מנחם' עה"ת ומועד