Bidspirit auction | ”החלק השני של ספר תהלים”
”החלק השני של ספר תהלים” – שבחי הבעש”ט, ספר סגולה לישועה ולרפואה, דפוס לאשצוב תקע”ה, משנת ההדפסה הראשונה של הספר - ספר הסיפורים הראשון על הבעל שם טוב ותלמידיו, שקיבץ השוחט מליניץ, חתנו של סופרו של הבעש”ט. הספר נדפס שלוש פעמים בשנה אחת: בקאפוסט, בברדיטשוב ובלאשצוב. לפנינו מהדורת לאשצוב, עם הסיפור שהושמט בדפוס ברדיטשוב. צדיקים אמרו על הספר שהוא סגולה לישועה ולרפואה. בספר כמאתיים וחמישים סיפורים מחייו של הבעש”ט, מתלמידיו ומתלמידי תלמידיו. את הסיפורים קיבץ רבי דוב בער ב”ר שמואל, השוחט מליניץ . הוא היה חתנו של רבי אלכסנדר שוחט, סופרו של הבעש”ט כשמונה שנים, ומפיו שמע הרבה מהסיפורים. רבי דוב בער סידר את הסיפורים, הגיה אותם וקרא לספר ”שבחי הבעל שם טוב”. הספר עבר בין החסידים בכתב יד הרבה שנים לפני שנדפס. הדפוס הראשון יצא בקאפוסט בשנת תקע”ה, אצל המדפיס החב”די רבי ישראל יפה. בהסכמה שם נאסר להדפיס את הספר שש שנים. אבל הביקוש היה כל כך גדול, שבאותה שנה עצמה יצאו עוד שתי מהדורות , בברדיטשוב ובלאשצוב שבפולין. מהדורת לאשצוב נדפסה בדפוס יהודה ליב ראבינשטיין ומשה צוקער. הנוסח בה כמעט אותו נוסח של דפוס קאפוסט . במהדורת ברדיטשוב השמיט המדפיס סיפור אחד, כי חשב שאינו ראוי ”להיגלות לעין כל”. בדפוס לאשצוב הסיפור נמצא , כמו בקאפוסט. גם ברוב המהדורות שנדפסו אחר כך הוא חסר. כמו בקאפוסט, שם המחבר לא נזכר בשער . רק בדפוס ברדיטשוב, שהוציא בנו רבי יהודה ליב, נכתב שמו בפירוש. הספר נודע כספר סגולה לישועה ולרפואה . הרה”ק רבי יששכר דוב בעריש הכהן מוואלברוז , בעל ”עבודת יששכר”, אמר שנתגלה לו משמים שספר שבחי הבעש”ט הוא החלק השני של ספר תהלים , ושיש בו סגולה לישועה. ועוד אמר: ”עצתי אמונה לכל הדורות, כשיחלה חלילה אדם מישראל, הרי אם יוכל הוא עצמו לקרוא את סיפורי הצדיקים מה טוב, ואם לאו יקריאו לפניו פרק בבקר ופרק בערב” (אהל יששכר, עמ' נט–ס). מסורת דומה מובאת בשם בעל ”צמח צדק” מליובאוויטש , שקריאה בשבחי הבעש”ט מועילה להורדת חום. ועוד נהגו חסידים לספר משבחי הבעש”ט במוצאי שבת . בעל ”בארות המים” כתב: ”וכן נהגו חסידים ואנשי מעשה בכל מוצאי שבת קודש, לספר משבחיו ומתהלוכותיו של הבעש”ט, וזהו סגולה להצלחה בכל השבוע בכל הענינים, הן בגוף והן בנפש”. והרה”ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא אמר: ”כשמדברים במוצאי שבת קודש מהבעל שם טוב, זה הוא מסוגל להנפש” (סיפורי צדיקים). הספר נדפס אחר כך עשרות פעמים, וכבר בשנה הראשונה יצא באוסטרהא גם תרגום ליידיש. מהדורות שנת תקע”ה הן הראשונות של הספר. לאשצוב (Łaszczów), תקע”ה [1815]. סטפנסקי ספרי חסידות 548