Bidspirit auction | הגהות חתומות על שו”ת 'חות

הגהות חתומות על שו”ת 'חות יאיר; מאות מילים בכתי”ק וחתימת גדול חכמי דורו בעל ”חכם צבי” זי”ע - הגהות חתומות על שו”ת 'חות יאיר; מאות מילים בכתי”ק וחתימת גדול חכמי דורו בעל ”חכם צבי” זי”ע שו”ת חות יאיר. מהדורה ראשונה, (דפוס יהניס וואוסט, פרנקפורט, ה'תנ”ט 1699). עותק גדול חכמי דורו הגאון בעל ”חכם צבי” זי”ע. לאורך דפי הספר מופיעות הגהות רבות בעצם כתב יד קדשו של החכם צבי. חלק נכבד מההגהות חתומות: “אצבי”א” [א'מר צ'בי ב'ן י'עקב א'שכנזי]. ההגהות ראו אור בשנים האחרונות בשו”ת חכם צבי (מהדורת מכון דובב מישרים, ירושלים תשע”ה, חלק ב', עמ' קנ”ה-קנו). אולם כבר בספר שערי ירושלמי, לנכד החכם צבי, הגאון רבי דובעריש אשכנזי אב”ד לובלין (שנדפס בווארשא, תרכ”ו). מופיעה התייחסות נדירה לעותק מקודש זה והוא מעתיק את אחת ההגהות שלפנינו מילה במילה וז”ל: ”מצאתי בתשובות חות יאיר (סי רכ”ד)... ורשום עליו כתב-יד אבי אדוני זקני הגאון החסיד חכם צבי ז”ל בכתב-יד-קדשו וזה לשונו 'אצבי”א (ר”ת אמר צבי בן יעקב אשכנזי)...' וב”ה שהנחני בדרך אמת וכשכוונתי לדעת אא”ז ז ”ל”. פירוט ההגהות: • סי' ט”ו, הגהה נכבדת, בת 12 שורות [86 מילים], חתומה ”אצבי”א”. • דף צג/1. הגהה בת 8 מילים – לא חתומה • דף קה/2. הגהה בת 8 שורות [כ45 מילים], חתומה ”אצבי”א”. מעט חריכת דיו בכמה מילים בהגהה זו. • דף קו/1. שתי הגהות, הגהה אחת בת 11 מילים, כנראה המשך של ההגהה מהעמוד הקודם, והגהה נוספת, לא חתומה, בת 8 מילים. • תשובה קכו, הגהה בת 11 שורות [כ-30 מילים], לא חתומה. • דף קכב/1, הגהה חתומה בת7 שורות [18 מילים]. פותחת במילים: ”במחכ”ת אישטמיט מיניה”. • דף קכג/1 הגהה בת10 שורות [20 מילים], פותחת במילים: “במח”כ נעלם ממנו”. חתומה ”אצבי”א”. • שם, הגהה נוספת בת שורה אחת, לא חתומה. • דף קט/1, הגהה בת5 שורות, [10 מילים]. חתומה ”אצבי”א”. פותחת במילים: ”טעות הוא... ופלא שנעלם זה מן המחבר”. • דף קמא/1, הגהה בת 10 שורות [כ42 מילים], אף היא פותחת במילים: ”במחכת”ה” [במחילת כבוד תורתו הרמה]. • תשובה קפו, הגהה בת 7 שורות [34 מילים] פותחת במילים: ”במחכ”ת”. לא חתומה. • תשובה ר”א, הגהה בת 2 שורות [6 מילים]. חתומה ”אצבי”א”. • דף ריב/1, הגהה חשובה בת 25 שורות [למעלה מ65 מילים]. חתומה ”אצבי”א”. כל אחת מההגהות שלפנינו קובעת ברכה לעצמה. שהרי הן החות יאיר והן החכם צבי נודעו בסגנונם התקיף, ומעניינים עד מאוד הביטויים והמליצות שלפנינו, כאשר שני גדולי העולם מתגוששים זה עם זה במלחמתה של תורה, נציין כמה מהן ותן לחכם ויחכם עוד. בתשובה קלב [דף קכג/1; התשובה שאחריה ממוענת “לגדול אחד צורבא מרבנן לע”ע הוא גדול הדור ורב מופלג נר”ו”; ולא מן הנמנע שהוא החכם צבי שנחשב לגדול הדור, כנחקק על גבי מצבתו “חד בדרא”, והחות יאיר כדרכו מדבר שם בתקיפות רבה כנגד אותו גדול הדור: “דכד ניים ושכיב הקשה זה”], ובהגהה חתומה באותו עמוד כותב