*לא ניתן לבטל הצעות לאחר הגשתן !!!
*חשוב מאוד - יש לשלם ולאסוף את הפריטים תוך 7 ימי עסקים מיום המכירה !!!
*לתשומת לבכם - אי תשלום בזמן יגרום לביטול הזכיות וחסימת המציע בבית המכירות.
תודה רבה לכם ובהצלחה רבה !!!
|
LOT 115:
הבימה בת כ"ה - ג.חנוך. ראשי פרקים לתולדות תיאטרון 'הבימה' לכבוד 25 שנה לתיאטרון, משנת 1946. ההיסטוריה של 'הבימה' ...
more...
|
|
|
Sold for: $10
Start price:
$
10
Buyer's Premium: 20%
More details
VAT: 17%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
הבימה בת כ"ה - ג.חנוך. ראשי פרקים לתולדות תיאטרון 'הבימה' לכבוד 25 שנה לתיאטרון, משנת 1946. ההיסטוריה של 'הבימה', כולל תמונות מפעילות התיאטרון. הוצאת 'אלבום', תל אביב.
מצב שמור וטוב מעט מאוד פגעי עש ישנים.
250 עמודים, אורך 19 ס"מ, רוחב 17 ס"מ.
'הבימה' נחשב לתיאטרון הלאומי של ישראל. תחילתו של הבימה עוד בשנת 1909 בביאליסטוק כאשר העלו נחום צמח וקבוצת שחקנים שנקראו בשם "הבימה" את ההצגה "מוסר נער רע" בעברית. הפעילות חודשה בשנת 1914 על ידי נחום דוד צמח, אך נפסקה עד מהרה בשל מספר סיבות, בהן מלחמת העולם הראשונה.
ב-1917 צמח ייסד מחדש את התיאטרון במוסקבה יחד עם מנחם גנסין וחנה רובינא. מקור השם הוא בבימת התפילה בבית הכנסת עליה עומד שליח ציבור בעת התפילה. פעילותו של צמח הייתה חלוצית, שכן התיאטראות העבריים שפעלו לפני כן בארץ ישראל וברחבי הגולה הגדירו עצמן כלהקות חובבים. את ראשית התהילה השיגה "הבימה" משהעלתה את "הדיבוק" של המחזאי היידי ש. אנ-סקי (שלמה רפפורט), ב-31 בינואר 1922. בהצגה זו, רווית הדרמטיות, נעשה שימוש בתפאורה, באיפור ובתלבושות המשרות אווירת מסתורין. בלטה בה השחקנית חנה רובינא, ששיחקה בתפקיד הכלה לאה רדופת הדיבוק והחלה להסתמן כ"סמל המסחרי" של התיאטרון. ב-27 במרץ 1928 הגיעו חברי "הבימה" לנמל יפו, לאחר שנעזרו במרגוט קלאוזנר שהקימה את "חוג ידידי הבימה" בברלין, שלוותה ותמכה בתיאטרון במשך שנים. הצגת הבכורה בארץ הייתה "האוצר" מאת שלום עליכם, שהתקיימה ב-29 בנובמבר. מלבד הצגות מתורגמות קלאסיות, החל "הבימה" לשים דגש גם על המחזה העברי המקורי. ב-1937 הועלה המחזה המקורי הראשון מחיי הארץ – "שומרים" – מאת עבר הדני בבימויו של פרידלנד. ההצגה ירדה לאחר זמן קצר. ב-1942 זכתה להצלחה העלאת המחזה "האדמה הזאת" של אהרן אשמן, על חייה של המושבה חדרה, בנוסף להצגה "מיכל בת שאול" של אותו מחזאי.
עם עליית המשטר הנאצי ופרוץ מלחמת העולם השנייה, העלה התיאטרון מחזות שעסקו באנטישמיות ובשנאת יהודים, בהם : "לא אמות כי אחיה", "המגפה הלבנה", "הסוחר מורשה", "מי האיש", "ורשה" ועוד.
ב-1944 נוסף לתיאטרון מתחרה חדש בדמות התיאטרון הקאמרי, שהתאפיין בקו צעיר וחדשני הן מבחינת החומר האמנותי והן מבחינת להקת השחקנים. כך למעשה פעלו בארץ עם קום המדינה שלושה תיאטראות גדולים: "הבימה", "הקאמרי" ו"אהל", בצד תיאטראות קטנים, במות סאטיריות, מוזיקליות וריווי.
