Bidspirit auction | Author's autograph: A complete treatise

Author's autograph: A complete treatise on the Torah in Handwritten by the 'Itur Bikkurim'. Not printed. - Author's autograph: A complete treatise on the Torah in Handwritten by the 'Itur Bikkurim'. Not printed. אוטוגרף המחבר: חיבור שלם על התורה בכתי”ק בעל ה'עיטור בכורים'. לא נדפס חיבור שלם על כל חמישה חומשי תורה, שלא נדפס מעולם! בעצם כתב יד קדשו של המחבר הגה”ק רבי ברוך בן אלקנה, בעל החיבור הנודע 'עיטור בכורים' על ה'בעל הטורים' לרבי יעקב בן הרא”ש. כתיבה אוטוגרפית נאה עם הגהות בשוליים. [פיורדא, שנות ה'ת”ק - המאה ה-18]. כתב יד עב כרס, המתפרש על פני כמאה וחמישים עמודים כתובים בצפיפות ועם זאת בבהירות רבה ומכיל פירוש חשוב ביותר על ה'מסורה', בכתב יד קדשו של פרשן המקרא הגה”ק רבי ברוך בן אלקנה, בעל החיבור הנודע 'עיטור ביכורים' (פיורדא, ה'תקי”ב) על 'בעל הטורים'. ה'מְסוֹרָה' הייחודית לתורת ישראל היא זו ששמרה על נוסח המקרא האחיד לאורך כל הדורות, בכל הגלויות ובכל תפוצות ישראל ממזרח וממערב. כך שהחומש המגיע מתימן זהה לחלוטין לחומש הנמצא בגרמניה ולזה שבארץ ישראל. הן במילים החסרות והיתרות, הן בניקוד של כל מילה ומילה ואפילו באותיות הגדולות והקטנות [כגון העי”ן רבתי של ”שמע ישראל” והאל”ף זעירא של ”ויקרא אל משה”]. לפנינו חיבור חשוב מאוד על ה'מסורה' בו חושף את זרועו פרשן המקרא הגה”ק רבי ברוך בן אלקנה ומגלה את כוחו הרב בביאור המסורה הגדולה והקטנה שהיא לעתים כספר חתום וכמילתא בלא טעמא ונותן פירוש וטעם לשבח לגזירות הדקדוק דאורייתא. הוא אינו נרתע גם מלבקר בחריפות את הקדמונים כאשר צריך, לדוגמה (פרשת שופטים, עמ' 64 בכתה”י): “מילת ובערת הרע מקרבך אין לו שחר ולפי עניות דעתי חסר כאן מלה אחת” ! כתב היד הינו ללא שער וקולופון, אולם כתב היד הושווה ונמצא זהה לכתבי ידו האחרים של רבי ברוך בן אלקנה. כמו כן המחבר מפנה פעמיים בכתב היד שלפנינו אל ספרו עיטור בכורים. פעם אחת בפרשת וירא (עמ' 12 בכתה”י), על הפסוק ”כחול ארבה ימים” כותב המחבר שמדובר בעוף החול והוא מפנה אל ספרו עיטור בכורים וז”ל: ”ועיין בספרי עיטור בכורים בפ'[רשה] זו סי'[מן] ק”ג”. ואכן בספר עיטור בכורים פרשת וירא סימן ק”ג, כותב שם המחבר שיש עוף ששמו חול והוא לא אכל מעץ הדעת ולכן עוף זה חי אלף שנים [עוף זה מוכר להבדיל אא”ה גם במיתולוגיה היונית, שלאחר שנשרף הוא שב וקם לתחיה מתוך אפרו]. מקום נוסף בו מפנה המחבר אל ספרו עיטור ביכורים הינו בשורה האחרונה שבכתב היד (עמ' 148) על הפסוק ”ארץ זבת חלב ודבש” כותב המחבר: ”ובספרי עיטור ביכורים הארכתי יותר מזה”. מילים אלו חותמות את כתב היד. המחבר הגאון הקדוש רבי ברוך בן אלקנה [חי ופעל בשלהי שנות ה'ת' - מחצית שנות ה'ת”ק], אין ידוע הרבה פרטים אודותיו, אלא שהוא ואף אביו רבי אלקנה וסבו רבי וואלף שימשו כשליחי הציבור בפיורדא ובערים חשובות נוספות באשכנז [תפקיד שנושאיו נחשבו באשכנז לאנשים קדושים]. ככל הנראה הוא היה אדם אמיד ביותר שלא רצה להתפרנס מן הרבנות. ספרו עיטור בכורים מעוטר בהסכמות גדולי אשכנז כשבאחת ההסכמות מתואר המחבר כ”עובד עבודת הקודש באימה וביראה לפני שוכן מרומים” ובהסכמה נוספת הוא מתואר כ”עושה פלא”.