Bidspirit auction | מסמך הלכתי-מיסטי חשוב, מקויים [כ-32

מסמך הלכתי-מיסטי חשוב, מקויים [כ-32 מילים] בעצם כתי”ק מרנא ה'חת”ם סופר' זיע”א. מאטערסדארף, תקס”ו - מסמך הלכתי-מיסטי חשוב, מקויים [כ-32 מילים] בעצם כתי”ק מרנא ה'חת”ם סופר' זיע”א. מאטערסדארף, תקס”ו שטר הלכתי קדוש וחשוב, בו מקימה לעצמה אישה קרן קימת לעולם הבא, בכדי שתמשיך ותצבור עבורה זכויות בגן עדן לאחר פטירתה. השטר עשוי ככל דיני השטרות ומפורטים בו מה תיתן האשה ומה תקבל בתמורה. מ”ד [מטרסדורף], כ”ד כסלו [ערב הדלק”נ חנוכה!] תקס”ו לפ”ק [1805]. השטר נעשה בפני מרנא ורבנא החת”ם סופר והוא מאושר ומקויים על ידו, בעצם כתב יד קדשו [כ-32 מילים] ובחתימתו המצוירת הנודעת: “בפני נעשה מעשה הנ”ל וחתמה עצמה האשה נאם קרעסיל בת מ”ה משה זצ”ל... והואל ואתברר לי שכך הוא אשרתי וקימתי... ביום הנ”ל פה ק”ק הנ”ל. משה”ק סופר מפפד”מ”. מהות השטר: האלמנה קרעסיל בת מ”ה משה, תוריש לחברת הגמ”ח של העיר מטרסדורף, שני מקומות ישיבה ”שטעט” שהיו לה בבית הכנסת [בעבר זה נחשב לנכס סחיר והוא היה נמכר ועובר בירושה] ובתמורה לכך ישמרו החברה גמ”ח את יום היארצייט שלה לאחר פטירתה מדי שנה בשנה, על ידי שכירת מנין תלמידי חכמים ללימוד משניות, אמירת תהלים ואמירת קדיש לעילוי נשמתה, ובימים של הזכרת נשמות ישלמו לש”צ עבור הזכרת נשמתה ויתרמו סכום קבוע לביהכ”נ. למרות שמדובר בשטר 'מיסטי' בעיקרו, בו מקבלת האלמנה 'עולם הבא' תמורת נכס ממוני, עדיין מדובר בעיסקה לכל דבר. מצד אחד האלמנה נותנת לגמ”ח את מקומות הישיבה שלה בבית הכנסת, והם ימכרו או ישכירו את המקומות לאחרים, ובתמורה מתחייב הגמ”ח לשכור מדי שנה עשרה תלמידי חכמים, שישמרו את יום היארצייט שלה בקריאת תהלים, לימוד משניות ואמירת קדיש וכו'. בשטר שכזה קיימים אתגרים הילכתיים רבים, גם מלבד המימד המיסטי שבו, ככל עיסקה שתחולתה לאחר המיתה, כמו ירושה וכד' [הבעיה העיקרית היא הפרדוקס, שהנותן מעוניין שהנכסים ישארו ברשותו כל זמן שהוא חי עד לרגע האחרון, בכדי שיוכל להשתמש בהם או אפילו לחזור בו ולהורישם למישהו אחר, אך מאידך גיסא ברגע שהאדם מת שוב הוא אינו הבעלים מבחינה הלכתית על נכסיו ואין ביכולתו לתיתם עוד לשום אדם, אלא יורשיו החוקיים יורשים אותו]. מסיבה זו כמעט בכל צוואה, גם כזו שתקפה משפטית, מתגלעים דיני תורה המנסים לבטל את הצוואה מהטעם הנ”ל “שאין קנין לאחר מיתה”. לכן ישנה משמעות הלכתית רבה לשטר שלפנינו שנעשה בפני ועל-ידי גאון וקדוש הדורות רבן של ישראל מרנא החתם סופר. זאת כמובן בנוסף לסגולתם העצומה של כתבי יד קדשו של החת”ס המסוגלים לשמירה ולהצלחה בגשמיות וברוחניות, כידוע. [חידוש מעניין נוסף המופיע במסמך הוא הנוסח בו תוזכר האשה לאחר פטירתה, בשמה ובשם אמה: ”קרעסיל בת הנדל”, ולא כפי שנוהגים כיום, שנפטרים - בניגוד לאנשים חיים - נוהגים להזכיר עם שם האב ולא עם שם האם]. השטר נדפס בספר 'קרית סופרים - מאטערסדארף' [עמ' נא], והוא מוזכר גם בקובץ עלי זיכרון [לב, עמ' 22-24], שם מובאים פרטיה המלאים של האלמנה נשואת המכתב שלפנינו, שהיתה אשה חשובה בדורה, מרת קרעסיל אשת רבי יוזפא באדאנסקיא מצעהלים, בנה היה הגאון רבי אליקים געץ באדאנצקיא זצ”ל אב”ד קובערסדארף וגערמענד מח”ס שו”ת 'נודע למשגב' שהחת”ם סופר מתכתב עמו כמה פעמים בשו”ת חת”ס [ראה: אישים בתשובות חתס' אות פא]. על מצבתו נחקק: “לזכר עולם יהיה צדיק איש אלקים אמ”ו הרב הגאון האמיתי המפורסם כש”ת מוה”ר אליקים באדנצקי זצ”ל הנקבר פה בן האשה רבקה קריסל...”. נציין שבשולי השטר שלפנינו אכן מופיע שבחוליה האחרון הוסיפו לשמה ”קרעסיל” את השם ”רבקה”. [ראה גם: קהילת צעהלים וחכמיה' עמ' 215; ב'דרשות כתב סופר' ירושלים תש”ל, עמ' פב]. סגולת כתבי יד קדשו של החתם סופר : בהקדמת דרשות החתם סופר [עמ' ז' בהערה] נכתב בשם המהר”ם בנעט על חשיבות ההבטה בכתב יד קדשו של החת”ס ”והשיב [המהר”ם בנעט] להם... מסתכל אני בהכתב [של החת”ס] לפי שהוא מסוגל ליראת שמים”. וכן הגה”ק רבי יואלי'ש מסאטמאר אמר לחסידיו שמקובל שלקרוא בכתב יד של החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים. כמו כן ידוע שבנו של החתם סופר, הגה”ק רבי שמעון סופר אב”ד קראקא, כאשר היה צריך להופיע בפני הממשלה בנושאים גורליים ליהדות, היה מוציא מחיקו את כתב ידו של אביו והיה מעיין בו [רבינו שמעון סופר ח”א, עמ' נט]. מרן הדעת סופר היה נותן לחולה שישים למראשותיו דף מכתב יד בעל חתם סופר [בית סופרים עמ' קע”ג]. וכן נהגו ליתן מתחת למראשותיה של מקשה לילד דף בכתב יד קדשו של החתם סופר [ראה שו”ת שבט הלוי ח”ו, סי' קס”ב אות ב']. מפרט: [1] דף נייר, בכתיבת הגבאים, חתימות האלמנה ומרנא החת”ס, ותוספת של כ-[32] מילים בעצם כתי”ק החת”ס. מצדו האחורי של השטר מופיעים רישומים מאוחרים מק”ק מטרסדורף.