פנקס נדיר עם עשרות חתימות ומכתבי רבנים - כולל חתימות נדירות של גדולי רבני ארה"ב.

פנקס נדיר עם עשרות חתימות ומכתבי רבנים - כולל חתימות נדירות של גדולי רבני ארה"ב.

פנקס נדיר ובו עשרות חתימות ומכתבי המלצה של גדולי רבני ארץ ישראל וארה"ב בשנות ה-20. ניתן לרבי מאיר אוחנה מטבריה, ששימש כשד"ר עבור כולל אור החיים בירושלים (על שם אור החיים הקדוש). לא רק שפנקס זו נותן לנו מבט היסטורית על מצב היישוב הישן, הוא גם מספק לנו הצצה נדירה לגדולי רבני אמריקה באותה תקופה, שרבים מהם אינם ידועים כיום. ככזה, ייתכן מאוד שפנקס הזו הינו המקור היחידי לכת"י וחתימות של גאוני הדור במהלך תחילת המאה ה-20.

בין החתימות יש גם הרבה חכמים ספרדיים מרוקאים, ביניהם: ר' אלישע אפריאט, ר' שלום מרדכי אזולאי, ר' מסעוד ביטון, ר' יוסף שלוש, ר' אליהו לג'ימי ועוד רבים אחרים. הם נודעו בשם "חכמי המערבים", וידועים בקדושתם ובחסידותם.

כמו כן נראים חתימות ומכתבי המלצה מרבני ארץ ישראל:

רבי יוסף חיים זוננפלד רבה הראשי של ירושלים. 7 שורות בכתב יד עם חתימתו וחותמתו.

הראי"ה קוק (בכתב ידו וחתימת מזכירו ר' מנחם רלב"ג).

כולל אשכנזים דק"ק טבריה

רבי יואל אשכנזי מטבריה (1882-1970). נחשב לאחד החסידים הבולטים בטבריה והיה נכדו של יסוד העבודה של סלונים. 10 שורות בכתב ידו וחתימתו.

לאחר מכן נסע השד"ר לניו יורק, שם קיבלו אותו בחום ונתמך על ידי כל הרבנים הגדולים באותה תקופה. כמעט כל החתימות הללו נדירות מאוד ולא שכיחות.

רבי משה זבולון מרגולית (1851-1936), ידוע בשם רמ"ז. הוא כיהן כרבה של ביהכ"נ קהילת ישורון בניו יורק. בית הספר המפורסם רמ"ז בניו יורק נוסד בשנת 1937 לזכרו.

רבי אברהם אהרן יודלביץ (1850-1930), רב הכולל דאגודת הקהילות בניו יורק, ומחבר ספרים רבים.

רבי בצלאל רוזן (1871-1929), חבר אגודת הרבנים בניו יורק. ר' רוזן נולד בטרניפול ולמד אצל המנחת החינוך בטרניפול. בהמשך למד אצל הכתב סופר וקיבל ממנו סמיכה.

רבי הלל קליין (1844-1926), תלמידו של הכתב סופר מפרשבורג וחתנו של ר' מנדל הירש, נכדו של רבי שמשון רפאל הירש מפרנקפורט. כיהן כחבר בית הדין של הרב הכולל - רבינו יעקב יוסף.

רבי שלמה דוד פוזנר, הרב מג'רזי סיטי, ניו ג'רזי.

רבי יצחק לייב אפשטיין (-1938), רב גדול בכמה קהילות בניו יורק, ולאחר מכן רב בטולידו, אוהיו. בזמן שכתב המלצה זו, הוא כיהן כרב בית הכנסת של סייני ווילנה ברחוב הנרי, ניו יורק.

רבי משה חיים רבינוביץ (1854-1935), המכונה "הגאון מבראונסוויל". הוא היה מגדולי הרבנים בניו יורק, וזכה להערכה רבה בקרב כולם. הוא נולד בעיירה לובצ'ה (בבלארוס) והיה מפורסם כגדול בתורה. בצעירותו למד עם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, ורבי מלכיאל טננבוים בעל דברי מלכיאל. היה אחד מרבני ניו יורק המפורסמים ביותר.

רבי יעקב אסקולסקי (-1931), חבר דגל הרבנים, ורבה של כמה ק"ק בניו-יורק, כגון בית הכנסת אנשי סלוצק ואנשי ביאליסטוק (שם כיהן בעת כתיבת המלצתו). בטרם היגר לאמריקה היה מלומדי הכולל קובנה, שממנו יצאו גדולי תורה. 

