מחזור לראש השנה ויום הכיפור, אמשטרדם תס"ח - 1708, שהיה שייך להגאון הקדוש רבי יעקב שמש זצ"ל רבו של מרן 'החתם סופר' ...

מחזור לראש השנה ויום הכיפור, אמשטרדם תס"ח - 1708, שהיה שייך להגאון הקדוש רבי יעקב שמש זצ"ל רבו של מרן 'החתם סופר', ולהחכם רבי וואלף היידנהיים ז"ל, עם חתימתם והגהות בכתב ידם.

בראש דף השער מופיע חתימתו [קצוצה] של רבי יעקב, '[לה' הארץ] ומלאה נאם הקטן יעקב שמש …'. ובתוך מסגרת השער, חתימה נוספת, שניתן לקרות, 'יעקב שמש'. כמו כן נמצאת חתימת רבי וואלף היידנהיים, מעט קרוע ודהה, 'שאול [היא לי] וואלף [ה]יידנהי[ים] מאת [ידידי] … שלם …'. במשך דפי הספר נמצאין הרבה הגהות בכתי"ק של הג"ר יעקב שמש זצ"ל, ובכתב ידו של רבי וואלף היידנהיים ז"ל, כאשר נרחיב הדברים בהמשך.

***

הגאון הקדוש רבי יעקב שמש זצ"ל, מגדולי חכמי פרנקפורט-דמיין, כיהן כאב"ד דקלויז ביהמ"ד הגדול בפפד"מ, והיה מרבותיו של ה'חתם סופר' בשנות נעוריו, ומזכירו בחיבוריו בתואר 'מורי ורבי'. ובמקום אחד [בחידושי חתם סופר גיטין לא, ב] כותב, 'שמעתי בכעין זה מאדמ"ו הרב הגדול מ"ה יעקב שמש זצ"ל שהי' רב בקלויז בה"מ הגדול בעיר מולדתי פ"פ דמיין'. רבי יעקב נפטר בשנת תקמ"ה ונספד ע"י גדולי הדור. הניח אחריו חיבורים רבים בהלכה ואגדה שלא נדפסו.

***

החכם המובהק רבי בנימין וואלף היידנהיים ז"ל (תקי"ז - תקצ"ב), היה תלמידו של הגאון רבי נח חיים צבי ברלין זצ"ל אב"ד אה"ו בעל 'עצי אלמוגים', ושל הגאון רבי יוסף שטיינהארט זצ"ל אב"ד פיורדא בעל 'זכרון יוסף'. יצירתו הראשון היתה ספר הדקדוק 'מאזניים' לרבי אברהם אבן עזרא שהדפיס בדפוס שהקים באופיבאך, ועיטר הספר עם הערות והארות. חיבור זו רכש לו שם טוב כתלמיד חכם מופלג בעל שיעור קומה מושלם בחכמה ומדע.

מאופיבאך עבר רבי וואלף לרעדלהיים, שמה ייסד בשנת תקנ"ט בית דפוסו שהיה מפורסם בעד איכות ויופי הדפוס. תחילת מעשהו ברעדלהיים היתה הדפסת המחזור 'רעדלהיים' הנודע, גילת הכותרת של יצירותיו. בהקדמתו מתאר רבי וואלף את מטרות המחזור: א] להגיה נוסח הפיוטים בהגהה מדויקת על פי דפוסים ישנים וכתבי יד מוקדמים. ב] תורגם הפיוטים ללשון המדוברת שפת אשכנז. ג] ציון מקורות לדברי הפייטן המיוסד על מאמרי חז"ל. רבי וואלף השקיע בה מיטב כוחותיו, והוציא מתחת ידו דבר נאה ומתוקן, ויהי אך יצא יצא מבית הדפוס הכה גלים בעולם היהדות, ועד מהרה הפך המחזור לספר יסוד, ובחייו [משנת תקנ"ט עד תקצ"ב] כבר הדפיס שמונה מהדורת של המחזור.

