בית הדפוס 12 אגף B קומה 4, גבעת שאול, ירושלים, ישראל
מכירת הנדירים המיוחדת - 'תפארת' - 60 !
פסגת הפריטים הייחודיים, החשובים והמיוחסים ביותר בעולם החסידות, היודאיקה והאספנות. חפצי צדיקים מאורי הדורות, כתבי יד שלא נדפסו מגדולי ישראל, מהדורות ראשונות וקדומות. לא שזפתן עין מעולם!
המכירה הסתיימה
|
פריט 3:
אהלי יהודה. מהדורה ראשונה עם הקדשת המחבר רבי יהודה בכר שלמה הכהן
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $160 (₪595)
₪595
מחיר פתיחה:
$
150
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
אהלי יהודה. מהדורה ראשונה עם הקדשת המחבר רבי יהודה בכר שלמה הכהן
ספר אהלי יהודה, מאת רבי יהודה בכר שלמה הכהן. דפוס ישראל ב"ק, ירושלים, תר"ג [1843]. מהדורה ראשונה ונדירה, עם הקדשה בכתב יד המחבר.
אהלי יהודה, פלפולים במונחים הלכתיים בסדר האל"ף בי"ת, מאת רבי יהודה בכר שלמה הכהן. דפוס ישראל ב"ק, ירושלים, תר"ג [1843]. מספרי ירושלים הראשונים. מהדורה ראשונה, נדיר.
עם הקדשה מאת המחבר בכתב ידו בדף השער: 'מתנה נתונה מאתי המחבר לשם שצ"ו מעלת הגביר אור יומם הרב המופלא כש"ת כמוהר"ר עקיבא לעהרן נר"ו יאיר ויזהיר הצעי' יהודה בכר שלמה הכהן הי"ו ס"ט'. בתחילת הספר הקדמה ארוכה מאת המחבר המוקדשת כולה לענייני חישובי הקץ והאכזבה מן הציפיות המוטעות לביאת המשיח בשנת ת"ר.
הגאון רבי יהודה ב"ר שלמה הכהן (נפטר בשנת תר"י 1850) – מחכמי ודייני הספרדים בירושלים, וממקובלי ישיבת 'בית אל'. יצא בשנת תר"ז (1847) כשד"ר לארצות צפון אפריקה ונפטר בתוניס. נמנה חכמי הספרדים בירושלים בהסכמות שלהם לסידור 'סדר תפלת ישראל' כמנהג קהילות הספרדים (תר"ב 1842) ול'ספר התקנות והסכמות ומנהגים הנוהגים פה עה"ק ירושלם' (תר"ב 1842) וכן במכתבו נגד הרפורמים שיצא לאור בספר 'קנאת ציון' תר"ו (1846).
רבי עקיבא ב"ר אברהם משה להערן (תקנ"ה-תרל"ו, 1795-1876) – תלמיד חכם, בנקאי ונדבן מאסטרדם, אחיו וחתנו של הבנקאי הנדבן, ר' צבי הירש להערן, 'נשיא ארץ ישראל' - מייסד ויו"ר ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (כולל הו"ד), שריכז את גיוס רוב כספי ה'חלוקה' לישוב היישן בירושלים, שגוייסו בקהילות מערב ומרכז אירופה. לאחר פטירת ר' צבי הירש מילא רבי עקיבא את מקומו בארגון הפקידים והאמרכלים.
המדפיס, ר' ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה, 1797-1874) - עלה מהעיר ברדיצב (אוקראינה) לצפת בשנת 1832 והקים בית דפוס עברי, שסייע בפרנסת עשרות משפחות. כעבור שנתיים נחרב בית הדפוס במרד הפלאחים. בית הדפוס שוקם וחזר לפעול עד לרעידת האדמה הגדולה בשנת תרל"ז (1837) שהחריבה את רוב העיר ואת בית הדפוס. בעקבות כך עבר ר' ישראל ב"ק לירושלים והקים בה, בשנת תר"א (1841), את בית הדפוס העברי הראשון בעיר, בעזרתו של סר משה מונטיפיורי, שתרם את מכבש הדפוס שכונה "משאת משה ויהודית".
[3], קמה דף. כריכה מנותקת חלקית, הדבקות בהיקף דף השער, כתמים, מצב בינוני-טוב.
| מידות: | 29 ס"מ |
