אגרת חכמי ירושלים בחתימת ידי המקובל רבי יעקב צמח, הרב המוסמך רבי חיים אבועלפיה הראשון, הגאון רבי יעקב חאגיז ועוד. ...

אגרת חכמי ירושלים בחתימת ידי המקובל רבי יעקב צמח, הרב המוסמך רבי חיים אבועלפיה הראשון, הגאון רבי יעקב חאגיז ועוד. ירושלים תכ"ה [1665]. תעודה היסטורית נדירה ויקרת ערך
אגרת ארוכה בחתימת ענקי ירושלים, ביניהם: המקובל רבי יעקב צמח, הרב המוסמך רבי חיים אבועלפיה הראשון, הגאון רבי יעקב חאגיז ועוד. אל רבי מלאכי מונטיפוצקי רבה של ליוורנו (זקנו של בעל יד מלאכי), בעניין שליחותם של רבי שלמה אשכנזי ורבי דוד קאריגאל. תעודה היסטורית יוצאת דופן בחשיבותה.

על שליחותם של שני החכמים הנ"ל כמעט ולא ידוע דבר. שליחותם אינה נזכרת בספר שלוחי ארץ ישראל ועד עתה היה ידוע עליהם רק מתוך חתימתם על תשובה של החכם האיטלייאני רבי מהללאל הללויה שנדפסה מכתב יד בקובץ המעין (קובץ נב, טבת תשע"ב, עמ' 92). כפי הנראה השד"ר רבי דוד קאריגאל הוא רבו וחותנו בזיוו"ר של רבי יעקב חאגיז (ראה קרבן מנחה אזמיר תל"ד סי' קה דף יב, ב).

הרבנים החתומים על האיגרת בחתימת יד קדשם:

הרב המוסמך רבי חיים אבואלעפייה הראשון [ש"מ בערך - תכ"ח בערך], תלמיד המהרי"ט וחבירו של בעל כנסת הגדולה. רבי חיים יצא לחו"ל כשד"ר צפת ובחזרתו נמנה על דייני העיר. הוא נסמך על ידי אביו רבי יעקב אבועלפיה מכוח הסמיכה שסמך מרן הבית יוסף את זקנו אבי אמו מהר"י בירב השני ולכן נקרא 'הרב המוסמך'. נכדו הוא רבי חיים אבועלפיה השני, רבה של אזמיר וטבריה, בעל מקראי קדש, עץ החיים ועוד. בסוף ימיו עבר רבי חיים לירושלים והחזיק בה ישיבה. תלמידו המובהק היה הרב המוסמך רבי יאשיהו פינטו בעל פירוש הרי"ף על ספר עין יעקב ועוד, ראש שושלת משפחת פינטו.

המקובל הגדול רבי יעקב צמח [ש"ל-תכ"ז], מגדולי המקובלים. ראש וראשון לעורכי תורת מהרח"ו, חיבר ספרים עמוקים בקבלה. רבי יעקב נולד בליסבון משם עלה לצפת שם למד קבלה מפי רבי שמואל ויטאל בן המרח"ו וממנה עלה לירושלים והשקיע את כל זמנו בחיבור ספרי קבלה ועריכת כתבי מהרח"ו. מחיבוריו ידועים: נגיד ומצווה, זהר הרקיע , קול רמה, עולת תמיד, צמח צדיק, אדם ישר, רנו ליעקב, אוצרות חיים ועוד וכן הגהות רבות בכתבי מהרח"ו.

הגאון רבי יעקב חאגיז [ש"פ-תל"ד], ראש רבני ירושלים, בעל עץ חיים והלכות קטנות וראש ישיבת 'בית יעקב' בירושלים בה למדו גדולי חכמי ירושלים. בזיווג שני היה חתנו של רבי משה גאלנטי (המג"ן) ומזיווג זה נולד בנו הגאון רבי משה חאגיז (המני"ח). חתנו היה הגאון רבי משה בן חביב בעל 'גט פשוט'. נודע במלחמתו העיקשת בשבתי צבי. בשנת תל"ג נסע לקושטא להדפיס את ספרו ושם נפטר. מחיבוריו: שו"ת הלכות קטנות, עץ חיים על המשניות, תחילת חכמה, קרבן מנחה, אורח מישור, פתיל תכלת ועוד.

רבי יצחק נסים בן ג'אמיל, בעל ספר 'חיים וחסד' הנדפס בסוף ספר חנן אלוקים לנכדו בן בתו רבי חיים אבועלפיה השני (לפני כן נדפס בשם באר לחי ראי בסוף ספר ישרש יעקב). חידושים ממנו מפוזרים בספרי נכדו הנ"ל.

רבי אברהם גדילייא, בעל הפירוש הנודע 'ברית אברהם' על ילקוט שמעוני (ליוורנו ת"י-ת"כ). גדולי ירושלים וחברון מעידים בהסכמתם שם שרבי אברהם היה בקי בששה סדרי משנה על פה.

רבי ברוך ב"ר ישראל בנימן, מגדולי חכמי ירושלים "עמקן גדול ופסקן וחסיד" (קורא הדורות מט, א). תשובותיו מופיעות בספרי חכמי דורו. מהר"ם בן חביב בספרו גט פשוט (סי' קכ"ט ס"ק קכ"ז) מוכיח שיש לכתוב בגט בנימן חסר יו"ד מחתימתו של רבי ברוך בנימין שהיה חותם בלי יו"ד (הובא בשם הגדולים ערך רבי ישראל בנימין).

רבי יצחק ביטון, רב גדול מרבני ירושלים. חתום בתקנות ירושלים ובמכתב הנודע של רבני ירשלים בעניין עשרת השבטים. החיד"א הזכירו בשם הגדולים ערך רבי שמואל גארמיזאן.

רבי יוסף מולכו, מגזע הקדוש רבי שלמה מולכו, "חכם מעיין שבא מצפת לירושלים" (קוה"ד מט, ב). שם למד בישיבת מהר"י חאגיז. בנו הוא הרב החסיד רבי יעקב מולכו שהחיד"א מביא ממנו תשובות ופסקים להלכה. (תולדות חכמי ירושלים ח"ב עמ' 73).

[1] גיליון נייר מקופל לשני עמודים. 21X24 ס"מ כל עמוד (בעמוד הראשון מופיע גוף המכתב ובעמוד השני פרטי השולח והנמען). כתיבה מזרחית. נייר איכותי.

מצב טוב. סימני קיפול. קרע קטן בשוליים ללא פגיעת טקסט שוקם אמנותית. מצורף תיעוד היסטורי על הרבנים החתומים.