Bidspirit auction | עשרת מזמורי התיקון הכללי של


עשרת מזמורי התיקון הכללי של רבינו נחמן מברסלב וסגולת אמירת ״נשמת״ בעת צרה, בספרו של רבי חיים פאלאג׳י – עתרת החיים, דפוס ראשון – שאלוניקי תר״א - ספר התפילות והבקשות של הגאון החבי״ף, אב״ד איזמיר, ובו תורת ״ליקוטי מוהר״ן״ על תיקון למקרה לילה עם עשרת המזמורים בשלמותם, חידוש גדול, ומקור קדום לחסידות ברסלב בין חכמי המזרח: ״והאומר י׳ מזמורים הנזכרים אין לו לפחוד מהפגם הנורא, ובודאי נתתקן״. יש בו גם הסגולה לקבל על עצמו בעת צרה לומר ״נשמת כל חי״ כשיוושע, שהיום נוהגים בה בכל תפוצות ישראל, והתפילה לפני התפילה של הרה״ק רבי אלימלך מליזענסק. נדפס בחיי המחבר, ולא נדפס שוב כמאה וששים שנה. בסימן מא מביא רבי חיים פאלאג׳י בקיצור את תורת רבינו נחמן מברסלב בליקוטי מוהר״ן על התיקון למקרה לילה, ומעתיק את עשרת המזמורים, אותם שנודעו אחר כך בשם ״תיקון הכללי״. את רבינו נחמן הוא מזכיר בשם ״הרב ליקוטי מוהר״ן״, כאחד מחכמי אשכנז, וכותב בפירוש: ״והאומר י׳ מזמורים הנזכרים אין לו לפחוד מהפגם הנורא, ובודאי נתתקן ע״י אמירת התהלים הנזכרים״ . זה היה כשלושים שנה בלבד אחרי פטירת רבינו נחמן , כשתורתו עוד היתה ידועה רק לחוג קטן. ובכל זאת דבריו כבר הגיעו לאיזמיר, וגדול חכמי תורכיה הביא אותם לבני קהילתו כדבר פשוט. יש כאן עדות מוקדמת איך עבר התיקון הכללי מן החסידות אל חכמי המזרח, ואיך נעשה לבסוף דבר שאומרים אותו בכל קהילות ישראל. בסימן נב מביא החבי״ף את הסגולה הידועה, המיוחסת לרבי יהודה החסיד, לקבל על עצמו בעת צרה שיאמר ״נשמת כל חי״ כשיוושע . הוא כותב אותה בלשון פשוטה, בתוך ספר תפילה שכל אחד יכול להחזיק בביתו, וכך הגיעה לציבור הרחב. היום נוהגים בסגולה הזאת בכל תפוצות ישראל , אצל חסידים, אצל ליטאים ובכל קהילות ספרד ועדות המזרח. מי שיש לו צער, חולה בבית, שידוך שמתעכב או דוחק בפרנסה, מקבל על עצמו לומר ״נשמת״ כשיוושע. ויש שמתאספים לומר ״נשמת״ ברבים בשעת הודאה על ישועה. מה שכתב החבי״ף לבני קהילתו באיזמיר נעשה למנהג בכל מקום. בסימן נו נדפסה התפילה לפני התפילה של הרה״ק רבי אלימלך מליזענסק , ״רבון כל העולמים...״, שנמצאת היום בכל סידור. גם היא מובאת כאן בספר של גאון ספרדי, וזו מן ההופעות המוקדמות שלה בספרי חכמי ספרד. הספר הוא קובץ של תפילות, תחינות, בקשות ווידויים לכל עת. המחבר אסף אותם, כמו שכתב בשער, ״מפי סופרים ומפי ספרים״ , וסידר ״אחת ארוכה ואחת קצרה״ כדי שכל אחד יוכל להתפלל. יש בו תפילה לפרנסה ותפילה למציאת זיווג, תחינות לימים נוראים ולימי השובבים, סדרי וידוי מגדולי המקובלים, ולחש לעין הרע ״בדוק ומנוסה״. פוסקי ספרד מביאים את הספר, והגאון רבי עובדיה יוסף ביחוה דעת מציין ל״עתרת החיים סימן כה״. רבי חיים פאלאג׳י (תקמ״ז–תרכ״ח) היה מגדולי חכמי ספרד באחרונים. הוא עמד בראש בית הדין באיזמיר, בית דין של ארבעים וחמשה רבנים, ואחר כך נתמנה לחכם באשי של העיר. חיבר עשרות ספרים, ביניהם כף החיים, רוח חיים, לב חיים ונשמת כל חי, וגם ספר הסגולות ״רפואה וחיים״. הספר נדפס בשאלוניקי בדפוס ר׳ סעדי הלוי אשכנזי, ששם נדפסו רוב ספרי החבי״ף. באותה שנה ממש, בי״א אב תר״א, פרצה באיזמיר השריפה הגדולה , ונשרפו בה חמישים וארבעה מכתבי היד של החבי״ף. זה הדפוס הראשון, שנדפס בחיי המחבר , ובמשך כמאה וששים שנה לא נדפס הספר שוב. שאלוניקי, תר״א [1841]. דפוס ר׳ סעדי הלוי אשכנזי. מהדורה ראשונה.