Bidspirit auction | סוגיא שלמה שלא נדפסה –
סוגיא שלמה שלא נדפסה – כתב יד קודש של מרן המהר״ם שיק, ״מצוות לאו ליהנות ניתנו״, סוגיא שיש לה שורש בימי חנוכה - שמונה עמודים, ועוד דף שער שהמהר״ם שיק רשם עליו בעצמו את שם הסוגיא, הכל בכתב יד קדשו של הגאון רבי משה שיק, התלמיד המובהק של החתם סופר וגדול פוסקי הונגריה בדורו. סוגיא שלמה שלא נדפסה, כרוכה בכריכת עור מפוארת. הסוגיא שלפנינו עוסקת בכלל הידוע ״מצוות לאו ליהנות ניתנו״ , יסוד גדול בש״ס ובפוסקים. מכלל זה למדו בגמרא שהתוקע בשופר של עולה יצא ידי חובתו, אף שהוא אסור בהנאה, ורש״י מפרש: ״לא ליהנות ניתנו לישראל, להיות קיומם להם הנאה, אלא לעול על צואריהם ניתנו״. על הכלל הזה נבנו סוגיות רבות בהלכות נדרים, איסורי הנאה ומצוות. יש לסוגיא שורש בימי חנוכה, והיא נוגעת להלכות נר חנוכה, שאסור להשתמש לאורו . המהר״ם שיק כתב אותה בכתב יד קדשו, ועל דף השער רשם בעצמו את שם הסוגיא. היא נכתבה בשנת תרל״ב, כשכיהן ברבנות חוסט, שבע שנים לפני פטירתו, בשנים שבהן כבר עמד בראש ישיבתו הגדולה ונחשב לגדול פוסקי הונגריה. סוגיא שמתאים מאוד ללמוד אותה בימי החנוכה. שמונה עמודים כתובים משני הצדדים , סוגיא שלמה מתחילתה ועד סופה, כמו שהמהר״ם שיק עצמו כתב וסידר אותה, עם דף שער משלה. המהר״ם שיק נולד בכ״א אדר תקס״ז בבירקנהיין שבהונגריה, מצאצאי רבי חנוך העניך שיק, אב״ד שקלוב. בילדותו היה קשה תפיסה, ומסופר שהתקשה ללמוד אפילו דף גמרא אחד, ובהתמדה עצומה עלה עד שנעשה מגדולי הדור . בגיל אחת עשרה נשלח ללמוד אצל דודו, הגאון רבי יצחק פרנקל, שהיה אב״ד פראונקירכן. בגיל שבע עשרה הגיע לישיבת החתם סופר בפרשבורג, ובמשך שלש שנים סעד על שולחן רבו בשבתות ובחגים. מסופר שפעם נרדם בנסיעה וראשו נשען על כתף רבו, וכשרצו התלמידים להעיר אותו אמר החתם סופר: ״זהו ספר תורה מהלך״ . וידוע שהחתם סופר קרא לו ״מיינער ארון ספרים״ . כשקהילת ירגין שליד פרשבורג ביקשה רב, שלח להם החתם סופר את תלמידו הצעיר, בשנת תקצ״ח, כשהיה בן שלושים ואחת. שם כיהן עשרים וארבע שנה ופתח ישיבה. בשנת תרכ״א עבר לכהן ברבנות חוסט , וישיבתו עברה איתו. בחוסט למדו אצלו כשמונה מאות תלמידים . מישיבת ירגין ומישיבת חוסט יצאו רבנים וראשי ישיבות לכל הונגריה. מתלמידיו היו הגאון רבי אליעזר זוסמאן סופר, אב״ד פאקש, הגאון רבי זלמן שפיצר, רבה של קהילת היראים בווינה, והגאון רבי וואלף סופר מבודאפעסט, והוא מזכיר אותם הרבה בתשובותיו. גם הגאון רבי דוד צבי הופמן, בעל שו״ת ״מלמד להועיל״, למד אצלו. כך עבר דרך