Bidspirit auction | נדפס בחיי מרן המחבר: שולחן

נדפס בחיי מרן המחבר: שולחן ערוך חלק אבן העזר - ויניציאה של”ד - לפנינו אחד ממהדורות הראשונות של ספר שלחן ערוך - ספר היסוד של ההלכה היהודית בכל הדורות, ועמוד התווך עליו הושתת אורח החיים היהודי. שלחן ערוך - חיבורו של מרן רבי יוסף קארו, התקבל בכל תפוצות ישראל כחיבור היסוד של פסיקת ההלכה. השלחן ערוך השלים את מפעלו ההלכתי הגדול בחיבור בית יוסף על הטור. לאחר שהשלים את עריכת הבית יוסף, ולאחר שכבר נדפסו שלושת חלקיו הראשונים (ש”י-שי”ג) והחלק הרביעי נשלח להדפסה בוונציה, החל רבי יוסף קארו לחבר את השולחן ערוך. בסוף כל חלק ציין את זמן השלמתו: אורח חיים באלול שט”ו; יורה דעה בתמוז שי”ו; אבן העזר בשבט שי”ז וחושן משפט באדר א' שי”ח. במשך שלוש וחצי שנים, ברציפות והתמדה, כתב רבי יוסף קארו את ארבעת חלקי השלחן ערוך, המסכמים לדינא את מסקנותיו ופסקיו המפורטים בחיבור הבית יוסף. ברבות הימים הפך ספרו זה לנחלת הכלל, עד שבאו כל חכמי ההלכה ותלו בו את חיבוריהם. בדומה לחיבורו של הרמב”ם ולחיבורו של רבי יעקב בעל הטורים, גם על ספרו זה נכתבו חיבורים רבים שנעשו ”נושאי כלים” לשולחן ערוך. מיד לאחר הדפסתו, התפשט השלחן ערוך במהירות, והגיע גם אל המרחב האשכנזי. משום כך הזדרז רבינו משה איסרלש - הרמ”א, להתאימו לפסקי ומנהגי האשכנזים, בפורשו על השולחן את חיבורו ”המפה”, וזירז בכך למעשה את התקבלותו של החיבור גם בארצות אשכנז. התקבלות הבית יוסף והשולחן ערוך בכל תפוצות ישראל בדברי הסיום לחיבורו בית יוסף (בטור חושן משפט, סביוניטה שי”ט) כותב מרן רבי יוסף קארו: ”...אוחילה לאל אחלה פניו, יזכני שיתפשט בכל ישראל למען אהיה בכלל מצדיקי הרבים”. תפילתו זו קוימה במלואה וחיבור הבית יוסף התקבל בכל תפוצות ישראל והיה לאחד מספרי הפסיקה החשובים ביותר. ספר הבית יוסף, שהתחבר על סדר ארבעה טורים ונועד לברר את ההלכות בשורשן ולהכריע את ההלכה למעשה, מהווה כעין בסיס לחיבורו המסכם שולחן ערוך, שבו נסדרו כל הדינים בקצרה. כמוהו, גם חיבורו השני - השולחן ערוך, פשט בכל בית ישראל, ואף בני אשכנז נסמכים עליו יחד עם ה”מפה” - הגהותיו של הרמ”א שנועדו להתאים את הספר לבני אשכנז. שני החיבורים הללו הפכו את רבי יוסף קארו לעמוד ההוראה העיקרי, מדורו ועד לימינו אנו, בקרב כל תפוצות ישראל. ההערכה לרבי יוסף קארו גדולה ביותר, עד שהוא נקרא בפי כל ”מרן”. כמו כן, נקרא בפי הלומדים ”המחבר”. את מעמדו המופלג וגודל סמכותו מבטא החיד”א ב”שם הגדולים”: ”שהסכימו בכלל זה דמרן קרוב למאתים רבנים מדורו, וכך היה אומר כי כל אשר יעשה פסק מרן עביד כמאתן רבנן” (ברכי יוסף, חו”מ, סי' כה, ס”ק כט). חתימת בעלים עתיקה: אני הצעיר סעיד חיים ..... ועם הערות עתיקות בכ”י רבני על גליון השו”ע