Bidspirit auction | גדול תלמידי הנודע ביהודה –

גדול תלמידי הנודע ביהודה – שו״ת תשובה מאהבה, ״והיה מנענע בראשו ושחק״, סט שלם בשלשה חלקים, דפוס ראשון שנדפס כולו בחיי המחבר, פראג תקס״ט–תקפ״א - תשובותיו של הגאון רבי אלעזר פלעקלש, גדול תלמידי הנודע ביהודה וראש בית הדין של פראג, שמביא את דברי רבו בכל הספר. לפנינו כל שלשת החלקים שנדפסו מ״תשובה מאהבה״, במהדורה הראשונה, שיצאה במשך שתים עשרה שנה בחיי המחבר. המשנה ברורה והפתחי תשובה מביאים ממנו להלכה. בספר תשובות של רבי אלעזר פלעקלש לשאלות שנשאל בכל חלקי ההלכה. הוא למד שנים רבות בישיבת הנודע ביהודה בפראג, ואחר כך המשיך לכתוב לרבו ולשאול אותו, ודברי רבו מובאים בספר פעמים רבות. מתוך הספר רואים איך נראה בית מדרשו של הנודע ביהודה. בענין שיעור כזית כתב רבי אלעזר, כפי שמובא בשמו: ״מורי ורבי הגאון חשב לפי אגודל שלו, והוא היה ארוך בדורו משכמו ומעלה... וכדברים אלה אמרתי למורי ורבי, והיה מנענע בראשו ושחק״ (ח״ב סי׳ שכד). התלמיד אומר לרבו את דעתו, והרבי מקשיב ומחייך. הוא כותב בעצמו ששם הספר ״תשובה מאהבה״ עולה בגימטריא ״אלעזר בהר״ר דוד ז״ל״ , ועוד שכתב את התשובות מאהבה ולא מחמדת ממון. עד היום מביאים מהספר להלכה. המשנה ברורה מביא אותו בהלכות תפילין, בענין קשר של תפילין (או״ח סי׳ לב), והפתחי תשובה מביא ממנו ביורה דעה (סי׳ קי). ספר שהפוסקים האלה מביאים ממנו הוא ספר שלומדים בו, ולא רק מחזיקים אותו בארון. רבי אלעזר פלעקלש (תקי״ד–תקפ״ו) היה מצאצאי המהר״ל מפראג , רבי העשיל מקראקא ובעל ה״כלי יקר״. אחרי שכיהן כאב״ד גויטיין במעהרין, הזמין אותו רבו הנודע ביהודה להיות דיין בפראג, ומשנת תקס״א עמד בראש בית הדין של העיר הגדולה , יחד עם בן רבו רבי שמואל לנדא. פראג היתה אז אחת הקהילות הגדולות באירופה, והיו בה מחלוקות קשות. רבי אלעזר לחם בתוקף בכת השבתאים והפראנקיסטים, שהיו להם תומכים בין עשירי העיר, ובגלל דרשותיו נגדם אף הושלך לבית האסורים. הוא לא חזר בו. החלק הראשון נדפס בפראג תקס״ט, השני בתקע״ה והשלישי בתקפ״א, כולם בחיי המחבר , שנפטר בכ׳ ניסן תקפ״ו. החלק הרביעי, על אבן העזר, נשאר בכתב יד ולא נדפס מעולם, כך ששלשת החלקים האלה הם כל ״תשובה מאהבה״ שיצא לאור . בחלק השלישי נדפס גם לוח בענין קדושת השמות שבספר תורה, אילו שמות הם קודש ואילו חול, ענין שהיה קרוב ללבו של המחבר. החלקים יצאו בהפרש של שנים, ולכן נמצאים בעיקר חלקים בודדים. סט שלם ומפואר של כל השלשה בדפוס ראשון אינו מצוי. פראג, תקס״ט–תקפ״א [1809–1821]. דפוס ראשון. שלשה חלקים, סט שלם.