Bidspirit auction | ״זכה לגילוי אליהו״ – לראשונה


״זכה לגילוי אליהו״ – לראשונה שנתגלתה חתימת יד קדשו של המקובל רבי שמואל הידא מפראג, בעל ״זקוקין דנורא״, על ספר כלי חמדה ל״בעל הכלים״, דפוס ראשון, ויניציאה שנ״ד–שנ״ו - צדיק שישב בתעניות והשתטח על קברי צדיקים עד שזכה לראות את אליהו הנביא פנים אל פנים, כמו שהוא מעיד בעצמו בהקדמת ספרו. על ספרו מסופר שאליהו הנביא בעצמו טרח להביאו לתלמיד המגיד מקוזניץ. חתימה ודאית, והפעם הראשונה שנתגלתה חתימתו – על הדפוס הראשון של ספר דרושים מחכמי צפת וארם צובא. רבי שמואל בן משה הידא היה דיין ודרשן בקהילת פראג ומגדולי המקובלים בדורו. החיד״א בספרו שם הגדולים קורא לו ״הרב החסיד המקובל ״. כל ימיו עסק במדרש תנא דבי אליהו, המדרש שחז״ל אומרים שאליהו הנביא לימד לרב ענן. הוא נפטר בפראג בליל שבת קודש, ערב ראש חודש סיון תמ״ה [1685]. נוסח תנא דבי אליהו שנדפס לפני כן בויניציאה היה, כלשון החיד״א, ״מלא טעיות״. רבי שמואל ישב בתעניות והשתטח על קברי צדיקים כדי לזכות לכוון לנוסח הנכון. בהקדמתו כתב שהתפלל שיתגלו אליו אליהו הנביא ותלמידו רב ענן , ומתאר את הגילוי שזכה לו. כך נולד ספרו ״ספרא זקוקין דנורא וביעורין דאשא״, פראג תל״ו [1676], ובו הנוסח הישן ולצדו הנוסח המתוקן, עם שני פירושים. בשער הספר נכתב עליו: ״ויהבו רבנן עיניהו בשמואל הקטן״ , שזכה להגיה ולפרש את המדרש הקדוש. הנוסח שלו נתקבל בכל תפוצות ישראל. גדולי הדור כתבו עליו הסכמות חמות, ביניהם רבי משה שמעון בכרך אב״ד וורמייזא, אביו של בעל החוות יאיר. בהקדמתו הוא מבטיח שכל מי שילמד בספר יתעורר לבו לתורה ולמצוות לשמה, ומלמד סגולה לומר ״אליהו הנביא״ מאה ושלושים פעמים בכוונה בכל מוצאי שבת. בחסידות מסופר שרבי פנחס מגיניבישוב, תלמיד המגיד מקוזניץ , השתוקק ללמוד בתנא דבי אליהו עם הזקוקין דנורא ולא היה לו כסף לקנות אותו. בערב שבת בא אדם זר והשאיל לו את הספר, ובמוצאי שבת נעלם. המגיד מקוזניץ אמר לו שאליהו הנביא בעצמו הביא לו את הספר . רבי שמואל ירא מאוד לשנות את לשון המדרש. לכן הדפיס אותו פעמיים, הנוסח הישן כמו שנדפס בויניציאה ולצדו הנוסח שתיקן, ״כי יראתי מאד לשלוח יד בדברים הקדושים של הנוסחא הישנה״ . ועוד הזהיר את הלומד ״שלא יתחיל המעיין לעיין בנוסחה החדשה עד שיעיין תחילה בנוסחה הישנה פעמיים שלוש וארבע״, שמא הנוסח הישן הוא האמיתי. בדפוסים שבאו אחריו השמיטו את הנוסח הישן, והשאירו רק את הנוסח שלו. מדברי הזקוקין דנורא הביאו גדולים מכל העדות. הספר עצמו, כלי חמדה , הוא דרושים וביאורים על מדרש רבה על התורה, מאת רבי שמואל לניאדו מארם צובא. רבי שמואל לניאדו חי תקופה בצפת, ובספריו הוא מביא שמועות מפי חכמי צפת כמו מהר״י בירב, הרמ״ק והאר״י ורבי שלמה אלקבץ. לפי המסורת יצא מארץ ישראל בעצת מרן רבי יוסף קארו כדי להנהיג את קהילת ארם צובא, ושם נתמנה בשנת שס״א לראש הרבנים, ועמד בראשם עד פטירתו. הוא היה מצאצאי מגורשי ספרד. סבו, שגם שמו היה רבי שמואל לניאדו, התיישב באדריאנופול אחרי הגירוש, ונזכר בתשובות הרא״ם. רבים מספריו נקראים בשם ״כלי״, ולכן נקרא ״בעל הכלים״: ״כלי חמדה״ על התורה, ״כלי יקר״ על נביאים ראשונים, שהדפיס חתנו רבי אברהם לניאדו בויניציאה שס״ג, ו״כלי פז״ על ישעיה, שנדפס רק אחרי פטירתו, בשנת תי״ז. בפירושיו על הנביאים הוא מביא הרבה מדברי המפרשים הראשונים, רש״י, ראב״ע ורלב״ג, ובפירושו על התורה הוא הולך בעיקר בדרך המדרשים. עוד חיבורים שלו נשארו בכתב יד. דבריו בכלי חמדה היו חביבים על הלומדים גם בדורות מאוחרים, ובשנת תרכ״ג אף יצא ספר מיוחד, ״תרועת מלך״, שבו לוקטו מתוך הכלי חמדה הקטעים הנוגעים לספר תהלים. בנו רבי אברהם ישב על כסאו, וממנו יצאה שושלת של רבנים ממשפחת לניאדו, ביניהם רבי שמואל לניאדו, ראב״ד ארם צובא ובעל שו״ת ״בית דינו של שמואל״. לפנינו הדפוס הראשון , ויניציאה, דפוס זואן די גארא, שנ״ד–שנ״ו [1594–1596], שנדפס עוד בחיי המחבר . המדפיס למד את מלאכת הדפוס העברי אצל דניאל בומברג, ובויניציאה קראו לו ״יורש בומברג״. הדפוס השני יצא רק בפראג בשנת ש״ע. בדף השער חתם: ״נאום הק׳ שמואל בלאאמ״ר משה היידא זצללה״ה״ . חתימות של חכמי פראג מן המאה הי״ז נדירות מאוד . בגטו פראג היתה שריפה גדולה בשנת תמ״ט, ובשנת תק״ה גורשו יהודי פראג, ורוב הספריות של הקהילה נשרפו או נפזרו. מחכמי פראג של אותו דור נשארו בדרך כלל רק הספרים המודפסים, וחתימתו של בעל הזקוקין דנורא כמעט אינה ידועה. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שחתימתו מופיעה במכירה פומבית. צפת של מרן, חלב של בעל הכלים, ויניציאה של הדפוס העברי, ופראג של בעל הזקוקין דנורא שחתם עליו את שמו, כולם נפגשים בכרך אחד . ספר שעליו חתם בידו הקדושה צדיק ומקובל, שאליהו הנביא היה בעזרו. ויניציאה, שנ״ד–שנ״ו [1594–1596]. דפוס זואן די גארא. דפוס ראשון. עם חתימת רבי שמואל הידא בדף השער.