מקבץ [4] ספרים. וונציה, שנות ה'ש'. חתימות הגה"ק רבי יעקב שמש רבו של החת"ס. כריכה מיוחדת

מקבץ [4] ספרים. וונציה, שנות ה'ש'. חתימות הגה"ק רבי יעקב שמש רבו של החת"ס. כריכה מיוחדת

"שמעתי בכעין זה מאדמו"ר הרב הגדול מ"ה

יעקב שמש זצ"ל,  שהי' רב בקלויז בה"מ הגדול

בעיר מולדתי פ"פ דמיין" (מרנא החת"ס על רבו)

ארבעה ספרים חשובים כרוכים יחדיו (בשערים נפרדים). דפוסי וונציה, שנות ה'ש'. הספרים כולם הם עותקיו האישיים של הגאון הקדוש רבי יעקב שמש, ראש הישיבה והקלויז בפרנקפורט בתקופת זוהרה, ורבו של החת"ס באותה התקופה. בשערי שנים מהספרים מופיעות חתימות יד קדשו של רבי יעקב שמש ולצדן תאריך החתימה (הזהה בשני הספרים) "ח"י מנחם אב תק"ז". (סה"כ ארבע חתי"ק).  בדף הפורזץ הקדמי (הראשי) מופיעים רישומים מעניינים מהתקופה וחתימות נוספות. הספרים כרוכים יחדיו בכריכת קלף עתיקה, העשויה מצדה השני והחלק של תעודה רשמית בלועזית (הכתב הקליגרפי בתעודה נותר ברור וחזק עד שהוא משתקף מצדו הגלוי של הקלף). 

(תאריך החתימה הזהה בשני הספרים, מוכיח שככל הנראה כבר בעת החתימה היו הספרים אגודים יחדיו ומכאן שכל ארבעת הספרים הם עותקיו של הר"י שמש).

* מנחה בלולה. וירונה, שנ"ד [1594]. מהדורה ראשונה

מנחה בלולה. פירוש על חמשה חומשי תורה, מרבי אברהם מנחם הכהן רפא מפורטו [רפאפורט]. וירונה, שנ"ד [1594]. 

     בראש השער מתנוססות שלוש חתימות יד קדשו של מרן "יעקב שמש" ולצדן התאריך: "ח"י מנחם תק"ז". בדף הפורזץ הקדמי מופיעים רישומים מעניינים בכתיבה אשכנזית מהתקופה, של פסוקי שמחה רבים כגון "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", "ושאבתם מים בששון", "בשמחה תצאו ובשלום וכו' ", מעניין לרגל איזה נס או מאורע הם נכתבו.

    המחבר הוא מאבות משפחת רפפורט – ראה 'שם הגדולים' להחיד"א במערכת ספרים מערכת ספר מנחה בלולה. בסוף הספר נדפס דגל מרשים וגדול של משפחת רפאפורט בו נראים עורב וכפות ידיים כסמל כהונה. הקדמה נדירה בת 1,000 מילים שבכל מילה ממנה נמצאת האות ב! עם שיר לכבוד הספר מאת רבי אברהם פישקרול. מהספרים הראשונים שנדפסו בוירונה.

[3], יג, טו – רח, [1] דף, 20 ס"מ.

כרוך עם:

* ספר תועליות הרלב"ג. ריווא דטרינטו, ש"כ [1560]. מהדורה ראשונה

ספר תועליות הרלב"ג, על חמישה חומשי תורה ונביאים ראשונים. מאת רבי לוי בן גרשון. ריווא דטרינטו, ש"כ [1560].

     בראש השער מתנוססת חתימה נדירה וארוכה [2 שורות] של מרן "לה' הארץ ומלואה, הקטן יעקב שמש, יום ד' חי מנחם ת"ק זיין לפ"ק".

     בספר זה לוקטו כל התועליות שכתב הרלב"ג בפירושיו על התורה ונביאים ראשונים (בפירושיו על התורה והנביאים מרבה הרלב"ג לפרש את הלימוד ו"התועלת" הנלמדים מכל פסוק ופרשה).

מ; כז דף. 20 ס"מ.

כרוך עם:

* ספר בדק הבית. ונציה, שס"ו [1605]

ספר בדק הבית, תיקונים והשלמות לספר בית יוסף, מאת רבי יוסף קארו. ונציה, שס"ו [1606].

    ספר בדק הבית נדפס עשרות שנים לאחר פטירתו של רבי יוסף קארו, על פי קונטרסים שכתב לעצמו לאחר הדפסת המהדורה הראשונה של ספרו "בית יוסף". במהדורות המאוחרות של ספר הבית יוסף הוכנסו ההוספות והתיקונים בסוגריים.

המהדורה שלפנינו נדפסה שנה אחת בלבד לאחר המהדורה הראשונה.

[2] סח דף, 20 ס"מ.

