פולמוס. פתשגן האגרת. פראג תרכ"א (1861). נדיר.

פולמוס. פתשגן האגרת. פראג תרכ"א (1861). נדיר.

פתשגן האגרת, דף בודד מודפס, מהג"ר שמואל פריינד ראב"ד פראג, דברי ביקורת נגד ספר 'דרכי המשנה' מזכריה פראנקל.

בשנת תרי"ט הוציא לאור המשכיל זכרי' פראנקל את ספרו 'דרכי המשנה', מטרת חיבורו היתה לבאר התפתחות וההשתלשלות של התורה שבעל פה עד לזמן עריכת המשנה, בתוך חיבורו הביע פראנקל דעתו שהתורה שבעל פה, יסדו אנשי כנסת הגדולה 'על פי סברא ישרה ובמועצות ודעת', ולא קבלהו איש מפי איש מסיני. מיד עם צאתו לאור, יצא עליו קצף רבנים החרדים, הראשון בין המקנאים, היה הגאון רבי ידידיה גאטליעב פישער זצ"ל משטוהלווייסבורג, מתלמידיו המובהקים של מרן החת"ס, הוא זכה לתורה וגדולה במקום אחד, ופעל אז כסוחר בשטוהלווייסנבורג (ורק אח"כ נתמנה כאב"ד הקהילה החרדית), ובעינו החדה הבחין מטרת החיבור והרעה הטמון בקרבו, וכתב מאמר חריף בלשון הקודש נגד הספר, הגאון רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל תירגם דבריו לאשכנזית, והדפיסם בעתון 'ישורון' שהוציא לאור מדי חודש בחודשו. לעומת זה, קמו איזה מתלמידי פראנקעל, להגין בעדו ולהצדיק דבריו, אחד מהם היה רבי שלמה יהודה ראפאפורט [המכונה שי"ר] אב"ד פראג (עירו של פראנקל), שהוציא לאור מחברת בשם 'דברי שלם ואמת' [פראג תרכ"א], בה הוא בא לצדו של פרנקל ללמוד עליו סניגוריה.

הקצינים והראשים בעיר פראג שהיו לבם עם פרנקל, פנו אל הראש בית דין, הגאון רבי שמואל פריינד, שיחווה דעתו בעינן לטובת פראנקל, ונגד הג"ר גאטליעב פישר והג"ר שמשון רפאל הירש, בכדי שיוכלו להדפיס מכתבו ולפרסמו, במענה על שאלתם כותב להם רבי שמואל, 'ולכן עתה באתי לענות אותם דעתי בקצרה… לגלות דעתי כדרכי תמיד, שלא לישא פנים לשום אדם, ולדבר את אשר לבבי ויעבור עלי מה…', ואחרי אשר מקדים שהדבר ברור מדברי פראנקל שהוא מכחיש בתורה שבעל פה שהוא מסיני, קורא אל פראנקל שיחזיר מדבריו, ' כי יאמר בפיו ובכתב לעין כל: אני מאמין באמונה שלימה כל אשר האמין ומאמין, כל אשר ראוי בשם להקרא בשם ישראל, כי התורה המצויה בידינו, נמסרה היא וביאוריה, מאת אדון כל לעבדו נאמן ביתו…'.

[1] דף. סימני קיפול. מצב טוב מאד.