נדיר! חתימת הרה"ג רבי משה ישראל פעלדמאן הי"ד אב"ד דראגמירשט. ספר עץ אבות תרע"ב

...

נדיר! חתימת הרה"ג רבי משה ישראל פעלדמאן הי"ד אב"ד דראגמירשט. ספר עץ אבות תרע"ב

ספר עץ אבות, ביאור על מסכת אבות, ביאור לחם נקודים מאת רבי יעקב עמדן, עם שאר המפרשים.

מאראמאראשסיגעט, דפוס אברהם קויפמאן, תרע"ב 1912.

חתימה בדף המגן: "הק' משה ישראל פעלדמאן, תרצ"א, חודש מנחם אב...".

הרב משה ישראל פלדמן נולד לאביו הגאון החסיד המפורסם רבי אפרים פישל פלדמן מביטשקוב, בעל “ידות אפרים” על התורה ו”דגל אפרים” על סוגיות. בצעירותו בלט משה ישראל בכישרונותיו ובאהבת התורה שלו, ולמד בהתמדה.

נשא לאשה את בתו של הרב יצחק שוואדרון בן הגאון רבי שלום מרדכי שוואדרון, המהרש”ם מבערזאן שבגליציה. לאחר נישואיו נעשה תלמיד קרוב וחביב, בן ביתו ויד ימינו של חותנו-זקנו המהרש”ם עד לפטירתו של הגאון.

לפני מלחמת העולם הראשונה כיהן הרב משה כדומ”ץ בבערזאן, ונודע כפוסק חריף בעל בקיאות מפליאה בכל התורה. לאחר פטירת המהרש”ם ניסה הרב משה ישראל לעסוק במסחר, אך כל מעייניו היו בהלכה והוא לא הצליח במסחרו. בשנת תרפ”א התקבל כרב ואב”ד דראגמערעשט (דראגומאר-פאלוא), קיכניא וסולישט, במארמרוש (רומניה).

הרב משה ישראל הוציא לאור את כתביו אביו, הרב אפרים פישל פלדמן, בספר “ידות אפרים” על התורה תהלים ופרקי אבות, ובספר “דגל אפרים” בענייני הלכה. לספרי אביו הוסיף הערות וחידושים בשם “עוללות משה”. בהמשך סידר, ערך והוציא לאור את ספריו: שו”ת מהרש”ם, “דעת תורה” על הלכות שחיטה, “גוילי דעת” על הלכות טריפות, “תכלת מרדכי” על התורה, “גוילי דעת” על יורה דעה, הגהות מהרש”ם על הש”ס – להם צירף הגהות משלו, וספר “ליקוטי תורה” על התורה.

מן ספריו שלו יצאו לאור הגדה של פסח עם פירוש בדרך הדרש והחסידות “שם ישראל”, “ליקוטי מהרמ”י” על הש”ס. הוא פרסם דברי תורה בירחונים התורניים בהונגריה. חלק מחיבור שלם שלו על התורה הודפס ב”מאור החיים”, קובץ ו-ז, עמו’ ל. הגהותיו הרב משה ישראל על הש”ס שבו והודפסו ב”אסיפת זקנים החדש” וב”אורחות חיים”. רוב כתביו שלא הודפסו בחייו אבדו בשואה.

הרב משה ישראל היה חסידו של האדמו”ר רבי חיים האגר מאנטניה, בנו וממלא מקומו של רבי ברוך מוויז’ניץ, ונסע פעמים רבות לרבו. בזקנותו עמד הרב משה ישראל בראש ישיבה בדראגמערעשט, שמנתה עשרות בחורים צעירים.

במלחמת העולם השניה נספח חלק ניכר ממארמרוש להונגריה, והיהודים החלו לסבול גזירות ורדיפות מהשלטון ההונגרי העויין. בחודש סיון תש”ד גורש הרב, הישיש החולה והחלש, יחד עם בני קהילתו למחנה ריכוז ונשלח משם למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח בכ”ו בסיון תש”ד. נספו גם בנו יחידו, הרב הצעיר ר’ חיים, וחתניו הרב משה שטראלי, דומ”ץ בפעלשא באניא, והרב משה פרידלנדר, האדמו”ר מברגפורנד, עם כל בני משפחותיהם ועם בני קהילת דראגמירשט. הי”ד.

תלמידיו ששרדו את השואה העידו כי בדרכם למחנה ההשמדה עודד אותם הרב והכין אותם לקבל עול מלכות שמים ולהתכוננות למסור את נפשם על יחוד ה’ יתברך.