Bidspirit auction | נדיר ביותר: דרשה ארוכה [דרשת

נדיר ביותר: דרשה ארוכה [דרשת שבת הגדול?] בכתי”ק האדמו”ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים מוואלאווא, חתן דודו ה'ייטב לב' מסיגט. ניסן תר”ע - אודות המחלוקת העזה אודות רבנות גורליץ - נדיר ביותר: דרשה ארוכה [דרשת שבת הגדול?] בכתי”ק האדמו”ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים מוואלאווא, חתן דודו ה'ייטב לב' מסיגט. ניסן תר”ע כתב יד, דרוש ארוך [שני עמודים גדושים] בענייני אגדה ומוסר, שנכתב בשבוע הראשון של חודש ניסן שנת תר”ע, בעצם כתב יד קדשו של הרה”ק רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב”ד וואלאווא [בן הרה”ק רבי שמואל מגארליץ, בהגה”ק רבי אלעזר ניסן מדרוביטש בן ה'ישמח משה']. [וואלאווא], “לסדר זאת תהיה תורת המצורע [ניסן] עת”ר לפ”ק” [1910]. לפנינו דרוש נאה ביותר, הבלול מענייני אגדה ומוסר ויורד ונוקב עד מעמקי הלב. הרבי מוואלאווא תוקף בו בחריפות בלתי רגילה את אלו אשר עושים כל דבר משוקץ וטוענים שעושים הכל על פי תורה. מתנהגים בגאווה ואומרים שזו ענווה. מוציאי שם רע וכו': ”למען יעלימו את רשעתם ואומרים שהמה עושים את כל למען הענוה ועפ”י התורה ... אך לא עשו ע”פ דין תורה כלל... רק אמרו כן”. לאחר מכן מרחיב הרבי מוואלאווא מדוע חפץ אברהם אבינו ע”ה שדווקא בנו ימלא את מקומו: ”שאברהם הי' מתרעם שיורשו מי שאינו ראוי ליורשו”. ואת הכל מקשר הרבי עם ענייני חודש ניסן ועם פרשת השבוע, עליה דורש המדרש והרבי מרחיב בו הרבה, את הפסוק: ”ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי ותישא בריתי עלי פיך”. הדרשה מתוארכת ע”י הרבי מוואלאווא לפרשת מצורע תר”ע, שחלה באותה שנה בשבוע הראשון של חודש ניסן [שבת הפסקה] והיות והדרשה בלולה הן מענייני חודש ניסן והן מעינייני פרשת השבוע והרבה ענייני מוסר, ייתכן שמדובר בדרשת שבת הגדול אותה נשא הרבי, כנהוג, בבית המדרש הגדול בוואלאווא, מתוקף תפקידו כאב”ד העירב [ואולי כוונת הרבי בדבריו למחלוקת העזה אודות רבנות גורליץ, בינו – שהיה יורשו של אביו רב העיר הרה”ק רבי שמואל מגורליץ - לבין הרה”ק רבי ברוך מגורליץ בן הדברי חיים מצאנז; ראה הרחבה מאת הרב יצחק אלפסי]. לא מן המותר להוסיף, שכידוע כתבי-ידי-קדשם של צדיקים נחשבים לקמיעות בדוקים ומנוסים להצלחה ולשמירה. לפנינו דרשה ארוכה בעצם כתב יד קדשו של הרה”ק מוואלאווא, נכדו של ה'ישמח משה' וחתן דודו ה'ייטב לב', שנודע בעצמו כבעל מופת ופועל ישועות [ראה הרחבה], ובכתב היד מופיעים פסוקי ברכה רבים וחשובים לעשירות ועוד, כגון: עמוד א': ”זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע”; ”הבטיחנו שבחודש ניסן נגאלו ובחודש ניסן עתידין להגאל”; ”יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח”; “מי האיר ממזרח ארץ יקראהו לרגלו”; ”אור זרוע לצדיק”; ”ויזרע יצחק בארץ ההיא”; ”האבות מתפללים עליהם”. עמוד ב': “מי עושה שלום לישראל ה' שנאמר ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום”; “מציון יזרח עלינו כבוד ה' וכבודו עלינו