Bidspirit auction | ספר בנין אריאל. שני החלקים.

ספר בנין אריאל. שני החלקים. אמשטרדם תקל”ח (1778). מהדורה ראשונה. עותק יפה. - ספר 'בנין אריאל', להגאון המפורסם רבי שאול אב”ד אמשטרדם, כולל בתוכו ביאורים על התורה והמגילות (חדרי תורה - בית מועד, חלק ראשון), וחידושים על הש”ס (בית תלמוד - חלק שני), הספר נתקבל באהבה ולא מש מעל שלחנן של חובבי דרוש. מהדורה ראשונה, שדנפסה בחיי המחבר. שני חלקים בכרך אחד: [6], לו; מ דף; [2], מב דף. [2] דפי המפתחות בסוף החלק הראשון, שלא נמצאים בהרבה מן הטפסים, חסרים גם בטופס שלפנינו. דפים מג-מד בסופו של החלק השני, שחסרים בכמה טפסים, נמצאים בעותק שלפנינו.  30.5 ס”מ. מצב טוב מאד. נייר לבן ואיכותי. כריכה עתיקה. בדף המגן חתימת הג”ר צבי הירש בן הג”ר שלמה זלמן אב”ד הילדסהיים, [הסכמה ממנו על ספר משנה למלך המבורג תק”נ]. בין דפי הספר נמצאת הגה חתומה מאת הג”ר מענדל שטיינהרט אב”ד הידלסהיים. ר' מנדל שטיינהארט אב”ד הילדסהיים והמדינה, בן אחותו של הגאון רבי יוסף שטיינהארט אב”ד פיורדא בעל זכרון יהוסף. בבחרותו למד תקופה ממושכת בפראג אצל הגאון רבי ליב פישלס זצ”ל, שם בפראג התייידד עם הגאון רבי בצלאל רנשבגורג זצ”ל, ידידות זו נמשכה אף אחר פרידתו של ר' מנדל מפראג, ועמדו בקשרי מכתבים בפלפול והלכה. הג”ר בצלאל מרבה להביא חידושי תורה ממנו בספריו [הורה גבר, פתחי נדה], וכותב עליו דברי שבח בהפלגה בהסכתמו לשו”ת דברי מנחם. אולם יש אומרים שר' מענדיל נסתבך בסוף ימיו ברוח ההשכלה והריפורמים. בשנת תקס”ח כשנוסדה הקונסיסטוריה הווסטפלית, נבחר ר' מנדל להיות מאחד מרבניה. הקונסיסטוריה ניהלה ברוח השכלה וריפורמי תחת השפעתו של ישראל יעקבסון, והשתדלה לעקר מנהגי ישראל, ולשתל בקרב ישראל הרבה 'תקנות' חדשות. באותו תקופה הדפיס ר' מנדל חיבור מיוחד בשם 'דברי אגרת', ויצא להצדיק ולהגין בעד 'תקנות' הקונסיסטוריה, בין התקנות היתה היתר אכילת קטניות בפסח, ועוד. הגאון רבי מרדכי זאב הלוי איטנגא זצ”ל, בספרו שו”ת מאמר מרדכי [סימן ל”ב] כותב על 'דברי האגרת' דברים חריפים וקשים, 'כי לאהבת החדשות אשר בדו מלבם טח עיניהם מראות בדברים פשוטים'. ולעומת זאת, מובא ה'דברי אגרת' בהערצה על ידי אחד מגדולי הדור, הלא בעל מחבר ספר פתחי תושבה, [יו”ד רל”ד ס”ק י”ז], מביא אחד מה שתיקן ר' מנדל שכל האבלים יאמרו כולם קדיש יחד, ומצטטו בלשון זה, 'עיין בשו”ת דברי אגרת סי' ז' שהוא ז”ל במדינתו תיקן עיין שם טעמו ונימוקו'. וכן העתיקו כמה מחברים אחרי הפתחי תשובה את 'דברי אגרת'. ואכן מנהג זו נתפשט בימינו בתפוצות שכל האבלים אומרים קדיש.