Bidspirit auction | אסאד

אסאד - תגלית: חידושי הגאון רבי יהודה אסאד בכתי”ק גדולי תלמידיו ומה”הויז בחור”. חלק גדול לא נדפס כתב יד המשתרע על פני עשרות רבות של עמודים ומכיל את חידושי גאון וקדוש הונגריה הגה”ק רבי יהודא אסאד בעל יהודה יעלה, שנשא בישיבתו בסעהרדלי. הקונטרס נכתב בכתב יד קדשם של תלמידיו והמקורבים ביותר 'בני ביתו' של המהר”י אסאד, שלפחות שנים מהם התגוררו בביתו של המהר”י אסאד, ושלושה מהם היו ביציאת נשמתו הטהורה [ראה הרחבה], כל שללא ספק כתב היד היה למראה עיניו של המהר”י אסאד, כפי שגם ניכר מהמון חתימות התלמידים המופיעים בדפים שבראש כתב היד – כמזכרת זכרון אצל רבם הק'. סעהרדלי, תרכ”ג-תרכ”ד [1863-1864]. התלמידים החתומים על כתב היד הינם: בן זקוניו של המהר”י אסאד, רבי משה אסאד; 'בחורו של הרב' [ההויז בחור] רבי צבי הרש שלעזינגער [החתום על מכתבו האחרון של המהר”י אסאד, נדפס בעלי זכרון, כ”ב סיון תשע”ח עמ' לג, וז”ל ”על בשורה רעה צריך לברך ברוך דיין האמת בפרט על בשורה כזה... הוא אדונינו מורינו ורבינו נשיא אלקים יהודא - מת בנשיקה כמשה רבינו פתאום. הק' צבי במו”ה אליעזר שלעזינגער המתגורר בביתו”]; רבי בנימין גאלדבערגער שהמהר”י אסאד כותב אליו בתשובה ”שלום לך ולתורתך אהובי תלמידי הוותיק חריף ושנון הרבני המופלג ירא אלוקים” [תשובות מהרי”א יהודה יעלה, סימן רעא]; הגאון רבי אליעזר דייטש אב”ד באניהאד, בעל פרי השדה – מגדולי המשיבים בהונגריה ועוד. חלק גדול מהחידושים שבכתב היד לא נדפסו מעולם, ולפנינו תגלית תורנית מחידושיו של גאון גאוני הונגריה המהר”י אסאד, הרואים אור עתה לראשונה כמאה וחמישים שנה לאחר פטירתו. לדוגמא: בדף ה' בכתב היד מופיעים חידושים על דף ל”ט בכתובות וז”ל: “בעהי”ש יום ג לסדר נשא 'חביבין ישראל'ב [תרכ”ג] לפ”ק פה ק”ק ס”ה - בכתובות דף לט ע”א”, ואילו בספר הנדפס 'חידושי מהרי”א' על מסכת כתובות לא נדפסו כלל חידושים על דף זה. בראש כתב היד מופיע שער נאה מצויר ביד. במרכז השער מופיע הרישום: “בספר זה נאספים ח”ת [חידושי תורתו] של אדוני מורי ורבי הרב גה”ג הגדול מה”ר יוד' אססאד נ”י אב”ד דק”ק סערדאהיל יע”א בשנת 'חביבין ישראל' [תרכ”ג] לפ”ק”. בדף זה מופיעות לפחות שלוש חתימות בעלות של 'הבחור של הרב' ”הק' צבי הרש שלעזניגער”, חתימותיו מופיעות גם בהמשך כתב היד. כמו כן מופיעות בשער המצויר חתימות רבות של בן המהר”י אסאד ”הק' משה בן הגאון מהרי”א” המופיעות גם בהמשך כתב היד. בשול הימני של השער נרשם תאריך: “היום יום ג' פ' אמור שנת תרכ”ג לפ”ק”. חתימות נוספות המופיעות בכתב היד: ”אברהם יעקב נ”י” “הק' אריה” “הק' אלעזר דייטש” וחתימות רבות בלועזית [דף 2]. חתימות “הק' אלעזר דייטש” וחתימות נוספות בלועזית [ דף 3]; “הק 'בנימין גאלדבערגער [דף 4] ועוד. צורת כתב היד משתנה לאורך הקונטרס והוא נרשם ככל