הלימוד של החתם סופר, דרך המהר״ם שיק, אל הדור הבא. בימי המחלוקת עם הנאולוגים עמד המהר״ם שיק בראש המערכה של היראים בהונגריה, עד שהממשלה הכירה בקהילות האורתודוקסיות כציבור נפרד. כבר בשנת תר״ד, אחרי אספת הרפורמים בבראונשווייג, כתב המהר״ם שיק לבעל הכתב סופר, בנו של רבו, וביקש לכנס את רבני המדינה ולפרסם את דין התורה בהם. באספת הרבנים בפעסט, בשנת תרכ״ט, לא היה לו שום תפקיד רשמי, ובכל זאת הוא היה המנהיג שלה . הוא שהחליט לשלוח מכתב לשר הדתות, שהאורתודוקסים לא יקבלו שום החלטה שאינה לפי דעת רבניהם. ובקונגרס הכללי של יהודי הונגריה, שנערך באותם ימים בפעסט, לחם על הפרדה גמורה מהמתחדשים, ובתשובה ארוכה בספרו פירט את כל תכניותיהם והצעותיהם, כדי להראות למה אין להתחבר אליהם. וכמה שנים אחר כך, בפולמוס על הפרדת הקהילות בגרמניה, כתב לרבי יצחק דוב במברגר מווירצבורג שצריך להיבדל לגמרי מהרפורמים בפרנקפורט, ודבריו השפיעו מאוד על ההכרעה שם. כשראשי הקהל בחוסט רצו להוסיף למשכורתו, סירב עד שיעלו קודם את משכורת המלמדים, השוחטים, הדיין והשמש. אהבתו לארץ ישראל ולבני היישוב הישן היתה גדולה. כשיצא חוקר משכיל בקונטרס שבו השמיץ את היישוב הישן בירושלים ואת מוסדות הצדקה שלו, יצא המהר״ם שיק נגדו בחריפות ועמד לימין יושבי ארץ הקודש. בשו״ת מהר״ם שיק יש יותר מאלף תשובות , בכל עניני החיים. עוד בחייו נדפסו הגהותיו על ספר ״מצוות השם״ (פרשבורג תר״ו), אבל רוב תורתו נדפסה אחרי פטירתו. התשובות יצאו לאור: אורח חיים במונקאטש תר״מ, יורה דעה בשנה שאחריה, ואבן העזר וחושן משפט בלבוב תרמ״ד. בנו, רבי יוסף, טרח להוציא לאור את כתבי אביו. גם ספרו על תרי״ג מצוות דומה בדרכו לספר מנחת חינוך. הוא כתב אותו בהרחבה, וכשיצא לאור ספר מנחת חינוך לפני ספרו, הצטער שהמנחת חינוך כבר הקדים חצי מדבריו, ולכן קיצר את חיבורו. ספריו נלמדים עד היום: שו״ת מהר״ם שיק על ארבעת חלקי השולחן ערוך, מהר״ם שיק על תרי״ג מצוות, וחידושיו על הש״ס, על התורה, על ההגדה ועל פרקי אבות. נדפסו גם דרשותיו, שדרש לפני קהילותיו במשך יותר משלושים שנה, מתקצ״ט ועד תרל״ב. הוא נפטר בא׳ שבט תרל״ט אחרי ייסורים קשים, ונקבר בחוסט. רוב הספריות וכתבי היד של קהילות הונגריה נשרפו בשואה, ומה שנשאר מכתבי היד של גדולי הונגריה מאותו דור הוא שרידים. לכן סוגיא שלמה בכתב ידו , שמונה עמודים עם דף שער, היא דבר שקשה מאוד למצוא. ולמי שלומד בספריו, יש כאן תורה של המהר״ם שיק שלא נדפסה, כמו שיצאה מתחת ידו. כתב יד, [חוסט, תרל״ב]. ארבעה דפים ודף שער. כריכת עור.