Bidspirit auction | ספר טוב טעם על טעמי

ספר טוב טעם על טעמי המקרא, לרבי אליהו בחור – דפוס ראשון, ויניציאה רצ”ח, בבית הדפוס של דניאל בומברג, שבו עבד המחבר כמגיה - ספר על כללי טעמי המקרא, מאת רבי אליהו בחור, מגדולי המדקדקים וחכמי המסורה בדורו. הספר נדפס בחיי המחבר, בבית הדפוס של בומברג בויניציאה, הדפוס שבו נדפס לראשונה התלמוד הבבלי השלם. דפוס עברי קדום, מלפני כמעט חמש מאות שנה. בספר מבאר המחבר את שלשים הטעמים, ”המלכים” ו”המשרתים”, בקיצור, כמו שהוא כותב בהקדמה. בספר טוב טעם מבאר רבי אליהו בחור את טעמי המקרא , הסימנים שלפיהם קוראים בתורה ובנביאים. הוא כותב את הכללים של הטעמים, מה הדין של כל טעם בדקדוק, ואיך הטעמים עומדים זה ליד זה בפסוק. שם הספר לקוח מהפסוק בתהלים ”טוב טעם ודעת למדני” , שנדפס בראש הספר. בהקדמה כותב המחבר, שכבר נדר בספריו הקודמים ”לחבר חבור בטעמים, ולבאר דרכים במשפט המלכים ובדיני משרתיהם”, ועכשיו, בעיר ויניציאה, הוא בא לקיים את נדרו: ”את נדרי אשלם”. הוא כותב שלא יעתיק את מה שכבר כתבו אחרים, אלא יכתוב בקיצור, ורוב דבריו יהיו ”בענינים קשים ודברים חדשים שאינם מצויים”. בפרק הראשון הוא מונה שלשים טעמים . הוא כותב שהמדקדקים לא הסכימו במספר הטעמים, יש שמנו פחות ויש שמנו יותר, והוא העמיד אותם על שלשים. את הטעמים הוא מחלק לשלשה חלקים. י”ד מהם נקראים ”מלכים”, כי כל אחד ”יעצור ויפסיק בין דבר לדבר”, כמו מלך שעוצר את עמו. אחרים נקראים ”משרתים”, ”כי הם באים לעבודת המלך, להמשיך הדבור בלי הפסק עד מקום מושב המלך”. ויש מהם שלא נקראו לא מלכים ולא משרתים. בפרקים הבאים הוא מבאר את דרכי המלכים והמשרתים שלהם: איזה מלך בא בלי משרת, ואיזה עם משרת אחד או יותר, ואיזה משרת משרת רק מלך אחד. אחר כך הוא מבאר את הצורות והשמות של כל שלשים הטעמים, את המלים שטעמן מלעיל או מלרע, את דיני המתג והגעיא, ואת המלים המוקפות ושאינן מוקפות. בהקדמה הוא מראה כמה הטעמים נוגעים לפירוש הפסוקים. הוא מביא את רש”י, שכותב בכמה מקומות בפירושו שבלי הטעם ”לא הייתי יודע לפרשו”, ואת דברי הראב”ע: ”כל פירוש שאינו על דרך הטעמים לא תאבה לו ולא תשמע אליו” . רבי אליהו בחור, רבי אליה בן אשר הלוי אשכנזי (רכ”ט–ו' שבט ש”ט), נולד בנוישטאדט שליד נירנברג. בצעירותו עבר לאיטליה בעקבות הרדיפות והגירושים של היהודים בגרמניה. הוא ישב בויניציאה, בפאדובה וברומא. אחרי ביזת רומא בשנת רפ”ז חזר לויניציאה. שם עבד כמגיה בבית הדפוס של בומברג , ולימד דקדוק לשון הקודש. שמו יצא בעולם, והזמינו אותו ללמד בפריז, אבל הוא לא רצה ללכת לשם, כי באותם ימים לא היה יישוב יהודי בצרפת. ספרי הדקדוק והמסורה שלו נלמדו בכל הדורות. ספרו ”הבחור” על דקדוק לשון הקודש נדפס ברומא. ”התשבי”, מילון ללשון חז”ל, ו”המתורגמן”, ביאור המלים הארמיות שבתרגום אונקלוס ויונתן, נדפסו באיזנא בשנת ש”א. באותה שנה, רצ”ח, נדפס בבית הדפוס של בומברג גם ספרו ”מסורת המסורת” , שבו פירש את המונחים והסימנים של המסורה. כבר בשנה שאחריה, רצ”ט, נדפסו שני הספרים יחד בבאזל, והנוסח של טוב טעם הועתק שם מדפוס ויניציאה שלפנינו . בהקדמה לטוב טעם הוא חוזר על מה שכתב במסורת המסורת, שלדעתו הנקודות והטעמים נתקנו על ידי ”בעלי המסורת אשר בטבריה”, אחרי התלמוד, ולא ניתנו בסיני. על דעה זו נעשה ויכוח גדול, והרבה חכמים חלקו עליו. הוא גם מראשוני הכותבים ביידיש . הוא תרגם את הסידור ליידיש, והסידור נדפס במנטובה בשנת שכ”ב, אחרי פטירתו, ונקרא ”סידור ר' אליהו בחור”. דניאל בומברג היה מדפיס נוצרי מאנטוורפן שישב בויניציאה, ומהמדפיסים החשובים של ספרי ישראל. בבית דפוסו נדפס התלמוד הבבלי השלם לראשונה , וגם מקראות גדולות. צורת הדף של הגמרא, שלומדים בה עד היום, נקבעה שם. ספר טוב טעם נדפס בחיי המחבר , בבית הדפוס שבו עבד בעצמו והגיה ספרים. זה דפוס עברי קדום מימי הדפוסים הראשונים בויניציאה. ויניציאה, רצ”ח [1538]. דפוס דניאל בומברג. דפוס ראשון.