Auction 35
By MINT
May 23, 2022
רבינזון 18 פתח תקווה, Israel

דרכי משלוח-


  -שליח עד הבית: 60 ש"ח.


     עד 7 ימי עסקים ממועד התשלום.


  - דואר רשום: 25 ש"ח,


      במקרים של משקל חריג יגבה תשלום נוסף בהתאם למשקל החבילה.


     יצוין כי פריטים שבירים/גדולים לא ישלחו בדואר.


   - איסוף עצמי: בתיאום מראש.


  פריטים גדולים באיסוף עצמי.


  - משלוח לחו"ל: בתיאום אישי בטלפון או במייל.


אמצעי תשלום-


   -ביט


  -אשראי בתוספת 1.5% באמצעות שיחה טלפונית.


  -העברה בנקאית.


  -פייפאל, בתוספת 5% עמלת פייפאל.


  -מזומן, בעת איסוף עצמי.


  -תושבי חו"ל - העברה בנקאית, פייפאל או אשראי בתוספת 2%


לא ניתן לקבל כרטיסי אשראי מסוג דיינרס .



More details
The auction has ended

LOT 48:

ברסלב אומן, כתובה חתומה על ידי השרף הקדוש רבי מתתיהו הכהן ברזסקי והגה"צ רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל, תרפ"ח אומן ברסלב.

catalog
  Previous item
Next item 

Start price:
$ 1,000
Buyer's Premium: 20% More details
VAT: 17% On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations

ברסלב אומן, כתובה חתומה על ידי השרף הקדוש רבי מתתיהו הכהן ברזסקי והגה"צ רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל, תרפ"ח אומן ברסלב.

פריט היסטורי נדיר מאומן, מרטיט ומרגש  כל לב חסיד ברסלב בכל מקום שהוא , כתובת הצדיק הרב אליהו חיים רוזין זצ"ל מייסד וראש ישיבת ברסלב בירושלים.חתומה על ידי השרף הקדוש רבי מתתיהו הכהן ברזסקי  הי"ד נודע כאיש קדוש וכבעל מופת ופועל ישועות שברכותיו, תפלותיו אינן שבות ריקם היה יושב  בציון רבנו ז"ל, ומתפלל ברחמים ובתחנונים, ותפלתו הייתה נשמעת ,  והגה"צ רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל, שריד לדור דעה של חסידי ברסלב בדור הקודם, מחבורת עובדי השי"ת שנתאספו סביב הציון הקדוש באומן, .אומן תרפ"ח ברסלב, , פגם של מספר מילים בכתובה,

. ר' אליהו חיים זצ"ל,  נולד בפולטוסק, בפולין, והתייתם בילדותו. בגיל חמש נשלח ללמוד תורה הרחק מהבית. כיון שהצטיין בלימודיו, הוא נתקבל לישיבת לומז'ה המפורסמת בהיותו רק בן שתים-עשרה. שם מצא ספרון "תיקון הכללי" ונפגש עם חסיד ברסלב ששכנע אותו לנסוע לאומן. לאומן הגיע בשנת תרע"ד, ומאוד התרשם מכך שחסיד רבי נחמן, למרות שהם ללא ספק חסידים, הם מקפידים מאוד לקיים את ה"שולחן ערוך" ללא כל התחכמות, דבר זה היה בשבילו בגדר חידוש.

בעודו באומן שמע שרבינו אמר: "עבודת ה' הרוחנית הקשה ביותר קלה בהרבה מקיום עסקה גשמית פשוטה" כיון שלא ירד לשורשו של הדבר, הוא ביקש הסבר מאת ר' אברהם חזן, מנהיגם של חסידי ברסלב באותם ימים, אשר השיב לו בפשטות: "ההתבודדות היא עבודת ה' הרוחנית הגדולה ביותר שאפשר לקיים, כל הדרוש הוא לדבר בפה. אפילו להרוויח סכום כסף קטן דורש מאמץ רב יותר מזה". מאז, נשאר ר' אליהו חיים באומן תחת הדרכתו של ר' אברה חזן.

הוא נשאר תושב אומן למשך עשרים ושתים שנה ופעל להבטיח את הישרדותם של חסיד ברסלב באומן ובסביבתה בעת הרעב שפשט באוקראינה בשנת תרצ"ג. הוא ארגן משלוחי מזון ממוסקבה לאומן. הוא פנה גם לוועד החלוקה המשותף (הג'וינט) לסיוע, צעד שהוביל למעצרו בידי הנקוו"ד (קודמם של הקג"ב) בחורף תרצ"ו כשגם הוא וגם ר' לוי יצחק בנדר הואשמו ביצירת מגע עם ארגוני חוץ. הם נכלאו, "הועמדו לדין" והיו בסכנת גזר דין מות. אולם ה' היה עמם, ועניינם הופקד ביד פקיד יהודי במשרד המשפטים בקייב. פקיד זה היה בן לחסיד ברסלב, כשאביו הבחין שהוא נמשך לתנועת הקומוניזם, אמר לו ראה כאשר יבואו לפניך יהודים ובפרט חסידי ברסלב תשתדל בכל יכולתך לעזור להם. כעת התאפשר לו לקיים את דברי אביו, הפקיד הביא לחנינתם הסופית, הם הורשו לשוב לביתם, אך הושמו ב"מעצר עיר", ונאסר עליהם לעזוב את אומן. 

