ספר בנין יהושע, דיהרנפורט תקמ״ח. עותק האישי של רבי שמואל שטראשון מווילנה.

ספר בנין יהושע, דיהרנפורט תקמ״ח. עותק האישי של רבי שמואל שטראשון מווילנה.

עותק שלם של ספר בנין יהושע - פירוש על אבות דרבי נתן, מסכת שמחות, דרך ארץ רבה וזוטא, ונדפס בדיהרנפורט בשנת תקמ״ח.

חתימת יד קודשו של רבי שמואל שטראשון מווילנה, הידוע גם בשם הרש“ש, נראה בדף השער.

נראה גם בעמ׳ ב׳ את השם "שמואל שטראשונער" כתוב באותיות גדולות.

הגאון רבי שמואל שטראשון (תקנ״ד-תרל״ב) הידוע בשם הרש״ש, היה גאון ות״ח עצום מווילנה. לאחר נישואיו עבר לגור בכפר סמוך בשם סטרזין, או שטראשון, ובכך קיבל את השם רבי שמואל שטרשונר. כגאון מחונן ואינטלקטואלי מאוד, הוא העדיף שלא להיות רב רשמי, אלא לשמור על עצמאותו ולכתוב את ספריו. הרש״ש ניהל גם את עסקי המזקקה המשפחתית והפך במהרה לאחד המזקקות המצליחות ביותר של וילנה והסביבה. הוא היה בר מזל והיה אמיד באופן עצמאי. הוא הקים גמ״ח כדי לסייע לעניים ונזקקים. ידוע איך שמקומו בו עסק בלימוד התורה היה צר ביותר, ובכך היה אי אפשר לאדם אחר לשבת במרחב זה. הוא עשה זאת כיון שחשש שכאשר יבוא אנשים לצדקה והלוואות, יתיישבו, יאריכו בשיחה בטלה, ובסופו של דבר יבטל אותו מלימודו.

על אף שחיבר ספרים רבים, הרש״ש מפורסם ביותר בזכות ההערות הקצרות, התמציתיות והמדויקות שלו על תלמוד בבלי, שנדפסו בסופו של דבר בש״ס מהדורת ראם - וילנה (שהיו קרוביו, והוא אף תמך בהם כדי להוציאו לאור עולם). גם בחיים חיותו היה נערץ והוקרה בכבוד רב על ידי כל גדולי הדור בליטא. 

עד היום ספריו נלמדות ומוערכות בכל בתי מדרשות ברחבי העולם. רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב מבריסק, ביטא פעם כי פשוט אין שום סוגיה בכל הש״ס, שם הרש״ש אינו מעורר את הקושיא היסודי של הסוגיה. ידוע גם כי רבי איסר זלמן מלצר אמר פעם: ״באופן אישי הייתי מעדיף ללמוד מש״ס ז'יטומיר שהוא נחמד יותר. אבל מה אעשה, בש״ס ז׳יטומיר אין רש״ש!״

לקריאה נוספת ראו: מפנקסו של שמואל, דוד אברהם, הוצאת מכון ירושלים, ירושלים תשע״א.

במצב כללי טוב. חורי עש, לפעמים עם חסרון בטקסט.

[2], 29; 9; 9 דף.

וינוגרד, דיהרנפורט 266.