Bidspirit auction | Bat Ayin, Jeruslaem 1846, First

Bat Ayin, Jeruslaem 1846, First edition - signature of the notable chassidic emissaru Rabbi Meir Yehuda Leib of Shedlitz who was saved from death in merit of the 'Bat Ayin', and and contributed to the publication of the book before us! Bat Ayin. ”The words of the living God that are recited every Shabbat and Festivals ... from the mouth of the Rabbi of all the Diaspora Rabbi Avraham Dov Ber [fom Ovruch] ... And in his old age he pitched his sanctuary in the land of the living in the holy city of Tzfat in the upper galilee”. Jeruslaem 1846. Print of The righteous follower Rabbi Yisrael Bek. First edition Stefansky Chassidus number 103, S. Halevi number 38. The book is considered one of the basic books of Hasidic theory. Good condition - Stains, some light old moisture stains. A tiny flaw in the margins of the title page in a professionally restored corner. Few tiny moth holes, not noticeable. Tiny tears. Rebound in a nice cover. בת עין ירושלם תר”ז, מהדורה ראשונה - חתימת השד”ר החסידי הנודע רבי מאיר יהודה ליב משעדליץ-צפת, שניצל מוות בזכות ה'בת עין', ותרם להוצאת הספר שלפנינו! בת עין, מהרה”ק רבי אברהם דב בער מאווריטש. ירושלים, תר”ז. דפוס החסיד הצדיק רבי ישראל ב”ק. מהדורה ראשונה. סטפנסקי חסידות מס' 103, ש. הלוי מס' 38. עותק נדיר, עם דף רשימת המנויים מראש (הפרנומרנטן) מערי ארץ ישראל, החסר בחלק מהעותקים. --- צפת, תקצ”ז. ביום בהיר אחד זעזעה רעידת אדמה אדירה את אדמת העיר. אלפי יהודים נקברו תחת ההריסות. בין הנספים הרבים היו אשתו ורוב ילדיו של רבי מאיר יהודה ליב, מנכבדי הקהילה החסידית. אך הוא עצמו ניצל בדרך נס, בזכות ה'בת עין' הקדוש. וכך היה המעשה: בדקות בהן התרחשה הרעידה האיומה, הוא שהה בבית מדרשו של הרה”ק בעל 'בת עין' מאווריטש. כל אלו שהיו אז בבית המדרש ניצלו יחד עם הרה”ק מאווריטש, כאשר רק חלק מן התקרה נפל, והחצי השני נשאר עומד. חלפו כמעט עשר שנים, והנה התעוררו החסידים להוציא לאור את הספר הקדוש 'בת עין'. מכל רחבי ארה”ק נאספו תרומות החסידים. חיבה יתירה רחשה העיר צפת ל'בת עין'. היא הכירה וזכרה את כוחו וגדולתו של ה'בת עין', מורה ורבה שהציל נפשות יקרות מבניה. וכך אנו מוצאים תופעה ייחודית, שגם נשות העיר דרשו להשתתף ולתמוך בהוצאת הספר, ושמותיהן נזכרים בסופו, ברשימת 'שמות המתנדבים'! לצדן מופיע גם שמה של ”אלמנת המחבר”, הרבנית חיה פערל כששמע רבי מאיר יהודה על יוזמת ההדפסה, כמובן נחלץ ותרם מהונו עבור ההוצאה, מתוך הוקרתו העמוקה על הנס שארע לו בזכות המחבר הקדוש. שמו נזכר ברשימת הנ”ל: ”ר' מאיר ליב משעדליץ”. כתב היד של 'בת עין' נשלח לבית הדפוס הראשון והיחידי בירושלים - דפוסו של החסיד רבי ישראל ב”ק. אחד העותקים שנדפסו נשלח לצפת, ושם קיבלו רבי מאיר יהודה בהתרגשות. בשער הספר הוא חתם את שמו: ”מאיר יהודא ליב משעדליץ”. זהו העותק המיוחד שלפנינו, אשר סיפור היסטורי דרמטי ומרגש מקופל בו. על הספר בת עין. ”דברי אלקים חיים הנאמרים מדי שבת בשבתו ומקראי קודש... מפי רשכבה”ג מו”ה אברהם דוב בער [מאווריטש]... ולעת זקנתו תקע אהל קדשו בארץ החיים בעיה”ק צפת בגליל העליון”. ירושלים, תר”ז. דפוס החסיד הצדיק רבי ישראל ב”ק. מהדורה ראשונה. סטפנסקי חסידות מס' 103, ש. הלוי מס' 38. הספר נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. אמנם הוא נכתב ע”י תלמידיו של המחבר, אך הוא הוגה ביסודיות על יד המחבר עצמו. באותה תקופה הדפוס בארץ ישראל היה צעיר לימים, כבן שלוש שנים בלבד. מעט ספרים נדפסו אז בארץ, והרבה ת”ח שלחו את חיבוריהם מארה”ק לגולה על מנת להדפיסם. הספר 'בת עין' נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו”ל, בגלל הוראתו של האדמו”ר רבי ישראל מרוז'ין זיע”א. בשנת תרכ”ט נדפס 'בת עין' שוב, בעיר זיטאמיר, ושם נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בהן כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: ”ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלוהיך בה תמיד”. הדף האחרון בספר מכיל את רשימת המנויים מערי ארץ ישראל. דף זה הנו נדיר, משום שאינו מופיע בחלק מהעותקים שנדפסו. רשימה זו הנה תיעוד היסטורי חשוב מאוד על אנשי היישוב החסידי בערי הקודש באותה תקופה (וכאמור לעיל - כמעט לא נדפסו אז ספרים בארץ, ומכאן חשיבותה של רשימה זו, שאין כיוצא בה). בפתח הספר שני עמודים שבהם נדפסה ”התנצלות המביא לבית הדפוס”, נכד אחי המחבר. מדובר בהקדמה חשובה המספרת על החיבור ועל הדפסתו. כשלוש שנים לאחר ההדפסה שלפנינו, בשנת תר”י, נדפס הספר 'בת עין' בזיטאמיר. אולם ישנם הבדלים משמעותיים בין שתי המהדורות, הן בגוף הטקסט והן בסדר הדברים, בגלל ששם הדפיסו מתוך כתב יד אחר. על המחבר הקדוש האדמו”ר הקדוש רבי אברהם דב מאווריטש (תקכ”ה-תר”א), מגדולי החסידות, המפורסם בפי כל ”בעל הבת עין” על שם ספרו שלפנינו. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. במשך כ-40 שנה כיהן כאב”ד העיר אווריטש, שעל שמה נודע שמו ”הרב הקדוש מאווריטש”. בשנת תקצ”ג עלה לארץ ישראל, לעיר צפת, יסד בה את בית מדרשו (הקיים עד היום!) והיה רבן ומנהיגן של קהילות החסידים בעיר. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ”ז: האדמו”ר הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ בבית מדרשו, וכל הקהל סביבו אוחזים באבנטו. כל הבניין התמוטט, מלבד שטח מצומצם שבו היו הרב והציבור. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ובמסירות נפש פעל שיהודים לא ינטשו את העיר. בשנת תר”א פרצה בצפת מגפה שהפילה חללים רבים. הרבי מאווריטש היה בין הלוקים במגפה, והבטיח כי הוא יהיה הקרבן האחרון בה. ביום י”ב בכסלו נפטר, ואכן פסקה המגפה.