כתב הרב מרדכי קלצקי-הרב מרדכי מלצר. עותק הרב אברהם יצחק משכיל לאתן אב"ד חסלאוויטש.

כתב הרב מרדכי קלצקי-הרב מרדכי מלצר. עותק הרב אברהם יצחק משכיל לאתן אב"ד חסלאוויטש.

הסכמת האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנאביל על ספר "עצי לבונה" מאת רבי ניסן אהרונסון. סדילקוב, תקצ"ה[1834]. "מהדורה ראשונה" חלק א

ספר "עצי לבונה" על שלחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה, טריפות, מליחה, בשר וחלב, תערובות, ועוד מאת הרב ניסן אהרונסון. הסכמות מרבי יעקב אורנשטיין, רבי מרדכי [טווערסקי], טשרנאביל, רבי יצחק ב"ר יחיאל מיכל, ראדוויל, ועוד.

בסדילקאב, תקצ"ה. ע"ד דף ; "מהדורה ראשונה".

כתב הרב מרדכי קלצקי-הרב מרדכי מלצר רישום פטירת אמו.

חותמת הרב אברהם יצחק משכיל לאתן אב"ד חסלאוויטש.

הרב מרדכי קלצקי הנודע בכינויו הרב מרדכי מלצר (תקנ"ז,   – תרמ"ג, ) היה ראש ישיבה ורב ליטאי. כיהן לצד ידידו רבי ישראל מסלנט כראש ישיבת רמיילס בווילנה, ומאוחר יותר כרבן של קלווריה ושל לידא.

נולד בווילנה לרב אשר קלצקי, בצעירותו למד אצל רבי חיים מוולוז'ין.

נישא לשרה דבורה ( נפטרה בי"ח בטבת תק"ץ) בתו של הגביר ר' יהודה ליב גורדון, שבשל עיסוקו בלתת (ביידיש: מאלץ), נקרא ר' ליב מֶלְצֶר. בעקבות חותנו נקרא גם הוא בשם מלצר.

בתקופת מגוריו בווילנה פרנס אותו חמיו העשיר והוא התפנה ללימוד תורה ומאוחר יותר גם להרצאתה לתלמידיו. הוא כיהן כראש הישיבה של ר' דוד שטראשון בעיר ובהמשך התמנה לעמוד בראש הישיבה הווילנאית הוותיקה, ישיבת רמיילס ("ר' מיילא"), ושימש גם כמו"צ בווילנה. הוא התפרסם בווילנה כלמדן חריף באופן יוצא דופןו התמנה כראש ישיבת רמיילס הוותיקה בעיר. בראשית שנת ה'ת"ר, פרש המשנה לראש הישיבה, הרב אליעזר טייץ, ממשרתו. להנהלת הישיבה הוצע למנות את רבי ישראל מסלנט שעבר אז להתגורר בווילנה, כראש הישיבה לצד הרב מלצר. לאחר זמן מה פרש הרב מלצר מן הישיבה, והחל להעביר את שיעוריו בבית המדרש של מנקי הארובות "קמינרס" בחורף, ובבית המדרש "חברה תורה" בקיץ. הוא חזר למשרתו בישיבה רק לאחר שהרב סלנטר העביר את מוקד פעילותו לבית מדרש אחר בפרבר זרצ'ה שבו הקים ישיבה חדשה.

בסך הכל כיהן הרב מלצר כראש ישיבת רמיילס במשך כעשרים שנה.בראשית שנת תרי"ב נבחר לכהן כרבה של קלווריה ואב בית הדין שלה, משרה בה החזיק במשך 12 שנים. כשהתמנה בשנת תרכ"ד בהיותו בן ששים ושבע, כרב העיר לידא, כבר היה בשיא פרסומו בעולם התורני הליטאי, עובדה שאפשרה לו לנהל את ענייני הקהילה לפי ראות עיניו בצמוד לחוקי ההלכה בלי להתחשב בדעתם של עסקנים, עשירים ולמדנים שהתנהלותם לא הייתה לרוחו. בלידא כיהן במשך 19 שנה עד לפטירתו.

הרב מלצר כתב הסכמות רק לספרים בודדים, בשל התנגדותו לריבוי ספרים שאינם שימושיים, תופעה שנראתה בעיניו חסרת תוחלת. השקפתו זו הביאה אותו להימנע גם מכתיבת חידושיו התורניים שלו עצמו. הבולט בין הספרים שכן זכו להסכמתו, היה ספר ההלכה "משנה ברורה" של הרב ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים").היה ידוע כבקי בכל הש"ס והמפרשים ובכל ארבעה חלקי השולחן ערוך על-פה, הוא נהג ללמוד עד עשרים שעות ביום. בסוף ימיו עסק גם בחכמת הקבלה, ורבים האמינו בברכותיו כמי שמסוגלות להביא לרפואה והצלחה כללית.

הרב מלצר נפטר בגיל 86 בכ"ז בסיוון תרמ"ג, , ונקבר בלידא. על קברו הוקם אוהל. על מצבתו נחקק (באקרוסטיכון: מרדכי בר אשר קלאצקי):

מדורות ראשונים דרך כוכב יקר זה בארצנו

רב וגאון אדיר כמוהו מעט למצוא בדורותינו

דברי קדושים בש"ס ומדרשים וכל המפרשים סביבותם

כלמו חרותים על לוח לבו ולשונו כמסיני קבלתם

ירד לעומק ים התלמוד והעלה פנינים באוצרותיו

בכתובים רבי תורותיו נשארו שמה תראו גבורותיו

את כל נעלם מי הקשה אליו וישלם להשיבו בכושרות

שם ויד לו גם בקבלה לו נתגלו גנזי נסתרות

רוח המקום ורוח הבריות נוחה הימנו שניהם יעידו

קאלאווריע, לידא, את צדקת קדושתו יגידו

הרב אברהם יצחק משכיל לאיתן (ת"ר, – תרס"ה) היה רב ואב"ד הערים סמולוביץ, חסלוביץ' וסטויבץ שברוסיה הלבנה.

נולד בסמולוביץ, בנו של הרב אהרן משכיל לאיתן ונכדו של הרב אברהם משכיל לאיתן. למד בישיבת וולוז'ין. בשנת תרי"ח נישא לחנה יהודית בת יצחק פישביין ממזריטש.

בשנת תרל"ד התמנה כאב"ד עיר מולדתו סמולוביץ. בשנת 1890 עבר לכהן כרבה של חסלוביץ']. ביוני תרס"ד עבר לכהן כרבה של סטויבץ

חיבר שני ספרים בכתב יד: שו"ת "זרע איתן" ו"נהרות איתן" על כללי הש"ס, אולם כתב היד אבד.

בחשוון תרס"ה נפטר בפתאומיות, בשעת הספד. אשתו חנה יהודית עברה בשנות מלחמת העולם הראשונה להתגורר בסאראטוב, ונפטרה שם בשנת תרע"ט. את מקומו ברבנות סטויבץ מילא חתנו הרב יואל סורוצקין.

חתימה: נאום הקטן דוד אייזיק בהרב רבי אבלע....