מחצית השקל עם חותמת והגהות רבי משה הכהן נאוואסעלער עם הקדשה מיוחדת

מחצית השקל עם חותמת והגהות רבי משה הכהן נאוואסעלער עם הקדשה מיוחדת

מחצית השקל להגאון רבי שמואל הלוי קעלין נדפס בלמברג שנת תרל"ג

על דף הפורזף הקדשה מופלאה על גדלות התורה של הגאון רבי משה: "על האי חד בדרא, ה"ה הרב הגדול, עוז ומגדול, כש"ת מו"ה משה הכהן ב"ר אפרים שלמה נאוואסעלער אבדק"ק טשארני אוסטראה"

לאורך הספר יש כמה הגהות בכתב יד

והרבה פעמים חותמת של הגאון רבי משה

הרב הגאון רבי משה חנוך הכהן נולד לאביו הגאון רבי אפרים בשנת תרכ"ז ביארמולינעץ בפדוליא. בהיותו בן ג' שנים נפטר אביו צעיר לימים. רבי משה לקח לאשה את הרבנית שרה סאשא בת הרה"ג רבי בירך מגרעדינג שהיה חתן נכד הרה"ק מבארדיטשוב. הוא נסע להגאון רבי אלתר מקונסטנטין וביקשו שיסמיכנו להוראה, רבי אלתר השיב לו שאינו נותן סמיכות, ענה רבי משה שגמר ובקי בכל ד' חלקי שו"ע, השיב רבי אלתר א"כ אשוחח אתך, אחרי שיחה מעט הכיר רבי אלתר שהאברך הזה הוא מלא וגדוש וראוי לאותו איצטלא ונתן לו כתב סמיכה נפלא. כשנפטר רבי יהושע לייב פינקל אב"ד טשערנאסטראוו, ובאו ראשי הקהלה לרבי אלתר הנ"ל להציע להם את מי לקבל לרב, ענה: "זה לא כבר נתתי כתב סמיכה לאברך מגרעדינג, לכו וקבלוהו. רבי משה שימש ברבנות טשערנאסטראוו כ"ז שנה ונסתלק י"ח חשון תרפ"ט.

הרה"ג רבי שמואל הלוי קֶעלין בעל מחצית השקל אב"ד באסקוויץ, תפ"ד-תקס"ו 1724-1806 מחשובי הרבנים והפוסקים, פרשן התלמוד הבבלי וה"שולחן ערוך". נודע על שם ספרו ה"מחצית השקל". בן הרב נתן נטע הלוי קעלין. משפחתם מיוחסת לרב נתן נטע שפירא מקרקוב, ה"מגלה עמוקות". כבר בגיל עשר כתב חידושי תורה שמצאו חן בעיני הרב המקומי. בנערותו נשלח ללמוד בבוסקוביצה בישיבה שבראשה עמד רבה של העיר, הרב אריה יהודה ליב ב"ר מנחם מנדל. בערך בשנת 1738 הוא נישא לעלקל'ה בתו של רבי משה, בנו של ראש הישיבה, ונותר ללמוד בישיבה זו במשך ששים שנה. אשתו עסקה במסחר זעיר ופירנסה את המשפחה. במשך עשרות שנותיו בישיבה זו, העמיד אלפי תלמידים. הוא סירב במשך השנים להצעות רבנות מקהילות יהודיות חשובות: רבנות פראג (לפני רבי יחזקאל לנדא), רבנות אובן (לפני מהר"ם מינץ), ורבנות פרשבורג (לאחר פטירת מהר"ם ברבי). היה ידוע בתפילותיו המיוחדות ושימש כתובת לרבים לבקשות תפילה לחולים. נודע גם בפרישות מיוחדת והסתפקות במועט, וסופר עליו כי הרבה לצום ולבש תחת בגדיו במשך קרוב לחמישים שנה "שק של שיער" שנועד להעניק הרגשה לא נוחה. הוא הרבה לטרוח בענייני צדקה, ובמיוחד טרח לדאוג לצורכי נישואיהם ומגוריהם של יתומים ויתומות ומשפחות עניים. שיפר את מערכת החינוך התורנית בעירו, על ידי קרן מיוחדת שהקים שנועדה לדאוג לשכר מסודר למלמדים. הוא הקים גם קרן לביקור חולים שדאגה להוצאות לרופאים ותרופות עבור חולי הקהילה ונהג לבקר בעצמו את החולים פעמיים ביום. בצוואתו הורה להניח על קברו מצבה מאבן פשוטה ושלא לכתוב תארים על גבה.