זקוקין דנורא, מהדורה ראשונה, פראג, תל"ו. נוסח המדויק של ה'תנא דבי אליהו' כפי מה שקיבל המחבר מפי אליהו הנביא.

זקוקין דנורא, מהדורה ראשונה, פראג, תל"ו. נוסח המדויק של ה'תנא דבי אליהו' כפי מה שקיבל המחבר מפי אליהו הנביא.

ספרא - זקוקין דנורא ובעורין דאשא, פירוש על ספר תנא דבי אליהו המיוחס לאליהו הנביא. מאת הגאון המקובל רבי שמואל היידא. בראש כל פרק מופיעה הנוסח הישן והמקובל מדורי דורות, לאחר מכן מופיע הנוסח המתוקן כפי שקיבל המחבר מאליהו הנביא, ומסביב לו הפירוש 'זקוקין דנורא'.

הספר שלפנינו חובר על ידי 'גילוי אליהו'. כפי שהמחבר כותב בהקדמה: "... שהתפללתי להקב"ה שיתן רשות לאליהו ז"ל ולתלמידו רב ענן שהם יגלו ויודיעו לי". והוא ממשיך ומלמד את הדרך בה זוכים לגילוי אליהו: "שאמרתי בכל מוצאי שבת בכוונה גדולה ק"ל פעמים אליהו הנביא... שכל אדם האומר ק"ל פעמים אליהו הנביא במוצ"ש בכוונה זוכה שניצוץ קדוש מן נשמת אליהו מאיר על נר נשמתו". ומסיים המחבר הקדוש בתיאור גילוי אליהו שהיה לו: "ונדמה אלי כאילו איש עומד לנגדי... בעל שער ואזור עור אזור במותניו... והשליך את אדרתו הקדושה עלי...".

גירסה זו של הספר התקבלה בכל תפוצות ישראל, וגדולי דורו בהסכמותיהם גמרו את ההלל על הספר ומחברו. רבי משה שמעון בכרך, אב"ד וורמייזא (אביו של בעל ה'חוות יאיר'), כותב בהסכמתו: "ספר זיקוקין דנורא... במעשה מרכבה הקדושה... תורתו נקיים בלי דופי... שכל הדברים עינו ראתה וסקר". רבי שמעון אב"ד באמבערג מכנהו "האלוף המקובל האלקי". רבי שמואל אב"ד אוינשבך כותב בהסכמתו: "אמרתי בקרובי אקדש... איש חסיד וקדוש אשר מלא חכמה בנגלה ובנסתר סודות נוראים בספרו זיקוקין דנורא וביעורין דאשא".

גם גדולי הדורות שאחריו הללוהו ושבחוהו. הגר"ח פלאג'י כותב: "אשרי ילוד אשה שהשיג כל זה". רבי ישכר דוב בער מזלאטשוב כתב: "ומי יוכל לספר גודל מעלת ספר הקדוש הזה... וכל ההוגה בו יזכה לרב טוב הצפון ולחזות בנועם ה' ולכל משאלות לבו לטובה". ומפורסם הסיפור על רבי פנחס מגנייוושאוו, תלמיד המגיד מקוז'ניץ. שהשתוקק לספר זיקוקין דנורא, ונגלה אליו איש אחד, ונתן לו את הספר. ובבואו לפני המגיד מקוזניץ, אמר לו המגיד "תדעו כי אליהו זכור לטוב הטריח את עצמו להביא לכם את ספרו 'תנא דבי אליהו' עם הפי' 'זיקוקין'".

יצויין שהגר"א זצ"ל מצטט מדברי התנא דבי אליהו שני פעמים בביאור הגר"א כפי הנוסח 'הזקוקין דנורא', ולא כגירסא המקורית, וזה מבלי להעיר על הגירסות השונות, כנראה שקיבל הגר"א זצ"ל נוסחתו כנוסח האמיתית!

המחבר הקדוש מבטיח בהקדמה: "שכל מי שיקרא בו מובטח אני בו שיעורר לבבו לעסוק בתורה ובמצוות לשמה ויעשה מלבוש קדוש לנשמתו... שלא יעמדה נשמתו ערומה לפני ממ"ה הקב"ה".

נדיר במיוחד!

סטפנסקי ספרי יוסד מס' 133

[1], קעז, סב דף. 29 ס"מ. ספירת דפים משובשת. קרע לפינת דף האחרון משוקם במילוי נייר עם חסרון טקסט. מצב טוב מאד. כריכת חדשה.