הערצה רבה הראו גדולי הדור לרבי וואלף ולחיבוריו, ובפרט למחזור שלו, כמו שנראה מהסכמות הנלהבות שנתנו גדולי הדור למחזורו, ביניהם הגאון בעל 'הפלאה' ובעל 'עצי אלמוגים' ועוד. הבולט ביותר הוא תשובתו של מרן ה'חתם סופר' זצ"ל [חושן משפט סימן ע"ט] משנת תקפ"ג, לאחר שהדפיס מדפיס אחד מחזוריו של רבי וואלף בלא רשותו, כותב ה'חתם סופר' בחריפות דאסור להשיג גבולו של רבי וואלף במשך חמש ועשרים שנים, 'החתם סופר' כותב בתוך דבריו, ' החכם השלם מו"ה וואלף היידנהיימר שיחיה, שנודע לי מהגאון מחנה לוי ז"ל, כילה כמה זמנים בהגהת הפיוטים ולתרגמם בלשון אשכנז, ואלמלא הוא הפיוטים כבר נשתקעו ולא נאמרו בדורות הללו כידוע'.

בין ספרי מרן החתם סופר מבצבץ הערצה רבה לרבי וואלף, ואף מזכיר מדברי תורתו בהרבה מקומות, ובכל מקום שמביאו מכנהו החכם רבי וואלף היידנהיים. להלן שני מקומות שמביא החתם סופר מפירושי מחזורו, בשו"ת [ח"א סימן ט'], 'קושיא גדולה ועצומה היא, וכבר נתקשו בה רבני קשישי טובא …, ולא שמעתי ולא ראיתי בזה תירוץ הגון, עד שמצאתי מה שכתוב החכם מו"ה וואלף היידענהיים בפי' המחזור בהפטרת יום א' דר"ה, והנה אמת נכון הדבר. בקובץ תשובות [סימן מ"ח], מביא מה שהקשה הגאון רבי חיים נח צבי ברלין בעל 'עצי אלמוגים' לרבי וואלף על אחד הפיוטים, ורבי וואלף השיב לו תשובה מספקת, וחתם סופר מביא תירוצו ומסיים, 'ודפח"ח ומורי בהפלאה קלסיה'

***

לפנינו מחזור לראש השנה ויום כיפור, שהיה ברשותו של רבי וואלף היידנהיים, ובגליוני הספר נמצאים יותר משלש מאות הגהות בכתב ידו, [ההגהות נחתכו קצת]. ההגהות נחלקים לשתים, האחת, הגהת נוסח וניקוד הפיוטים, רבי וואלף מזכיר כתבי ידות שונים שהיה תחת ידו, ודפוסי ישנים של מחזורים, ומברר נוסח הנכון לדעתו, בהגהות אלו אנו רואים הסיבות שהניעו רבי וואלף לשנות מהגרסאות הנדפסות. חלק השני של ההגהות, המה ביאורים ופירושים בכוונת הפייטן על פי דברי חז"ל במדרש ובגמרא. הנוסחאות והפירושים שכתובים על גליונות המחזור הלז, נמצאים בשינויים קלים במחזורים שהדפיס רבי וואלף.

הרי לנו גילוי היסטורית, ה'מחזור' שהיא היסוד והבסיס ל'מחזור רעדלהיים' המפורסמת, שנתקבל בחיבה בתפוצות ישראל, ומאז יצא לאור בשנת תקנ"ט, משוער שנדפסו המחזורים יותר ממאה וחמשים פעמים.

כמו כן יש עשרות הגהות [בעיקר קצרות] במשך גליוני הספר, בכתי"ק של רבי יעקב שמש זצ"ל, בהגהותיו מביא מנהגים ונוסחאות שהיה נהוג בקהלת פרנקפורט דמיין בניגוד לנוסח המודפס, [אמשטרדם תס"ח]. אין ערך לחשיבותן של הגהות אלו, שהם מקור נאמן למנהגי ונוסח המחזור דקהלת פרנקפורט דמיין, מקהילות העתיקות המפורסמת בישראל, יוצא מתחת ידו של הגאון רבי יעקב שמש זצ"ל יליד פרנקפורט רבו של מרן ה'חתם סופר'.

בסוף המחזור נכרך עמו דף עשוי מקלף, מצד האחד כתוב נוסח הקדיש, ומצד האחרת נמצא תפלה בכתי"ק של רבי יעקב שמש, שנהוג לאומרו בפרנקפורט, ובמשך דפי המחזור במקום הראוי לאומרו מציין לעיין בתפלה זו בכתבו 'עיין סוף המחזור'. 

על כמה הגהות של הג"ר יעקב שמש יש הוספות בכת"י רבי וואלף, שבהם מסייע לנוסח פרנקפורט על פי כתבי יד ודפוסים ישנים. 

הזדמנות חד פעמית. פריט היסטורי שמופיע רק לעתים רחוקות במכירות פומביות.