Bidspirit auction | מבית המגן אברהם – לחם
מבית המגן אברהם – לחם הפנים על יורה דעה, ובו חידושי המגן אברהם על יורה דעה, דפוס ראשון שנדפס בחיי המחבר, הנאו תע״ו - ספר ההלכה של הגאון רבי משה יקותיאל קויפמן כ״ץ, חתנו של בעל המגן אברהם, בהלכות שחיטה, טריפות, מליחה ובשר בחלב, ובו ״קצת דינים מחודשים מבעל מגן אברהם״ ובסופו קינה שחיבר המגן אברהם לתשעה באב. הביא אותו לדפוס בנו, ״נכד הגאון המפורסם בעל המחבר מגן אברהם״, עוד בחיי אביו. הנודע ביהודה, רבי יהונתן אייבשיץ והפתחי תשובה עסקו בדבריו. הספר נכתב בשביל הרב והשוחט. בכל סימן סידר המחבר קיצור ברור של דברי נושאי הכלים, הט״ז, הש״ך, נקודות הכסף, פני יצחק, בית הלל והפרי חדש , מסביב ללשון השולחן ערוך עצמו. כך מצא המורה הוראה את עיקר הפסק במקום אחד, ולא היה צריך לחפש בין הספרים הגדולים. ספר כזה היה כלי עבודה של יום יום לרב בעירו ולשוחט בבית המטבחיים. בחלק הזה יש סימנים א–קכב ביורה דעה, הלכות שחיטה, טריפות, מליחה, בשר בחלב ותערובות. בהקדמה המחבר משחק יפה בשם הספר: ״אלה הדברים אשר דבר משה יקותיאל יכונה קויפמן כהן... המעריך לחם הפנים בפניו״ . כלומר, הוא מגיש לפני הלומד את עיקר הדין מסודר ומוכן, כמו לחם הפנים שהיה ערוך על השולחן. גדולי הפוסקים שבאו אחריו עסקו בדבריו. הנודע ביהודה (מהדורא תנינא, יו״ד סי׳ א) דן בדברי ה״לחם הפנים״ בהלכות שחיטה ומשיג עליו. רבי יהונתן אייבשיץ מזכיר אותו בספרו כרתי, והפתחי תשובה מביא את דבריו בכמה מקומות. רואים מזה שהספר היה מונח לפני גדולי ההוראה בדורות שאחריו. בשער כתוב שיש בספר ״קצת דינים מחודשים מבעל מגן אברהם״ , דברים של המגן אברהם על חלק יורה דעה, שעליו לא הוציא חיבור בעצמו. בסוף הספר נדפסה הקינה שחיבר המגן אברהם על קדושת ארץ ישראל , לאמרה בתשעה באב, ״ארץ ישראל היו בה עשר קדושות״. עוד נדפס שם ״סדר רחיצה גדולה״ למת, שמיוחס להלל הזקן, והמחבר העתיק אותו ״מקובץ ישן נושן״, וגם ״כוונה אמיתית על דיני ששים״ מתוך כתב יד של רבי מנחם מאניש חיות. המחבר, הגאון רבי משה יקותיאל קויפמן כ״ץ, היה חתנו של רבינו אברהם אבלי גומבינר בעל המגן אברהם . הוא היה דיין בקראטשין ואחר כך רב בקוטנא, וחיבר ספרים על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, חוקי חיים, חוקי דעת, חוקי משפט וחוקי דרך. בעל השב יעקב כותב עליו בהסכמתו ״אשר כבר יצא לו מוניטין בעולם בספריו״ . הוא השאיר אחריו צוואות לבניו, שנשמרו בכתב יד ונדפסו בזמננו. נפטר בכ״ז בחשון תפ״ב. את הספר הביא לדפוס בנו, רבי אברהם כהן, שהקדיש את עצמו להוציא לאור את תורת אביו. הספר יצא עוד בחיי המחבר , כחמש או שש שנים לפני פטירתו. יש בו עשר הסכמות מגדולי אשכנז ופולין , ביניהם בעל השב יעקב, רבי שמואל כהן שאטין מפרנקפורט, רבי מנחם מענדל מרגליות מקראטשין, ורבי עוזר מפוזנא שהיה גיסו של המחבר. זו המהדורה הראשונה של לחם הפנים, שנדפסה בהנאו בחיי המחבר. אחר כך נדפס הספר שוב בווילהרמסדורף ובפיורדא, אבל הדפוס הראשון, שיצא לעיני המחבר, הוא זה של הנאו. ספר הלכה מבית המגן אברהם בדפוס ראשון, שקשה למצוא היום. הנאו, תע״ו [1716]. דפוס יוהאן יעקב באוסאנג. מהדורה ראשונה, חלק א (סימנים א–קכב).