החכם צבי אף הוא בתקיפות רבה כנגד החות יאיר: ”אצבי”א, במח”כ נעלם ממנו משנה ערוכה... וצ”ע שנעלם זה מהמחבר” וכן בהגהות האחרות כגון [בהגהה בסי' ט”ו]: “אצבי”א לא יתכנו דבריו לפי דעת כל חכמי ישראל”. מעניינת במיוחד הגהת החכם צבי על החות יאיר בסימן רא. שם מביא החות יאיר את שיטת הב”ח שמעשר כספים הוא רק מנהג, והחות יאיר מקשה על הב”ח מהספרי שדורש את הפסוק ”עשר תעשר את כל” לרבות פרקמטיא, שמשמע מזה שמעשר כספים היא מצווה מדאורייתא ולכה”פ מדרבנן ע”ש. כדרכו כותב החות יאיר בתקיפות כנגד מרן הב”ח ז”ל: ”ומכח דברי הספרי הנ”ל - הב“ח נשבר ואנחנו נמלטנו”. החכם צבי בהגהה שלפנינו הפותחת במילים ”אצבי”א, אין כאן תמיהא כלל”, לאורך 25 שורות הוא מקיים ומבסס את דברי אור העולם הב”ח, והחכם צבי מסיים את ההגהה במילים הסגוליות: ”שיעורן של חכמים במצוות הצדקה מידה בינונית עד חומש שהיא מדת חסידות”. למותר לציין את גודל הסגולה הטמונה בהגהה נכבדת זו העוסקת במעשר כספים - המצווה היחידה שבה מובטח ”ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די”, ושעליה דרשו חז”ל: ”עשר בשביל שתתעשר”. בהגהה זו מופיע פלפול ארוך [25 שורות, למעלה מ-65 מילים!] בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של ענק הדורות, שעוד בחייו נחשב לבעל מופת ששידד את מערכות הטבע כאחד משרפי מעלה, ומקובל שכל העושר העצום של משפחת רוטשילד לדורי דורות מקורו בברכתו של החכם צבי [ראה הרחבה]. גדול חכמי דורו הגאון רבי צבי אשכנזי – ה”חכם צבי” [תי”ח-תע”ח], מגדולי הפוסקים שבכל הדורות שכל עם ישראל נשען עליו; מקובל קדוש ובעל מופת עצום. נולד בהונגריה, לאחר פרעות ת”ח ות”ט. למד אצל סבו הגאון בעל ”שער אפרים” ואצל חכמי טורקיה שסמכוהו ל”חכם”, ומאז נקרא שמו בישראל ”חכם צבי”. כיהן ברבנות בסרייבו, באלטונא ובהמבורג. בשנת ת”ע נתקבל לרב באמשטרדם, שם הדפיס את ספרו שו”ת חכם צבי (אמשטרדם, תע”ב). תולדותיו ידועים לרבים כאשר ייחד להם בנו הגאון היעב”ץ זצ”ל ספר מיוחד בשם מגילת ספר הנפוץ מאד. על מצבתו חקק בנו היעב”ץ את התארים: ”חד בדרא... הגאון הגדול החסיד... מקובל גדול ונורא”. מלחמתו בשבתאות: ”גודל מסירות נפשו של רבינו החכם צבי, ביצאו למלחמה נגד כת ש”צ שר”י והוא היה הראשון שיצא למלחמה במסי”נ ממש, ואף שהיו הרבה מדורו שלא הבינו אותו, ובגלל זה גלה מרבנותו מאמשטרדם ועוד הרבה יסורים שסבל, כמסופר באריכותבת ולדותיו שכתב בנו היעב”ץ במגילת ספר, אבל אח”כ ראו כולם גודל צדקתו שרק בזכותו שעמד בפרץ הציל את כל כלל ישראל”. (הקדמת שו”ת חכם צבי, מהדורת דובב מישרים, ירושלים תשע”ה). עשירות לדורות: בספרים רבים מופיע הסיפור אודות עושרה של משפחת רוטשילד - המשפחה היהודית המפורסמת ביותר בעושרה, שמקורו בברכת החכם צבי. וזה הנוסח שסיפר המהר”ש מבאבוב: ”שמעתי מאבי ז”ל הרה”ק ר' בן ציון מבאבוב זי”ע הי”ד, שבזמן החכם צבי כשהיה רב באמשטערדם... החליטו [מאמיני ש”צ ימ”ש] להרוג אותו חלילה,