הנראה בידי כמה מהתלמידים. תאריכים וכותרות נוספים בכתב היד: דף ה/1: “בעהי”ש יום ג' לסדר נשא 'חביבין ישראל לפ”ק' פה ק”ק ס”ה - בכתובות דף לט ע”א”; דף כד/2: “היום יום ה' פר' תצוה תרכ”ד לפ”ק יע”א פה ק”ק ס”ה – הדרן עלך נערה שנתפתתה – היום יום ה' פ' ויקהל תרכ”ד לפק”ק ס”ה”; ”בסוגיא דחדש קידושין דף מ”ו” ע”ב”; דף מד/2 : “פרק הכותב”. הגאון הקדוש רבי יהודה אסאד [תקנ”ד-תרכ”ו], גדול צדיקי הונגריה ותלמיד חבר של החת”ס. נחשב לפוסק הדור בהונגריה לאחר פטירת החת”ם סופר. קיבל תורה מפי הגאון רבי אהרן [סודיץ] ביכלער ומפי רבי מרדכי [מהר”ם] בנעט. מהר”י אסאד כיהן כאב”ד וראש הישיבה הגדולה סערדאהלי והיה מגדולי הפוסקים והמשיבים וממנהיגי יהדות הונגריה. הוא התכתב רבות בהלכה עם החתם סופר ואף נפגש עמו כאשר היו צריכים לפעול ישועות אצל המלכות עבור היהדות. ידוע הסיפור המופלא אודותיו כאשר בשנת ה'תרכ”ד (1864) השתתף במשלחת רבנית לקיסר פרנץ יוזף, שביקשה לבטל את התוכנית להקים בית מדרש לרבנים מטעם המדינה, ועם בואם לארמון בישר לחבריו במשלחת שאין לו ספק שיצליחו במשימתם מאחר וראה בכניסתו לארמון דמות כשל מלאך ה' צבאות לנגדו - למעשה הייתה זו מראה בה ראה את דמות דיוקנו אותה לא ראה מעולם... גדול בעלי המופת בהונגריה: לרבי יהודה אסאד היה גם ידע רב בעניני קבלה ובן שלשים ואחד כבר סיים את כל כתבי האר”י ואף נבחן בידיעותיו אצל רבי מרדכי בנעט, שהיה לא רק גאון עולם אלא גם בעל ידע רב בקבלה כתלמידו המובהק של רבי שמואלשמלקה הורוויץ מניקלשבורג תלמידו המובהק של 'המגיד הגדול'' ממזריטש. המסורת אף ייחסה לו פגישה עם אליהו הנביא שעה שבא לבקר את רבי מרדכי בנעט והדברים מופלאים. מהר”י אסאד נתן קמיעות לחולים, אולם טען שקמיעותיו אינם בכח הקבלה ”מעולם לא עסקנו בכתיבת קמיעות ליתנם לבני אדם, גם הידועות לנו מפי ספרים הקדושים ומכל שכן בנסתרות לד' אלקינו שאין לנו בהם עסק ואין לנו יד ושם כל כך”. הקמיעות שנמסרו בשמו להדביק על הפתחים הוא גמרא ערוכה במסכת בבא בתרא דף צ”א ”ואמר רב חנן אמר רבא”. באחת מסעודות פורים התבטא תוך כדי שיחה על המהר”ל ”גם אני אוכל לעשות גולם כזה באם הזמן יצטרך לכך” ואכן ספורי מופת מופלאים יספרו אודותיו כעל אחד האדמו”רים הגדולים, אף שלא היה חסיד. במיוחד רבו נפלאותיו בשחרורם של בחורים מגיוס לצבא האוסטרו-הונגרי. בקונטרס שהוציאו במהדורה מחודשת את ספרו דברי מהרי”א (ירושלים תש”ל) , קיבצו גם ספורי מופת מפורטים. (שרי התורה, אלפסי יצחק, ירושלים תשנ”ג, עמ' 119). הגאון רבי משה אסאד [תר”ג-תר”ץ], בן זקוניו של הגאון הקדוש גדול מרבן שמו רבי יהודה אסאד. אביו זצ”ל כותב עליו: ”המופלג בתורה וביראת ה' טהורה כקש”ת כ”ה משה אסאד”. למד אצל הכתב סופר בפרעשבורג, ונתייתם מאביו ואמו בבחרותו. כמעט שלא ידוע אודותיו, וחתימותיו הינן נדירות.