עותק הגאון הרב שמואל דוד הלוי יונגרייז אב"ד פעהער יארמוט

עותק הגאון הרב שמואל דוד הלוי יונגרייז אב"ד פעהער יארמוט

ספר תורת הבית, ווין תקע"א.

על השער חתימה: שמואל דוד הל.... יתכן שזה חתימת רבינו בעצמו.

חתימת בנו הרב מאיר הלוי יונגרייז.

חותמות בנו הרב אשל אנשיל הלוי יונגרייז אב"ד פאביאנהאזה ופעהערדיארמאט.

כיתוב על השער מתלמידו אריה סגל גרינבערג.

חתימה: דוד הק שיק מסיקס.

חותמות יעקב ליב הכהן שטראססער דעברעצין חתן הכתב סופר.

רישום תלמידו קלונימוס קלמן טויבער

חתימות תלמידו אברהם מנחם קרוינעמער?

הרב שמואל דוד הלוי יונגרייז (תקצ"ח - תרנ"ב, ) היה רב הונגרי רבה של פעהערדיארמאט וסביבותיה במשך שלושים וחמש שנים. תשובותיו בהלכה כונסו בספר "שו"ת מהרשד"ה".

נולד לרב שרגא פייש הלוי יונגרייז אב"ד סעטשע (Csécse), אמו הייתה בתו של הרב יהושע פאליק סודיץ, אב"ד סעטשען. בילדותו למד מפי אביו ובהמשך בישיבתו של הרב אהרן דוד דייטש בבאלאש-יארמוט, מחבר "גורן דוד". בבחרותו למד בישיבת פרשבורג אצל רבי אברהם שמואל בנימין סופר, ה"כתב סופר", ובתום לימודיו נסמך לרבנות.

בשנת התרכ"א, , נישא למלכה בת דודו, אחי אביו, הרב אשר אנשל יונגרייז מטשענגער.

שבע שנים לאחר נישואיו, בתרכ"ח התמנה כרבה של יארמאט וראש הישיבה בה. נמסר כי היה צם בשעות היום, ולומד עם תלמידיו כשהוא מעוטר בטלית ותפילין. היה נוסע פעמיים בשנה לסיגט אל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים.

הרב יונגרייז נפטר באופן פתאומי לאחר שלושים וחמש שנות רבנות בכ"ב בטבת תרנ"ב, 22 בינואר כשהיה בדרכו אל האדמו"ר ממונקאטש ר' שלמה שפירא. את מקומו ברבנות מילא בנו הרב אברהם בנימין הלוי יונגרייז.

בנו הרב אשר אנשל הלוי יונגרייז (תרל"ד -תרצ"ד ) רבן של פאביאנהאזה ופעהערדיארמאט. בהונגריה.

נולד בפהרגיארמט לרב העיר, הרב שמואל דוד יונגרייז ולמלכה בת הרב אשר אנשל הלוי יונגרייז מטשענגער., מחבר הספר "מנוחת אשר". הוא נקרא על שם אבי אמו (ודוד אביו) שנפטר שנה קודם לכן.

בילדותו נשלח לישיבתו של הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (ה"קדושת יום טוב") בסיגעט. הוא התקרב לחסידות ונסע לשמוע את האדמו"רים הרב יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא; הרב צבי הירש שפירא ממונקאטש ואחריו בנו הרב חיים אלעזר שפירא; הרב יששכר דב רוקח מבעלז והרבי מסאטמר, הרב יואל טייטלבוים.

הוא נסמך לרבנות בידי הרב משה גרינוואלד מחוסט, מחבר "ערוגת הבושם"; הרב אברהם יצחק גליק מטולצ'בה , מחבר "יד יצחק"; הרב עזריאל אייזיק קעללער משאמקוט ועוד.

נישא לבת-דודתו טויבא שיק, בתם של הרב יעקב שיק רבה של נאדאודוואר ובן הרב דוד שיק אב"ד טאקאי ואשתו שהייתה אחותה של אמו מלכה.

בשנת תרס"א התמנה כרבה של פאביאנהאזה וכיהן בה כרב וראש ישיבה במשך שמונה שנים. בתום תקופה זו התמנה כרב-שני ור"מ בפעהערגיארמאט (Fehérgyarmat), לצד אחיו הבכור הרב אברהם בנימין יונגרייז שבשל חולשתו לא יכל למלא את כל מטלות תפקידו. לאחר פטירת אחיו המשיך למלא את תפקידו, אך התעקש לשמור על תארו כרב-שני בלבד מפני כבוד אחיו. הוא נפטר בפעהערדיארמאט בב' באדר תרצ"ד.

רבי יעקב יהודה ליב הכהן שטראסר (תקצ"ב לערך-תרע"ב) היה חתנא דבי נשיאה של מרן ה'כתב סופר' זצ"ל, שחיבבו חיבה יתירה ואמר שיום שבא רבי יעקב יהודה לבקרו הוא יום טוב בשבילו. ב'תשובות כתב סופר' (יורה דעה סי' קי) הוא כותב אליו: "כהן שדעתו יפה, פרי עץ הדר, מהדרין מן המהדרין ביראת ה' כל הימים, ה"ה חתני כבני, תלמידי חביבי, הרבני הצדיק המופלא בתורה וביראה טהורה, ותיק מלא עתיק מלא ברכת ה', הקצין כש"ת מו"ה יעקב ליב כ"ץ שטראססער נ"י".

רוב ימיו חי בפרישות בק"ק טאב, ובסוף ימיו קבע משכנו בק"ק פרשבורג. מעט מחידושי תורתו נדפסו בקונטרס 'תורת אבות' (ברוקלין תש"ן). מיוצאי חלציו נודעו רבי עקיבא הכהן שטראסר אב"ד טאקאי. ורבי שלמה צבי הכהן שטראסר אב"ד דעברעצין ('החתם סופר ותלמידיו' עמ' תקב; קונטרס 'בית אבות' בסוף ספר 'תורת אבות' הנ"ל).