|
LOT 156:
Letters from Rabbi Yaakov and Rabbi Nachum Halpern 2 מכתבים מרבי יעקב ורבי נחום יואל הלפרן רבי יעקב ...
plus...
|
|
|
Vendu pour: $650
Prix de départ:
$
200
Commission de la maison de ventes: 22%
TVA: 8.38%
On lot's price, no vat on commission
|
Letters from Rabbi Yaakov and Rabbi Nachum Halpern
2 מכתבים מרבי יעקב ורבי נחום יואל הלפרן
רבי יעקב היה איש עסקים ונדבן חרדי, מייסד שכונת זיכרון מאיר בבני ברק ומקים מוסדות תורה וחינוך.
רבי יעקב הלפרין נולד בגליציה למשפחה חסידית מחסידות צ'ורטקוב, מצאצאי המהרש"ל והרב יחיאל היילפרין, בעל סדר הדורות. בשנת תרנ"ד (1894), בהיותו בן שש, התייתם מאביו, יוסף[3]. נישא לחיה לבית דלמן (נפטרה בשנת 1972). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט עם אשתו ושלושת ילדיו מגליציה לווינה, בה שהו מספר חודשים ומשם עברו לאמסטרדם והתגוררו בה שבע שנים. בתקופה זו צבר הון רב. בשנת תרפ"א (1921) עקר עם משפחתו לווינה והמשיך בעסקיו. היה מקורב לאדמו"ר רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב שהתגורר בווינה. את הונו עשה בתחום הבנקאות ומסחר בכתבי יד עתיקים. היה מתורמיה הגדולים של ישיבת חכמי לובלין בפולין. השתתף בשתי הכנסיות הגדולות הראשונות של אגודת ישראל שהתקיימו בווינה, עיר מגוריו. בשנת תרצ"ג (1933) עלה עם משפחתו מווינה לארץ ישראל. עם בואו רכש עשרות דונמים בבני ברק, שהייתה אז מושבה צעירה. לאחר מות רעו רבי מאיר שפירא מלובלין, בז' בחשוון תרצ"ד, הקים על שמו את שכונת זיכרון מאיר. השם 'זיכרון' ניתן על ידו מתוך רצון להנציח את זכר רבו שנפטר בלי בנים. כרב השכונה החדשה התמנה אחיו, הרב שמואל הלפרין, ששימש קודם לכן כרב באמסטרדם (תרל"ו - ד' בכסלו תשי"ט). היה מקורב מאוד לחזון איש והתייעץ עמו בעסקיו. החזון איש נהג להצטרף למשפחת הלפרין בנסיעתה לנופש השנתי בצפת. החזון איש גם היה השדכן של בתו של הלפרין, שרה, לתלמידו הרב שלמה כהן.
בעצתו של החזון איש תרם לרב יוסף שלמה כהנמן שטח גדול שהיה בבעלותו על אחת מגבעות העיר, ועליו נבנתה ישיבת פוניבז'. ההסכם בין השניים נערך בביתו של החזון איש, והתנאי המרכזי שהציב הלפרין היה שעל הרב כהנמן להתחיל בבנייה תוך שנה, ושמדרגות הכניסה יפנו לכיוון שכונת זכרון מאיר. כמו כן סייע ותרם להקמת ישיבת תפארת ציון שיזם החזון איש. בשנת תש"ז הזמין את הרב שמואל הלוי וואזנר, מתלמידי הרב מאיר שפירא מלובלין, להקים ישיבה לזכר הרב שפירא בתחומי שכונת זיכרון מאיר בשם ישיבת חכמי לובלין (בני ברק). הרב וואזנר, שכיהן עד אז כרב בירושלים. בעצת החזון איש, מונה אף לרב השכונה.
נחום יואל הלפרין (י"ז בחשוון תרע"א, 19 בנובמבר 1910 – ה' בכסלו תשמ"ז, 6 בדצמבר 1986) היה איש עסקים, עסקן ואיש ציבור חרדי, מראשי הציבור החרדי בתל אביב, יו"ר אתרא קדישא. נולד בדליטין שבגליציה, בנו השני של יעקב הלפרין. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, נמלטה משפחתו לווינה, שם שהתה מספר חודשים ומשם עברה לאמסטרדם, והתגוררה בה במשך שבע שנים. בשנת 1920, בהיותו בן תשע, נשלח על ידי אביו לתלמוד תורה בלייפציג, שם למד תורה אצל הרב דוד פלדמן. כעבור שנה שבה משפחתו לווינה והוא למד בתלמוד תורה מקומי. היה חבר צעירי אגודת ישראל בווינה. השתתף בשתי הכנסיות הגדולות של אגודת ישראל שהתקיימו בווינה בשנות ה-20. היה מקושר לאדמו"רי חסידות רוז'ין שהתגוררו בווינה ובראשם האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב. הלפרין היה מקורב מאוד לחזון איש, אשר העיד עליו "בכל ביתי נאמן הוא". הוא סמך על יושרו ונאמנותו ומינה אותו כגזבר במוסדות וארגונים שונים, בין השאר של קרן השביעית. על פי בקשת החזון איש הוא כיהן כנציג ברשימה החרדית של עיריית בני ברק. היה יו"ר "משמרת השבת" בתל אביב ופעל למניעת חילולי שבת בעיר. היה פעיל מרכזי בתחום החינוך החרדי ביישוב החדש ומראשי העסקנים של החינוך העצמאי בשנותיו הראשונות. התפרסם כשנכנס לקיבוץ של הבחרות הסוציאליסטית כדי להציל יריעות של ספר תורה שחוללו.