רבי מתתיהו– "רבי מאטעס" זצ"ל, כפי שכונה באומן , יושב היה כשלפניו גמרא, לומד בדביקות, ומידי פעם נושא עיניו כלפי מעלה: "ריבונו של עולם, רחם עלי בזכות אביי ורבא, שאהיה כרצונך באמת" ומעיניו זולגות דמעות. דבקותו ברבינו הקדוש הייתה לפלא, לילות שלמים היה שוהה באוהל ציונו, מתעמק במאמריו, ושופך לבו כמים לפני ה'. שיזכה ללכת באורחותיו.


מנעוריו יקדה בלבו אש אהבת התורה. הגיעו הדברים לידי כך, שהיה הוגה בתורה במשך שמונה עשרה שעות ביום, עד שרבותיו הכריחוהו להפסיק מעט ולצאת לשאוף אויר צח למען בריאותו, אך הוא לא שמע לדבריהם, כי לא הבין כיצד ניתן להיפרד מן התורה הקדושה, מקור החיים.

בהגיעו לפרקו ונשא אישה תלה בו חמיו תקוות גדולות, שיתמנה לראש-ישיבה וכדומה. אולם רבי מתתיהו, שכגודל גאונותו כך ענוותנותו, לא אבה ליהנות מכתרה של תורה.

תחת זאת, היה אוסף את כל בני העניים בעיירה שאין מי שילמדם תורה, יושב עמם מבוקר עד ערב ומשנן באוזניהם תורת ה' – כמעשה רבי חייא.

ראה חותנו שאינו חפץ לעשות תורתו קרדום לחפור בה, שכר חנות והושיבו בה כדי שישמש כמוכר…

ישב רבי מתתיהו בחנות, אולם שמר על עיניו מכל משמר. בכל פעם שראה אישה קרבה ובאה, סובב פניו אל הקיר, הורה לה לקחת את חפצה, ולהניח את הכסף על השולחן.

פעם אחת נדמה היה לו שאישה נכנסת, הפך ראשו אחורנית והמתין. שעה ארוכה חלפה והוא עדיין שומע חיטוטים בשקים, אך לא החזיר פניו.

לפתע נכנסה אשתו למקום, ומה רואות עיניה? עז עומדת ואוכלת באין מפריע, ובעלה יושב כשפניו אל הקיר…

מאז, פטרוהו בני משפחתו מחובת הפרנסה, והוא התמסר כולו לעבודת בוראו.

רבי מתתיהו נמנה מלפנים על חסידי רדזימין. למרות גילו הצעיר, נהג רבו שלא להתיר עגונה בטרם התייעץ עימו.

באחד הימים נקלע לידיו ספר. פתחו, ולנגד עיניו עמדו המילים: "אהובי בני חביבי, אתמול באתי לפה ברסלב לשלום, ובודאי כבר שמעת מה שעבר עלי בלאדיזין…" וכאן מעיר 'המעתיק', כי כשביקר כותב המכתב בלאדיזין, הקיפו המתנגדים את הבית, השליכו עליו אבנים רבות, ומאוחר יותר לקחוהו למאסר.

כותב המכתב מציין כי תוך כדי הכתיבה הגיעה אליו פקודה שהוא חייב לעזוב את העיר, והוא מוסיף כי "בודאי הכל חסדי ה' ונפלאותיו". תוך כדי כך הוא מעתיר על בנו שאליו יועד המכתב, חיזוקים מאין דוגמתם בעבודת ה'.

רבי מתתיהו התפעל עד עמקי נפשו מתעצומות הנפש של הכותב ומדבקותו בבוראו, ולאחר בירורים נודע לו, כי זהו ספר מכתביו של רבי נתן מברסלב.

בהמשך התיידד עם אחד מגדולי חסידי ברסלב בפולין רבי יצחק ברייטר הי"ד, ובעקבותיה התקרב רבי מתתיהו, יחד עם אחיו ר' יצחק גרשון, לחסידות ברסלב.

חיבה רבה רחשו לו רבים מגדולי דורו, וביניהם ה'חפץ חיים'. רבי מתתיהו יכול היה לשבת בכבודו של עולם, אך הוא בחר להצניע לכת עם ה' אלוקיו. הוא נסע לאומן, התיישב בה והיה ספון כל ימות השבוע בין כותלי ה'קלויז' כשהוא דבוק בבוראו ובתורתו.

טוב לבו וענוותנותו היו ללא גבול. לפני קריאת התורה, כשהיה רואה שמלבדו יש כהן נוסף בבית הכנסת, היה ממהר לצאת, כדי שיזכה הלה בעלייה לתורה.

