Bidspirit auction | חסידות דפו”ר: ספר עטרת צבי

חסידות דפו”ר: ספר עטרת צבי להגה”ק מזידיטשויב - לבוב תקצ”ד - ספר עטרת צבי, פירוש על ספר הזוהר, מאת האדמו”ר ”שר בית הזוהר” הרה”ק רבי צבי הירש מזידיטשוב, חלק ראשון מהדורה ראשונה. [לעמבערג, תקצ”ד-תר”א]. ”..וכמעט לא ראיתי ולא שמעתי בדורנו דוגמתו, העמיק בחכמת הנפלאה קבלה כמוהו והיה יחיד בדורו בחכמת האמת...”. (בעל 'בני יששכר' בהסכמתו). עם הסכמות הרה”ק רבי משה [אייכנשטיין], אחי המחבר; הגאון רבי יעקב אורנשטיין אב”ד לבוב; הגאון רבי אהרן משה טוביש אב”ד ייאס; הרה”ק רבי משה טייטל בוים אב”ד אוהעל; הרה”ק רבי צבי אלימלך שפירא אב”ד דינאב; הרה”ק רבי יהודא צבי ב”ר שמואל זאנוויל [בראנדוויין] מסטרעטין; הרה”ק רבי אברהם דוד [וואהרמאן] אב”ד בוטשאטש; הגאון רבי מאיר אייזין [אייזינשטטר] אב”ד אינגוור [אונגוואר] ; הרה”ק רבי יהודא צבי [אייכענשטיין]. הרה”ק בעל ה”עטרת צבי” מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ”ג-תקצ”א), נודע בכינויו ”שר בית הזוהר” על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ”עילוי” מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של ה”חוזה” מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל ה”מגיד” מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו ה”חוזה” מלובלין, בשנת תקע”ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. בספרו ”עטרת צבי” על ספר הזוהר מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה. שמו של החיבור לא ניתן על ידי רבי צבי הירש עצמו, אלא על ידי העורך והמביא לדפוס, רבי יוסף הכהן רפפורט [שהביא לדפוס גם את יתר כתביו של רבי צבי הירש] - חתנו של רבי יחיאל מיכל, בנו יחידו של רבי צבי הירש, שנפטר עוד בחיי אביו. חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו ”סור מרע ועשה טוב” שמכונה גם ”הקדמה ודרך לעץ החיים” – חיבור המשמש כמבוא לספר ”עץ חיים” למהרח”ו, ועליו נכתבו הוספות מאת הרה”ק רבי צבי אלימלך מדינוב בעל ”בני יששכר”; ספרו ”בית ישראל”, וכן ספרו ”פרי קודש הלולים” – הקדמה וביאור לספר ”פרי עץ חיים” על כוונות התפילה. הדפסת הספר נמשכה על פני מספר שנים. החלק הראשון נדפס בשנת תקצ”ד, כפי שעולה מפרט השנה הרמוז בדברי המביא לדפוס מעבר לדף השער. החלק השלישי נדפס לאחריו (על פי דברי המביא לדפוס, הכותב: ”אבטח בחסד אל... להוצי'[א] גם את ספר שמות ממכבש הדפוס בקרב[!]...”). סטפנסקי, ספרי חסידות מס' 460.