Bidspirit auction | כתב יד מהגאון רבי יהודה

כתב יד מהגאון רבי יהודה גריננוואלד זצ״ל, רבה של סאטמאר לפני הדברי יואל – בעל שו״ת ״זכרון יהודה״, תלמידו המובהק של הכתב סופר, חתום בשמו ובשם אביו - מכתב בכתב יד ״כת״י ר׳ יהודה גריננוואלד״, ובסופו חותם הכותב את שמו ושם אביו. מהגאון רבה של סאטמאר, שהכניס את החסידות ואת האידיש לקהילה והכין את הדרך לרבינו יואל מסאטמאר. חלק מחיבוריו נשארו רק בכתב יד ולא נדפסו. רבי יהודה גריננוואלד נולד בשנת תר״ט בברזוב, לרבי יהושע פאלק ולמרת חיה שרה. הוא למד אצל רבי דוד משה פישר, רבי דוד דייטש ורבי דוד שיק, ואחר כך בישיבת פרשבורג אצל הכתב סופר , שהיה רבו המובהק. אחרי נישואיו ישב שתים עשרה שנה ולמד על חשבון חותנו. בשנת תרמ״ב התחיל לכהן ברבנות בסובוטיש, אחר כך בבאניהאד ובשוראן. בשנת תרנ״ח נבחר לרב העיר סאטמאר , ושם כיהן עד פטירתו בי״ט אדר תר״פ. הבחירה שלו פילגה את הקהילה, כי הוא היה רב חסידי שדיבר אידיש ולא הונגרית. הוא לא נכנע, והכניס את האידיש והחסידות לחיי הקהילה. בימיו נעשתה סאטמאר קהילה חסידית ושמרנית, והדרך הזאת נמשכה אחר כך בימי הרה״ק רבי יואל טייטלבוים . בשנים שלו בסאטמאר שופץ המקוה, חוזקו התלמודי תורה, וישיבת סאטמאר נעשתה לראשונה ישיבה חשובה. נבנו שלשה בתי כנסת: חברה משניות, מחזיקי תורה, ובית הכנסת שברחוב סנטוור. מתלמידיו: רבי יוסף נחמיה קורניצר, רבי זאב וולף הלוי טירנויער, רבי משה בונם קרויס ורבי מרדכי הופמן. ספריו נדפסו רק אחרי פטירתו: ״שבט מיהודה״ (סעיני תרפ״ב), שו״ת ״זכרון יהודה״ (בודאפעסט תרפ״ג–תרפ״ח) ו״שארית יהודה״ (מונקאטש תרצ״ח). עד היום ממשיכים להוציא מכתביו, כמו ״שבט מיהודה החדש״ (ברוקלין תשס״ה) והגדה ״עוללות יהודה״ (בני ברק תשנ״ה). חלק מתורתו נשאר רק בכתב יד . הוא לא השאיר ילדים, ואת תולדותיו כתב חתן אחיו, רבי אברהם חנוך פרידמן, בהקדמת ״שבט מיהודה״. חסידי סאטמאר שומרים את זכרו, וקברו בסאטמאר הוא מקום תפילה שבאים אליו עד היום. בסוף המכתב הכותב חותם את שמו ושם אביו . אביו של רבי יהודה גריננוואלד היה רבי יהושע פאלק, ולכן חתימה כזו מאשרת את הזיהוי. כתב יד של רבה של סאטמאר מלפני הדברי יואל, הוא דבר שחסידי סאטמאר ואוהבי תורת הונגריה מחפשים.