Bidspirit auction | ארבעה עמודים בכתי”ק מרן ר'

ארבעה עמודים בכתי”ק מרן ר' שלמה קלוגר זצ”ל - שני דפים  כתובים משני הצדדים מלאים מקצה אל הקצה עם חידושי תורה  בשולחן ערוך יורה דעה מצב מצויין   הגאון ר' שלמה קלוגר נולד בעיירה קומרוב על יד זמושץ' שבפולין הקונגרסאית, לרב יהודה אהרן קלוגר, אב”ד קומרוב ולגיטל בת יוסף, בן פערל ור' יעקב מלוצק מח”ס ”כֹּכב יעקב”. כבר בגיל 6 כתב חידושי תורה. בגיל 13 התייתם מאביו ועבר לזמושץ', שם למד מספר ימים בישיבתו של הרב מרדכי ראבין, אבל עזב אותהּ ולמד בעצמו בבית המדרש. הרב יוסף הוכגלרנטר פרש עליו חסותו. באותו זמן החל ללמוד גם אצל הרב יעקב קרנץ, אשר השפיע עליו להתחיל ללמוד דברי אגדה, וכן ספרי מחשבה של הראשונים כ'מורה הנבוכים', 'הכוזרי', 'ספר העיקרים' ועוד. בגיל 15 התייתם מאמו, וגם רבו נפטר, והוא נותר בודד. בשנת 1802, בגיל 17, נשא לאישה את ליבא מאליא בת ר' חיים מראווה ואחותו של רבי מרדכי מארדוש, ועבר לגור אצל חותנו. הוא לא רצה להתפרנס מלימוד תורה ולכן שלח ידו במסחר עם מות חותנו. משראה כי עסקיו אינם עולים יפה, הסכים לקבל את עול הרבנות. ב-1809 התקבל כאב”ד קוליקוב, ושנה לאחר מכן נולד בנו בכורו חיים יהודה, שנפטר בגיל צעיר. ב-1817 עבר לכהן ביוזפוב, ובחודש תמוז שנת ה'תק”פ (1820) התקבל כמגיד מישרים בברודי. ב-1838 נפטרה אשתו, וכעבור שנה נשא לאישה את פריידא בת הרב אריה מרגליות מהעיר דובנא, וממנהּ נולד לו בנו, הרב אברהם בנימין קלוגר[2]. בשנת 1845 נקרא לכהן בברעזאן, ולא שעה לבקשת קהילתו בברודי להישאר. זמן קצר לאחר הגיעו לברעזאן חלה בטיפוס קשה, עד שהרופאים נואשו מחייו. אולם, לבסוף החל להתאושש, וקיבל על עצמו אז כי אם יבריא, ישוב לברודי, אשר בינתיים כבר הכתירה לעצמה רב חדש. לאחר החלמתו חזר לעיר, שם נשאר עד לפטירתו. בני דורו כיבדו אותו, והרב אפרים זלמן מרגליות נהג לשלוח אליו שאלות הלכתיות שהופנו אליו. הוא ניהל אורח חיים סגפני וקשה. בשעתו היה בין האוסרים על אפיית מצות במכונה, מחלוקת שפילגה את יהודי גליציה. הוא גם התפלמס חריפות עם הרב יוסף שאול נתנזון שהתיר. נודע כקנאי תקיף ובלתי-מתפשר, ובין היתר המליץ למות על קידוש השם בימי גזירות הלבוש בפולין הקונגרסאית השכנה ולא לשנות הבגד. היה בקשר הדוק עם רבי מאיר מפרמישלאן והעריכו מאוד. כמו כן, מחה על כך שנשים שם חדלו לגלח שיערן והחלו ללבוש פיאות. מנגד, בנושא הגיור סבר שיש להתיר לגייר נוכריות שנשואות ליהודים בנישואין אזרחיים למרות ההלכה הקובעת שאין לגייר 'לשם אישות', כי מהעובדה שהן בוחרות להתגייר ולא להמשיך לחיות עם בעליהן בעודן נוכריות יש ללמוד כי יש להן ”נטייה לבבית לדת ישראל”, והיה מראשוני האחרונים שהקלו בנושא זה