יראה”; ”והוא יתברך יהיה יושב על כסא מלכותו”; “אל תירא אברם אנוכי מגן לך : שכרך הרבה מאוד וגומר כל הפרשה”; ”שיורש הממון”; “ליותר כמה מאות שנה יהי' נכדים עשירים”; ”שיהי' יוצאי חלציו דוקא עשירים”. כתב היד מסתיים במילים: ”לזרעך אתן את הארץ הזאת”. הגה”ק רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים מוואלאווא [ת”ר- תרפ”ד], בן הגה”ק רבי שמואל מגארליץ, בהגה”ק רבי אלעזר ניסן מדרהביטש בן הישמח משה. כיהן כאב”ד ברבשט, גורליץ, וואלאווא. כמסורת אבותיו כיהן כאדמו”ר, קיבל פתקאות וחילק סגולות וקמיעות ונודע כבעל מופת. נשא לאישה את בת דודו [אחי אביו] הרה”ק בעל ייטב לב זיע”א. זכה ללמוד תורה אצל זקינו הרה”ק רבי אלעזר ניסן מדרהביטש זיע”א וכן אצל הרה”ק בעל 'דברי חיים' מצאנז זיע”א. בשנת תרכ”ב נתקבל לרבנות ברבשט. בתרמ”ג הסמיכו אביו הק' לאדמו”ר ובתרמ”ט עבר לגורליץ למלא שם מקום אביו. בתרנ”ד עבר לוואלאווא ושם שימש כאדמו”ר וכרב אב”ד, כאשר ל”ב כפרים מהסביבה הם תחתיו. מנו”כ בוואלאווא. חיבורו 'היטב איטיב' דרשות וחידושי סוגיות. הוציא לאור את כתבי זקנו: שו”ת השיב משה, וכן תולדותיו בשם תהלה למשה הנדפס בישמח משה (סיגט תרס”ו). בנו הוא רבי משה דוד טייטלבוים אב”ד לאפוש. המחלוקת בגורליץ: סופר החסידות הרב יצחק אלפסי בספרו מאורות בחסידות (תשס”ה, עמ' 50) כותב אודות המחלוקת: “משנפטר רבי שמואל טייטלבוים נבחר למלא את מקומו כמקובל בקהילת ישראל בנו רבי יעקב יוקל טייטלבוים שכיהן כרב בברבשט ועל שמה נקרא, גם זה כמקובל, 'הרב מברבשט'. אלא, גם זה למרבה הכאב כמקובל, אז פרצה מחלוקת קשה. בספר גורליץ מסתפקים ב'פרצה מחלוקת'. בעלי המחלוקת שהיו מנכבדי העיר פנו אל רבי ברוך וביקשוהו שיבוא לכהן כרב העיר, שהרי גורליץ שייכת לו, שהרי עזבה בשעתו רק משום כיבוד אב, ורבנות גורליץ גם כבר מצרא, בהיותו חתנו של רבי יקותיאל יהודה שייכת לו. נכבדי הקהילה ובראשם ר' נפתלי בודנר ראש הקהל התחילו אוספים חתימות המזמינות את רבי ברוך לבוא לגורליץ, לעומתם התארגנו חסידי הרב המכהן נגד בואו של רבי ברוך. רבי ברוך נענה לבקשת תומכיו ובא לגורליץ שקיבלה אותו בהתלהבות. בנו של רבי חיים מצאנז! מיותר לתאר את המחלוקת הקשה שפרצה בעיר בין הרודניקר ותומכיו לבין הבעשטער ותומכיו ונמשכה כשנתיים שלש. בסופה של המחלוקת [האדמו”ר החכם רבי חיים מאיר מוויזניץ ה'אמרי חיים' ביקשני פעם למעט בתיאורי מחלוקת אבל כמעט ואי אפשר לתאר את חיי היהודים בעיירות פולין בלי מחלוקת - ובני קרח לא מתו] נקבעה בוררות שבראשה עמד רבי שמואל אנגל מראדומישל שפסק שעל שניהם להשאר בעיר ועל הקהילה להחליט מי הוא רב העיר. מתחילה כיהנו שניהם והתפרנסו מחסידיהם, אבל בסופו של דבר חזר רבי יעקב יוקל לברבשט ורבי ברוך נשאר בגורליץ”. ע”כ אלפסי. פועל ישועות בקרב הארץ: בספר תפארת משולם (להרב אברהם קלונימוס קלמן יהושע העשיל באב”ד, ניו יורק תשס”א, עמודים: תת”ח ואילך) ממופיעים סיפורי מופתים שחולל כמסורת אבותיו וז”ל: “שמעתי מחו”ז הרב החסיד בנש”ק רבי אהרן טייטלבוים זצ”ל, ששמע מהגה”צ רבי שמואל גרוס זצ”ל אבד”ק קראלי,