לא פעם, כשהתקשה אחד מצעירי החסידים בהבנת סוגיה כלשהי, היה שואל את ר' מאטעס, שהיה מאיר עיניו בו במקום, וכשהלה הביע התפעלותו, הניע ר' מאטעס ידו בביטול "מה מתפעל הנך? העיקר הוא יראת שמים וקיום התורה". עובד ה' היה ר' מתתיהו הכהן, ודרכו הייתה, כל מה שרק עבר עליו, תכף ומיד סיפר לפניו יתברך על ציון רבנו ז"ל, ופעם אחת אבדו לו חפצים יקרי ערך ובתוכם הפאס (הדרכון) שלו, ותכף ומיד ברח אל ציון רבנו ז"ל, ולא זז משם, עד שבאה אשתו, ואמרה לו, שבא ערל אחד עם החבילה שמצא, והיו אלו החפצים הנ"ל.

כל כך היה חזק בתפילה, ואמונה ובטחון, אשר בוודאי לא יעזוב אותו השם יתברך, ופעם אחת כשהיו כל בני ביתו חולים, רחמנא ליצלן, וכמעט שהיה נואש, כי הייתה להם מחלה מדבקת, רחמנא לישזבן, והוא באחת – מקומי הוא רק לישב בציון רבנו ז"ל, ולהרבות ברחמים ובתחנונים, וכן היה, שתהילה לאל, נמשכה להם רפואה ונתרפאו כולם.

רבי מתתיהו מופיע בספר שמות הצדיקים

ספר שמות הצדיקים הוא ספר שנכתב על ידי רבי נתן מברסלב בעקבות דברי רבו, רבי נחמן מברסלב בספר המידות. הספר מכיל את שמות כל הצדיקים המוזכרים בתנ"ך, במשנה, בגמרא, במדרשים ובספר הזוהר, וכן צדיקים נוספים רבים - גאונים, ראשונים ואחרונים עד לדורו. במהדורות מאוחרות יותר נוספו שמות של חסידי ברסלב ושמות של צדיקים נוספים רבים.

לפי דברי רבי נחמן מברסלב, "מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָשׁוּב בְּעֵינָיו, יִכְתֹּב בְּסֵפֶר כָּל שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַתַּנָּאִים וְהַיְרֵאִים לְזִכָּרוֹן" וכן "על ידי הזכרת שמות הצדיקים יכולים להביא לשינוי במעשה בראשית - כלומר לשנות הטבע".

נאמן להוראת רבו, ליקט רבי נתן את שמות כל הצדיקים המופיעים בתנ"ך, ואת שמות התנאים, האמוראים, הסבוראים, הגאונים, הראשונים והאחרונים, ורשמם על ספר, אשר הודפס על ידו בשנת תקע"א בעיר מאהלוב כתוספת לספר המידות, ולאחר מכן בשנת תקפ"א כספר שלם, ולאחר מכן הודפס במהדורות רבות.

על-ידי הזכרת שמות הצדיקים יכולים להביא לשינוי במעשה בראשית - כלומר לשנות הטבע" (ר' נחמן מברסלב - ספר המידות)

הרה"ח רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל, שריד לדור דעה של חסידי ברסלב בדור הקודם, מחבורת עובדי השי"ת שנתאספו סביב הציון הקדוש באומן.

נולד בשנת תרנ"ו בעיירה הפולנית גרודז'יסק. בצעירותו התקרב לחסידות ברסלב ע"י העילוי החסידי רבי איציק'ל מאוטוואצק, ומאז בער ליבו בקרבו להתקרב להשי"ת.

נסע במסירות נפש לאומן בעצם ימי המלחמה העולמית הראשונה, ועבר שנים קשות ביותר תחת השלטון הקומוניסטי בגלל פעילותו בהפצת היהדות, וכבר נגזר דינו למוות רח"ל, בלילה האחרון ניצול בדרך פלא, את מאורעות השואה עבר בארצות הקומוניסטיות. נדד לערים ולארצות שונות, לאחר מלחמת העולם השניה שהה תקופה מסוימת במחנות העקורים בגמרניה, שם שימש כדיין ומורה הוראה לאלפי הפליטים שנתקבצו לשם.

בכל ארצות נדודיו סחף המונים מישראל והצית את הניצוץ היהודי בקרבם.

בשנת תש"ט הגיע לארץ ישראל. כאן הקים מחדש את תנועת חסידות ברסלב, היה בין מקימי בית המדרש הגדול בירושלים, והמנהיג המוכר על הכל במשך ארבעים השנים האחרונות. סביבו נתקבצו עשרות ומאות בחורים ואברכים שצמאה נפשם לשמוע ממנו דבר ה´. הרבה באמירת שיעורים שנאמרו בחן של אמת שובה לבבות, ואמנם הכל ניצבו מוקסמים באוזן קשבת לכל היוצא מפיו. במיוחד נתחבב שיעורו בשנותיו האחרונות בימי חמישי בביתו אשר בשכונת מאה שערים.

רבי לוי יצחק בנדר נסתלק בכ"ב תמוז תשמ"ט ונשמתו עלתה למרומים במעמד מאות מתלמידיו שהרעידו ארץ בזעקם "שמע ישראל".



catalog
  Previous item
Next item