מכתב מהשרף הקדוש רבי מתתיהו הכהן ("רבי מאטעס") ברזסקי הי"ד, מיושבי הקלויז הקדוש בעיר אומן. ברסלב.

מכתב מהשרף הקדוש רבי מתתיהו הכהן ("רבי מאטעס") ברזסקי הי"ד, מיושבי הקלויז הקדוש בעיר אומן. ברסלב.
במכתב מבקש ומתחנן רבי מתתיהו הכהן ברזסקי מהרב אליהו חיים רוזין ראש ישיבת אור הנעלם ומייסד חסידות ברסלב בא"י להשתדל לסדר בשבילו ויזה לארץ ישראל להציל אותו. וגם הוא יטיב עם כל מי שיעזור בזה ויעמוד לו הדבר לנצח ולדורות., רבי מתתיהו לא זכה להגיע לארץ ישראל. נשלח

לסיביר ביחד עם כ"ז הקדושים, שם השיב את נשמתו

הטהורה במות קדושים על קידוש השם.

פריט היסטורי נדיר מאומן, מרטיט ומרגש כל לב חסיד ברסלב בכל מקום שהוא ,   השרף הקדוש רבי מתתיהו הכהן ברזסקי הי"ד נודע כאיש קדוש וכבעל מופת ופועל ישועות שברכותיו, תפלותיו אינן שבות ריקם היה יושב בציון רבנו ז"ל, ומתפלל ברחמים ובתחנונים, ותפלתו הייתה נשמעת ,

 

רבי מתתיהו– "רבי מאטעס", כפי שכונה באומן , יושב היה כשלפניו גמרא, לומד בדביקות, ומידי פעם נושא עיניו כלפי מעלה: "ריבונו של עולם, רחם עלי בזכות אביי ורבא, שאהיה כרצונך באמת" ומעיניו זולגות דמעות. דבקותו ברבינו הקדוש הייתה לפלא, לילות שלמים היה שוהה באוהל ציונו, מתעמק במאמריו, ושופך לבו כמים לפני ה'. שיזכה ללכת באורחותיו.

מנעוריו יקדה בלבו אש אהבת התורה. הגיעו הדברים לידי כך, שהיה הוגה בתורה במשך שמונה עשרה שעות ביום, עד שרבותיו הכריחוהו להפסיק מעט ולצאת לשאוף אויר צח למען בריאותו, אך הוא לא שמע לדבריהם, כי לא הבין כיצד ניתן להיפרד מן התורה הקדושה, מקור החיים.

בהגיעו לפרקו ונשא אישה תלה בו חמיו תקוות גדולות, שיתמנה לראש-ישיבה וכדומה. אולם רבי מתתיהו, שכגודל גאונותו כך ענוותנותו, לא אבה ליהנות מכתרה של תורה.

תחת זאת, היה אוסף את כל בני העניים בעיירה שאין מי שילמדם תורה, יושב עמם מבוקר עד ערב ומשנן באוזניהם תורת ה' – כמעשה רבי חייא.

ראה חותנו שאינו חפץ לעשות תורתו קרדום לחפור בה, שכר חנות והושיבו בה כדי שישמש כמוכר…

ישב רבי מתתיהו בחנות, אולם שמר על עיניו מכל משמר. בכל פעם שראה אישה קרבה ובאה, סובב פניו אל הקיר, הורה לה לקחת את חפצה, ולהניח את הכסף על השולחן.

פעם אחת נדמה היה לו שאישה נכנסת, הפך ראשו אחורנית והמתין. שעה ארוכה חלפה והוא עדיין שומע חיטוטים בשקים, אך לא החזיר פניו.

לפתע נכנסה אשתו למקום, ומה רואות עיניה? עז עומדת ואוכלת באין מפריע, ובעלה יושב כשפניו אל הקיר…

מאז, פטרוהו בני משפחתו מחובת הפרנסה, והוא התמסר כולו לעבודת בוראו.

רבי מתתיהו נמנה מלפנים על חסידי רדזימין. למרות גילו הצעיר, נהג רבו שלא להתיר עגונה בטרם התייעץ עימו.

באחד הימים נקלע לידיו ספר. פתחו, ולנגד עיניו עמדו המילים: "אהובי בני חביבי, אתמול באתי לפה ברסלב לשלום, ובודאי כבר שמעת מה שעבר עלי בלאדיזין…" וכאן מעיר 'המעתיק', כי כשביקר כותב המכתב בלאדיזין, הקיפו המתנגדים את הבית, השליכו עליו אבנים רבות, ומאוחר יותר לקחוהו למאסר.

