Bidspirit auction | פסק דין בלתי ידוע, בנושא
פסק דין בלתי ידוע, בנושא נפוץ וחשוב ביותר, מאת גאון הדורות מרן הגאון רבי עקיבא איגר. פוזנא, תקפ”ג [1822]. לא נדפס - פסק דין בלתי ידוע, בנושא נפוץ וחשוב ביותר, מאת גאון הדורות מרן הגאון רבי עקיבא איגר. פוזנא, תקפ”ג [1822]. לא נדפס דין התורה שנידון בפני רבן של ישראל עוסק בשני מחותנים שבאו בקשרי שידוכים, ר' דוד העומד מצד בתו הכלה מלכה, ור' משה העומד מצד בנו החתן אברהם ליב. שני המחותנים התחייבו את עצמם כנהוג, כל אחד כפי סך התחייבותו, וכפי שקורה פעמים רבות, לשניהם יש טענות כל אחד כלפי השני שאינו מקיים את התחייבותו. בפסק דינו החשוב מכריע הגרעק”א לטובת צד הכלה, ופוסק שצד החתן הוא זה שמפר את ההסכמות שביניהם ולכן פוסק הגרעק”א פסק מפתיע: שהכלה משוחררת מן התנאים ורשאית להשתדך עם כל מי שתחפוץ, אך החתן עדיין אגוד בתנאים בחרם ובקונם ואסור לו להשתדך עם אישה אחרת כל זמן שהכלה לא באה בקשרי שידוכים עם אדם אחר!! לאחר פסק הדין הארוך והמנומק [קרוב ל-400 מילים!] מופיעה חתימת יד קדשו המוכרת של מרן הגרעק”א ”הק' עקיבא גינז מא”ש” [מאייזנשטאט]. לאחר חתימת הגרעק”א מופיעה חתימתם של שאר דייני בית דינו, הגאונים רבי אליעזר שפירא, רבי יעקב קאלפארי ועוד. זכינו וספרי 'דרוש וחידוש' ובהם חידושיו ההלכתיים של הגרעק”א כמו גם ספרי השו”ת שלו והגהותיו בגיליון הש”ס, מפארים את ארון הספרים היהודי ודורות של תלמידי חכמים עוסקים בהם. כך שדרך לימודו ואופן עריכת תשובותיו מוכרים וידועים זה מכבר בעם ישראל. בכתב היד שלפנינו מזוקקים חידושיו ההלכתיים של הגרעק”א על הש”ס והשולחן ערוך למטרתם הסופית - הלכה למעשה! כתב היד פותח לנו צוהר אל מקצוע הלכתי בלתי ידוע כמעט - דרך פסיקתו של הגרעק”א, ששימש כידוע בנוסף לתפקידיו כראש הישיבה ואחד מגדולי המשיבים בדורו, גם כאב בית הדין בפוזנא. לפנינו אם כן אוטוגראף חשוב, נדיר ובלתי ידוע, בדרך פסיקתו ההלכתית של אחד מענקי התורה שקמו בעם ישראל. מפסק דין חשוב זה ניתן ללמוד עד כמה היו קשרי שידוכים שרירים וקיימים בעיניו של הגרעק”א [למרות שבדורנו מזלזלים בכך], עד שהגרעק”א אוסר בפסק דינו על החתן שהפר את התנאים, להשתדך עם אישה אחרת כל זמן שהכלה לא השתדכה אף היא מחדש! גאון הדורות מרן רבי עקיבא (גינְז) איגר [תקכ”ב-תקצ”ח], נחשב בדורו לגדול הדור והיה מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים. הוא נעשה לסמל של ענק רוחני. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית, ותורתו נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו. לבד מהשפעתו העצומה על צורת לימוד התלמוד ודברי הראשונים, הייתה לרבי עקיבא איגר השפעה מכריעה בתחום ההלכה, הגהותיו הנדפסות על גיליון השולחן ערוך וכן פסקיו בספרי השו”ת שלו הם אבן יסוד בעולם הפסיקה היומיומית ובעולם הדיינות. בשנת תקע”ה נבחר הגרעק”א לשמש כרבה של עיר המחוז הפולנית הגדולה פוזנא, בה כיהן כ-23 שנים, עד לפטירתו. נודע בענוותנותו המפורסמת. חתנו המפורסם היה מרן החת”ם סופר. נכדו [בן בנו] היה הרה”ק רבי ליבל'ה איגר מייסד שושלת אדמו”רי לובלין. מפרט: [1] דף נייר, ## ס”מ. כתב היד שלפנינו הושווה ונמצא דומה להפליא לכתבי יד קדשו של הגרעק”א מתקופת המכתב היוצאים ממקומות אחרים. כך שמלבד החתימה המוכרת שנחתמה בבירור בעצם כתב יד קדשו של הגרעק”א, ייתכן מאוד שפסק הדין כולו [כ-400 מילים] נכתב בעצם כתיבת יד קדשו של הגרעק”א.