רבי צבי הירש דכוביץ (1887-1953), הרב מאנשי ליובאוויטש, בראונסוויל. הוא היה תלמיד ישיבת וולוז'ין בה למד אצל רבי רפאל שפירא מוולוז'ין וכן בישיבת ראדין, שם הפך לתלמידו המובהק של החפץ חיים. בשנת תרפ"ב, בעצת החפץ חיים, נסע לאמריקה כדי לסייע בענייני הקהל. שם נשא נאום בבית הכנסת הגדול של אגודת אחים אנשי ליובאוויטש בבראונסוויל, ברוקלין. מיד הציעו לו כתב רבנות והוא קיבל את התפקיד, שאותו החזיק במשך ל"ב שנים כמנהיגם הרוחני. הרב דכוביץ הוכתר גם בתפקיד סגן נשיא אגודת הרבנים של ארה"ב וקנדה, וכן בתפקיד יו"ר ועדת הרבנים של ניו יורק. ר' דכוביץ היה לוחם נאמן לענייני הדת בכל תפקידיו בעולם הרבנות. הוא היה הראשון מבין הדוברים בכל הוועדות השונות. הוא ריגש עולמות בכוח הדיבור שלו, והצית את דעת הקהל בנוגע לחילול כבוד התורה והרבנים.

רבי יעקב בן ציון מנדלסון-מורין (1875-1941), רבה הראשי של נוארק, ניו ג'רזי. בצעירותו - בעצת הרש"ב מליובאוויטש וכן בנו הריי"צ, למד אצל הגאון הרוגוצובר וקיבל ממנו סמיכה. זמן קצר לאחר נישואיו גויס לצבא הרוסי. הוא ערק, ושינה את שמו ממורין למנדלסון, כדי להקשות על הרשויות לזהותו. ב-1915 היגר לאמריקה. שנתיים לאחר מכן, הוא הפך לרב בניוארק, ניו ג'רזי, שם פיקח על ענייני שחיטה וכשרות עד פטירתו בשנת 1941. בגלל יחסו הקרובים להרש"ב ולאחר מכן להריי"ץ, כיהן כסגן נשיא אגודת חסידי חב"ד נוסח אר"י של ארה"ב וקנדה.

רבי ליבר כהן (1874-1951), בשנותיו הראשונות שימש כרב בק"ק קוזין (פרבר של קייב), עד הגיעו לאמריקה בשנת 1911. בתחילה שימש כרב בעיר מעמפיס בבית הכנסת עדת אנשי גליציה, ולאחר מספר שנים שם, עבר לניו יורק שם הפך לחבר באגודת הרבנים. חידושיו פורסמו עוד בחייו בספר "חידושי חביבא".

רבי שלמה זלקי קאנעריק (1854-1931), במקור מגליציה, שם כיהן כרב בק"ק טרנוב. בשנת 1900 היגר לאמריקה, שם הפך לראש כולל אוסטרייך.

רבי יהושע העשיל רבינוביץ - אדמו"ר ממאניסטערישטשע מניו יורק (1860-1938). הוא מונה לאדמו"ר בגיל 25 לאחר פטירת אביו, בהוראת ר' יוחנן מרחמסטריווקא. עקב עליית הקומוניזם, הוא היגר לאמריקה ב-1923 והתיישב בבראונסוויל. מעניין לציין שהאדמו"ר מסקווירא - בורו פארק היה אחיינו, שכן היה נשוי לבתו של אחיו, ר' פנחס מקאנטקזיווה.

רבי שלמה דוד פוזנר, הרב מג'רזי סיטי, ניו ג'רזי.

רבי אפרים שניאור (-1937), רב בקהילת אנשי ורשה, ניו יורק.

רבי יצחק סג"ל, רב אגודת הקהילות - באיון, ניו ג'רזי.

רבי אהרן שלמה בוקשטיין (1870-1936), כיהן כמגיד בק"ק ביאליסטוק לפני שהיגר לאמריקה בשנת 1906. רב בביהכ"נ פועלי צדק בניו יורק, ולאחר מכן היה רבה של חברה תהילים - כתר ישראל בבראונסוויל.

רבי ראובן ליבוביץ (1893-1965), מגדולי הרבנים בשכונת בראונסוויל בניו יורק. הוא היה גיסו של רבי משה פיינשטיין ואחיינו של המשגיח ממיר רבי ירוחם הלוי ליבוביץ.

רבי חיים יחיאל מיכל ביק ממעזריטש (1888-1965), רב ופוסק גדול באמריקה. הרה"ק מסאטמר העריך אותו מאוד, וביקר אותו כשהוא חולה בבית החולים בשלוש הזדמנויות שונות. בנו היה הפוסק המפורסם רבי משה ביק זצ"ל, מבכירי הפוסקים באמריקה.

רבי אהרן ראובן צארני (-1970), רב בבאיון ניו ג'רז כ-40 שנה. 

בנוסף למכתבים וחתימות אלה, הפנקס כולל גם מכתב המלצה בכתב ידו וחתימתו של החזן המפורסם יוסל'ה רוזנבלט, אשר ידוע בכל העולם עד היום הזה. חתימה האישית שלו נדירה במיוחד, ונראה רק לעתים רחוקות. כמו כן ניתן לראות את החותמת האישית שלו, שם הוא מכונה "החזן של ניו יורק".

[17] דפים בכתב יד; כרוך בכריכת עור מקורית. 25 ס"מ.