כרוך עם:

שו"ת מהר"י בן לב. ונציה, שס"ו [1606]

שאלות ותשובות, עם חדושים ממסכת קדושין ומסכת עבודה זרה. מאת רבי יוסף ן' לב. ונציה, שס"ו [1606].

    תשובות וחידושים של רבי יוסף אבן לב – מהריב"ל, מגדולי דורו. מהדורה שניה.

עח [4] דף, 20 ס"מ.

הגאון רבי יעקב שמש היה מגדולי חכמי פרנקפורט בתקופת זוהרה, לא ידוע עליו רבות, אך נודע כאדם קדוש שחכמה וענוה מעטרים את דמותו. הוא כיהן עשרים שנה כר"מ הקלויו וראש הישיבה בפפד"מ, משנת תקכ"ה עד לפטירתו בשנת תקמ"ה. חלק מתקופה זו שימש אף כראש בית הדין בעירו. הוא החותם הרביעי על מכתב חכמי פרנקפורט אודות "הגט מקליווא". באותו פרק כיהן הגאון רבי פנחס הורוויץ בעל 'הפלאה' כרב העיר ועל חכמיה נמנו אז רבי טבלי שיף בעל 'לשון הזהב', רבי טבלי שייאר רבה של מיינץ, רבי אברהם טרייר, רבי אהרן שלאס רבי נתן מז בעל בנין שלמה' ועוד.

     רבי יעקב שמש היה מגדולי החבורה הזו. אביו של רבי יעקב היה רבי דוד טבלי שמש שהשתייך למשפחה עתיקת יומין. השם שמש הפך לשם המשפחה משום כהונתם של ראשי המשפחה כשמשים בקהילה. אמו היתה מרת שינכה בת רבי משה וורמס, שאשתו שרלה היתה בת רבי יצחק אייזיק אולף ב"ר משה אחי רבי גרשון אולף אשכנזי בעל שו"ת עבודת הגרשוני.  רבי יעקב פיאר את כותל המזרח של גאוני פרנקפורט ובכהונתו כראש ישיבה ודיין העמיד תלמידים והרביץ תורה, אך לא רבות ידוע לנו על קשריו עם גדולי דורו שמחוץ לגבולי עירו. מתוך כמה מההספדים שבהם מוזכר רבי יעקב מבצבצת ועולה הערכתם הגדולה של גאוני הדור אליו גם מאלו שמחוץ לעירו.

    וכך מספידו הגאון רבי אלעזר קליר בעל 'אור חדש': "צנא מליא ספרי וספרא וכולא תלמודא ובחודש ניסן השמ"ש ייצא על הארץ הגיע לנו ידיעה מק"ק פ"פ דמיין מפטירת הגאון החריף ובקי רישא דדיינא המפורסם לשבח כאחד מן הגדולים בכל פינה מו"ה יעקב שמש קורא אני חבל על השמש הגדול בתורה וביראה שנאבד מן העולם ושקעה שמש שלא בזמנה" ('חות יאיר' החדש דף לז, ב). 

    מרן רבי משה סופר בעל חת"ס שהחשיב את רבי יעקב לרבו, מכנהו בכמה מקומות בכינוי "אדמ"ו" ו"מורי ורבי". על חידושיו הוא קורא "ושפתים יושק לי". עוד כתב: "שמעתי בכעין זה מאדמ"ו הרב הגדול מ"ה יעקב שמש זצ"ל שהי' רב בקלויו בה"מ הגדול בעיר מולדתי פ"פ דמיין" (חידושי חתם סופר גיטין לא, ב). 

   על מצבתו בבית העלמין הישן בפפד"מ חרוטים הדברים הבאים: "פ"ט ה"ה הגה"ג המפורסם מה"ג ראש ואב"ד דקלויז כמוהר"ר יעקב בן כ' טעבלי שמש ז"ל נפ' ונק' עש"ק ז' ניסן תקמ"ה לפ"ק... הוא הי' איש חי ורב פעלים הרביץ תורה בכל פנות וגבולים העמיד תלמידים דיינים ורבנים הגן דלים ותמך אביונים בחורים ולומדי תורה בו מצאו עזרה דן דין אמת בין איש לרעהו אוהב שלו' ורדפהו שנא את הרבנות מאס בבצע ובכל מחמדי זמניות אתו שכנו המעלות הנאותים תורה ועבודה וג"ח עם החיים והמתים בהם עסק יומם ולילה הי' עניו כהלל". (תקציר מתוך 'ירושתנו' ד', עמ' פה).

קשה להתעלם מן העובדה שלפנינו עותק שהיה שייך לרבו הראשון של החת"ס, זה שהכניסו בשערי הלימוד. לפי תאריכי החתימות, ספרים אלו הגיעו לידיו של הר"י שמש שנים רבות לפני לידתו של החת"ס ולא מן הנמנע שמתוך ספרי יסוד אלו גופא התחיל החתם סופר את עיקר לימודו בתורה.

מצב כללי טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. נקבים / קרעים בודדים. כריכת קלף, מנותקת חלקית. עם שרידי אבזמי סגירה.