Bidspirit auction | כתבי צדיק נסתר שניצלו מן


כתבי צדיק נסתר שניצלו מן הקבר בזכות בעל הישמח משה – רזא מהימנא לרבי יצחק אייזיק הלוי, השוחט מכפר זורוויץ, דפוס ראשון, לבוב תקנ״א - סודות על כ״ב אותיות התורה על פי קבלת האר״י, מאת המקובל הנסתר שלפי המסורת היה רבו של בעל ”ישמח משה” בחכמת הקבלה. המחבר ציוה ”שישימו בקברו כתביו הקדושים”, ולפי המובא מן ההקדמה ציוה הישמח משה להעתיק אותם מיד, וכך נשמרו והגיעו לדפוס. המחבר הוא גם בעל ספר השמירה ”יסוד יצחק”. בשער כתוב שהספר ”מגלה צפונות נעלמות על כ״ב אתוון דאורייתא ע״פ קבלת האר״י” . המחבר עובר על האותיות לפי סדר האל״ף בי״ת ומגלה את הסודות של כל אות ואות, בלשון קצרה של מקובל שכותב לעצמו. רק האות צדי״ק חסרה בספר. המחבר עצמו כתב שם שהאות לא נמצאה לו, ורמז בזה על הצדיק שנאבד בעולם. צדיקים פירשו שמפני שלא נסע אל הצדיק של הדור, הרבי רבי אלימלך , נעלם ממנו ענין הצדי״ק, ויש אומרים שלא נסע כי לא רצה להתגלות. רבי יצחק אייזיק הלוי ב״ר יעקב היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ ליד פרעמישלא, וחי בדורו של הבעל שם טוב (נפטר בערך תקמ״ג). בעיני העולם היה שוחט כפרי פשוט, ובאמת היה מקובל גדול. מסופר עליו שבשעת השחיטה היה מתקן את הנשמות שנתגלגלו בבהמה, ובעל ”ברית כהונת עולם” סיפר שהדמעות היו נושרות מעיניו כשהיה שוחט . לפי המסורת למד אצלו רבי משה טייטלבוים בעל ”ישמח משה” , אבי שושלת סיגעט וסאטמאר, את חכמת הנסתר. יש גם מסורת שהבעל שם טוב החשיב אותו. לפני פטירתו ציוה לקבור עמו את כתביו, כמו שכתוב בהקדמת המביא לדפוס: ”שישימו בקברו כתביו הקדושים” . לפי המובא מאותה הקדמה, כשבעל הישמח משה שמע על כך הוא ציוה למהר ולהעתיק את הכתבים, ובזכותו נשמרו . הספר נדפס כשמונה שנים אחרי פטירת המחבר. המחבר חיבר גם את הספר ”יסוד יצחק”, ועליו אמר הרה״ק השר שלום מבעלזא שהוא ”שמירה מעולה ומועיל הרבה בכל בית ובפרט בבית היולדת” (כך בהקדמת ”יסוד יצחק”, פרעמישלא תר״ע). צריך לדעת שהדברים נאמרו על ”יסוד יצחק”, ספרו האחר של אותו צדיק, ועל ”רזא מהימנא” עצמו לא נמצאה לשון של סגולה. בראש הספר יש הסכמות מגדולי לבוב ובראד, ביניהן של הגאון רבי צבי הירש ראזאניס אב״ד לבוב ושל המקובל רבי משה אוסטרער, מגיד בבראד ובעל ”ערוגת הבושם”. הם מפליגים מאוד בשבח המחבר כצדיק נסתר ומקובל גדול. זה הדפוס הראשון, לבוב תקנ״א , מהדפוסים המוקדמים של ספרי קבלה וחסידות בגליציה, ועל השער רשות הצנזור מלבוב משנת 1788. אחר כך נדפס הספר שוב עם ביאור ”שבחי רזא מהימנא”, אבל כאן יצאו לאור בפעם הראשונה הכתבים שניצלו . לבוב, תקנ״א [1791]. דפוס ראשון. סטפנסקי ספרי חסידות 535