קמיע חסידי מהנדירים ביותר! קמיע לאריכות ימים בכי"ק האדמו"ר מסקולען, בתוך ה'נועם אלימלך' של הרבי!

קמיע חסידי מהנדירים ביותר! קמיע לאריכות ימים בכי"ק האדמו"ר מסקולען, בתוך ה'נועם אלימלך' של הרבי!

"השי"ת ירחם עליו ויוסף לו אורך ימים ושנות חיים ושלום ברפש"ב בגו"נ בתוך ח"י"

קמיע חסידי נדיר ביותר, קמיע מומחה שאכן פעל את פעולתו והנחיל לבעליו אריכות ימים מופלגת! הקמיע כולו [21 מילים] נכתב ביד קדשו של פועל הישועות הנודע, האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען, שבכדי להעצים את כוחו הרוחני של הקמיע, הדביק אותו הרבי במו ידיו לספר הסגולה החסידי החשוב ביותר: 'נועם אלימלך' (העותק בו למד הרבי!) וכך נתנו למבקש הישועה.

בשנת תשכ"א [1961], הגיע האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא מסקולען בפעם הראשונה לביקור ממלכתי בארץ ישראל. בעת ביקורו בעיר רחובות נכנס אליו לברכה יהודי חולה ל"ע (השם המלא שמור בבית המכירות) ותינה לפניו את צרתו על מחלתו הקשה ושהרופאים כמעט נואשו מחייו. הרבי מסקולען שכגודל גאונותו בתורה וכגודל מסירות נפשו לה' כך גודלה של אהבת ישראל שבערה בעצמותיו (ראה הרחבה), לא יכל לעמוד מנגד למשמע בכיות החולה שהתחנן על חייו פשוטו כמשמעו, ולמרות שגדולי החסידות מיעטו מאוד בכתיבת קמיעות, נטל הרבי פיסת נייר ובמו ידיו הקדושות רשם עליו קמיע קדוש ונורא זה שלפנינו: "השי"ת ירחם עליו ויוסף לו אורך ימים ושנות חיים ושלום ברפש"ב בגו"נ בתוך ח"י [-ב'רפואה ש'למה ב'מהרה ב'גוף ו'נפש בתוך ח'ולי י'שראל; ידוע שהקמיעות החסידיים מתאפיינים בראשי תיבות הרומזים על צירופי אותיות ושמות קודש, כעין הקמיע שלפנינו המסתיים בראשי התיבות הדו-משמעיות: 'ח"י']. לאחר מכן נטל הרבי את ספר-הסגולה החסידי 'נועם אלימלך' שהיה מונח לפניו, והדביק את הקמיע, על צדה הפנימי של הכריכה הקדמית וכך נתנו למבקש הישועה. מיותר לציין שלאחר כל זאת, החולה שכבר עמד על שערי מוות,   הבריא לחלוטין והאריך ימים! והוא עדיין חי ומתהלך בינינו, בזקנה מופלגת ובבריאות טובה, אף שכבר עברו למעלה מששים שנה לאחר שקיבל את הקמיע, עד מאה ועשרים שנה! וכעת הוא מוכר אותו בכדי לסייע בנישואי בני השילשים שבצאצאיו. חסידים נוהגים לכנות ביידיש מופת גלוי שכזה בכינוי: "בעל-שם'סקע מעשה", כלומר: סיפור מופת המתאים ל'שבחי הבעש"ט'.

האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל [תרנ"ח - תשמ"ב], האדמו"ר הראשון לבית סקולען, חצר המונה כיום אלפי חסידים, בעיקר בארה"ב. הוא נחשב כעילוי וכשנפטר אביו, והוא היה בן שבע עשרה בלבד, הוכתר כממלא מקום אביו ברבנות העיר סקולען. ברבות השנים החלו להתקבץ סביבו חסידים רבים והוא הוכתר כאדמו"ר מסקולען. הרבי נודע במיוחד בליבו הרחום ובמסירות נפשו. לאחר השואה פעל למען הענקת עזרה לילדים יתומים שניצלו, כשבחלק ממסמכי הרישום שלהם אף נרשם כי הם ילדיו הביולוגיים. (פעולות בהן המשיך עד סוף ימיו בהקמת רשת בתי היתומים 'חסד לאברהם' והחזקתם על חשבונו. בניו-יורק וגם בישראל). המשטר הקומוניסטי אסר אתו בעקבות כך יחד עם בנו. וכך כותב בנו האדמו"ר על אותו המאסר: "וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים". באותה תקופה, לצורך תעמולה בינלאומית, שנועדה להציג מצג שוא. ערכו הקומוניסטים אירוע "מלוה מלכה" בנוכחות אישים מחוץ למסך הברזל, בו אילצו רבנים לנאום על מצבם החיובי של יהדות המדינה. מסופר כי הרבי מסקולען הודיע לשלטונות שהוא אינו יודע לנאום ובמקום זאת ישיר באירוע שיר. הרבי שהיה מלחין מחונן, הלחין את הניגון המפורסם לפסוקים מספר תהילים (פרק ע"ט): "יוודע בגויים לעניינו נקמת דם עבדיך השפוך/ תבוא לפניך אנקת אסיר כגודל זרועך הותר בני תמותה/ והשב לשכנינו שבעתיים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך ה' ". באמצעות שיר זה רמז הרבי לעולם החופשי על מצבם העגום של היהודים מעבר למסך הברזל הסוביטי. חיבוריו: “קדושת אליעזר” – על ענייני חנוכה; “נעם אליעזר” – על התורה.

מפרט: קמיע, כ-17X10 ס"מ, כולו [21 מילים] בכי"ק הרבי. מודבק בתוך ספר 'נועם אלימלך' (ירושלים תש"ך).

מצב שניהם טוב מאוד.