כותב המכתב מציין כי תוך כדי הכתיבה הגיעה אליו פקודה שהוא חייב לעזוב את העיר, והוא מוסיף כי "בודאי הכל חסדי ה' ונפלאותיו". תוך כדי כך הוא מעתיר על בנו שאליו יועד המכתב, חיזוקים מאין דוגמתם בעבודת ה'.

רבי מתתיהו התפעל עד עמקי נפשו מתעצומות הנפש של הכותב ומדבקותו בבוראו, ולאחר בירורים נודע לו, כי זהו ספר מכתביו של רבי נתן מברסלב.

בהמשך התיידד עם אחד מגדולי חסידי ברסלב בפולין רבי יצחק ברייטר הי"ד, ובעקבותיה התקרב רבי מתתיהו, יחד עם אחיו ר' יצחק גרשון, לחסידות ברסלב.

חיבה רבה רחשו לו רבים מגדולי דורו, וביניהם ה'חפץ חיים'. רבי מתתיהו יכול היה לשבת בכבודו של עולם, אך הוא בחר להצניע לכת עם ה' אלוקיו. הוא נסע לאומן, התיישב בה והיה ספון כל ימות השבוע בין כותלי ה'קלויז' כשהוא דבוק בבוראו ובתורתו.

טוב לבו וענוותנותו היו ללא גבול. לפני קריאת התורה, כשהיה רואה שמלבדו יש כהן נוסף בבית הכנסת, היה ממהר לצאת, כדי שיזכה הלה בעלייה לתורה.

לא פעם, כשהתקשה אחד מצעירי החסידים בהבנת סוגיה כלשהי, היה שואל את ר' מאטעס, שהיה מאיר עיניו בו במקום, וכשהלה הביע התפעלותו, הניע ר' מאטעס ידו בביטול "מה מתפעל הנך? העיקר הוא יראת שמים וקיום התורה". עובד ה' היה ר' מתתיהו הכהן, ודרכו הייתה, כל מה שרק עבר עליו, תכף ומיד סיפר לפניו יתברך על ציון רבנו ז"ל, ופעם אחת אבדו לו חפצים יקרי ערך ובתוכם הפאס (הדרכון) שלו, ותכף ומיד ברח אל ציון רבנו ז"ל, ולא זז משם, עד שבאה אשתו, ואמרה לו, שבא ערל אחד עם החבילה שמצא, והיו אלו החפצים הנ"ל.

כל כך היה חזק בתפילה, ואמונה ובטחון, אשר בוודאי לא יעזוב אותו השם יתברך, ופעם אחת כשהיו כל בני ביתו חולים, רחמנא ליצלן, וכמעט שהיה נואש, כי הייתה להם מחלה מדבקת, רחמנא לישזבן, והוא באחת – מקומי הוא רק לישב בציון רבנו ז"ל, ולהרבות ברחמים ובתחנונים, וכן היה, שתהילה לאל, נמשכה להם רפואה ונתרפאו כולם.

רבי מתתיהו מופיע בספר שמות הצדיקים

ספר שמות הצדיקים הוא ספר שנכתב על ידי רבי נתן מברסלב בעקבות דברי רבו, רבי נחמן מברסלב בספר המידות. הספר מכיל את שמות כל הצדיקים המוזכרים בתנ"ך, במשנה, בגמרא, במדרשים ובספר הזוהר, וכן צדיקים נוספים רבים - גאונים, ראשונים ואחרונים עד לדורו. במהדורות מאוחרות יותר נוספו שמות של חסידי ברסלב ושמות של צדיקים נוספים רבים.

לפי דברי רבי נחמן מברסלב, "מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָשׁוּב בְּעֵינָיו, יִכְתֹּב בְּסֵפֶר כָּל שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַתַּנָּאִים וְהַיְרֵאִים לְזִכָּרוֹן" וכן "על ידי הזכרת שמות הצדיקים יכולים להביא לשינוי במעשה בראשית - כלומר לשנות הטבע".

נאמן להוראת רבו, ליקט רבי נתן את שמות כל הצדיקים המופיעים בתנ"ך, ואת שמות התנאים, האמוראים, הסבוראים, הגאונים, הראשונים והאחרונים, ורשמם על ספר, אשר הודפס על ידו בשנת תקע"א בעיר מאהלוב כתוספת לספר המידות, ולאחר מכן בשנת תקפ"א כספר שלם, ולאחר מכן הודפס במהדורות רבות.

על-ידי הזכרת שמות הצדיקים יכולים להביא לשינוי במעשה בראשית - כלומר לשנות הטבע" (ר' נחמן מברסלב - ספר המידות)