יחידי! מכתב אישי ולבבי מהגה"ק רבן של ישראל רבי יואל מסאטמר אל הרבנית הצדיקת לקראת השנה החדשה בשפת האידיש.

יחידי! מכתב אישי ולבבי מהגה"ק רבן של ישראל רבי יואל מסאטמר אל הרבנית הצדיקת לקראת השנה החדשה בשפת האידיש.

יחידי! מכתב אישי ולבבי מהגה"ק רבן של ישראל רבי יואל מסאטמר אל הרבנית הצדיקת לקראת השנה החדשה בשפת האידיש.

יחידי! מכתב אישי ולבבי מהגה"ק רבן של ישראל רבי יואל מסאטמר אל הרבנית הצדיקת לקראת השנה החדשה בשפת האידיש.

הרבי מתחיל שכאן הכל נהוג באופן הכי טוב וכותב להרבנית שלא ידאגו בכלל ממה שקרה כאן. הרבי כותב: "זעה נאר זיך גוט אויסריען פאר די הייליגע טעג". גם הרבי מבקש שישאר למנוחה בבית החולים לכל הפחות שמנה ימים שלמים. "ובזה הנני בעלך המצפה לרחמי שמים במהרה בכל הענינים"

המכתב מאד נדיר באופן יוצא מן הכלל, משום כמה סיבות. אין עוד מכתבים מהרבי ידועים שנכתב בשפת האידיש, ומכתב כזה להרבנית כולו בכתב ידו וחתימתו זה מאד מאד מרגש והיסטורי!

האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר [תרמ"ז-תשל"ט], מנהיג החצר החסידית הגדולה והעשירה בעולם. בן הקדושת יום טוב ואחיו הצעיר של ה"עצי חיים", ממשיך דרך אביו בהנהגת החסידות. היה האדמו"ר הראשון של חסידות סאטמר. נודע בגדלותו כבר לפני השואה, וכבר כשהיה בן שבע עשרה, משך את תשומת לב החסידים שהחלו להתרכז סביבו. מאז הנהיג עדה וכיהן כרב בקהילות חשובות למעלה משבעים שנה. ניצל מהשואה על ידי 'רכבת קסטנר', וחסידי סאטמר חוגגים מדי שנה את כ"א בכסלו כ"יום ההצלה" של האדמו"ר. עלה ארצה ולאחר מכן היגר לארצות הברית והיה ממקימי העולם החסידי. הקים את עטרת החסידות שאבדה את רוב בניה בשואה והפריח את השממה הרוחנית בקרב הניצולים, פעל ללא ליאות להקמת מוסדות תורה ותפילה ולשיקום היהדות אחר חורבן אירופה. נודע בשיטתו הקנאית וחסרת הפשרות נגד הציונות ונחשב ליריבם העיקרי והמר ביותר. מחבר הספרים 'ויואל משה', 'אמרי יואל', 'דברי יואל', ועוד.

הרבנית אלטא פייגא טייטלבוים (ה'תרע"ב - תשס"א) הייתה אשתו השנייה של האדמו"ר יואל טייטלבוים מסאטמר. נולדה להרה"ק אביגדור שפירא, האדמו"ר מצ'נסטוחוב שבפולין, נצר למשפחת המגיד מקוז'ניץ צאצאית של האדמו"ר קלונימוס קלמן הלוי מקרקא. נישאה לאדמו"ר בי"ג אלול תרצ"ז כשנה וחצי לאחר פטירת אשתו הראשונה בה' בשבט תרצ"ו. הנישואין התקיים בעיר טשעבין שבגליציה, כשצורף בעלה האדמו"ר לרכבת קסטנר, הוכנסה אף היא לרשימה וניצלה עם נוסעי הרכבת. נודעה כאישה חזקה, ולאחר השואה השפיעה רבות על החסידות ומוסדותיה. היא נטלה חלק פעיל בהקמתם, ביסוסם וגיוס כספים למענם. לאחר פטירתו של בעלה התנגדה למינויו של אחיינו רבי משה טייטלבוים לאדמו"ר. פינתה את ביתה הצמוד לבית המדרש של החסידות בקריית יואל שבעיירה מונרו עבור בית מדרש של בני יואל, שהיו קשורים אליה. ניהלה קרנות צדקה וחסד. כמה מוסדות תורה בארצות הברית ובישראל המקורבים לחוגי העדה החרדית קרויים על שמה. נפטרה בי"א בסיוון תשס"א, לאחר מחלה, ולא השאירה אחריה צאצאים.