Bidspirit auction | A rare Teno'im with the

A rare Teno'im with the Handwriting and Signature by the Gaon Rabbi Dov Ber Meisels of Kraków and Warsaw - 1844 - A rare Teno'im with the Handwriting and Signature by the Gaon Rabbi Dov Ber Meisels of Kraków and Warsaw - 1844 Rabbi Dow (Dov, Dob) Ber (Beer, Berisz, Berush) Meisels (1798 – 17 March 1870) was a Chief Rabbi of Kraków (Cracow) from 1832 and later, Chief Rabbi of Warsaw (from 1856). He was active in the Polish nationalist movement, and was a politician in the Austrian partition of Poland and (later) in the Russian partition. A vocal supporter of Polish-Jewish cooperation, he supported the cause of Polish independence, for which he was persecuted by the Russian government. שטר תנאים ”יחסני” בחתי”ק הנדירה של הגאון רבי דובער מייזלס אב”ד קראקא ווארשא שטר תנאים חשוב ונאה מאוד, בעל ידיעות היסטוריות, לנישואי נכדת אב”ד ברסלאו הגאון הנודע רבי יוסף מייא, בעל בעל 'חידושי הגהות' על ארבעה טורים הנדפס בתוך כל כרכי ה'טור' . קיום שטר התנאים [60 מילים!] בכתי”ק הנדיר ביותר של ראש גולת אריאל הגאון רבי דובער מייזלס אב”ד קראקא. י”ג סיון תד”ר [1844]. כתבי ידו הינם נדירים עד מאד. שטר תנאים מעניין, בו מתארסים התורני מו”ה יצחק יוסף לוטער מהעיר מישקאלץ שבמדינת הגר [לפי הנוסח מדובר כנראה באלמן או גרוש] העומד מצד עצמו, עם הכלה הבתולה שרה פריידא בת יונה פרענקיל מקראקא. דבר מעט בלתי שגרתי הוא שהעומד מצד הכלה אינו אביה [שאינו מוזכר בברכת הנפטרים והיה כנראה בין החיים], אלא רק אמה רבקה בתו של הגאון המפורסם רבי יוסף מייא זצ”ל רבה של העיר ברסלאו. האם היא גם המתחייבת הבלעדית עבור הוצאות הנישואין מצד הכלה שישולמו מ”הכנסות הבית בקהילת ברסלאו”. בשולי שטר התנאים - המפורט בצורה מדויקת, כולל התחייבויות החתן ואם הכלה, שצריכות להתבצע עוד קודם החתונה - חתומים החתן, הכלה והעדים. ומתחתם מופיע אישור מאת שלושת חברי הבד”ץ דקראקא. בגב שטר התנאים מופיע אישור נאה ומפורט [שישים מילים] בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון הנודע רבי דובער מייזלס אב”ד הערים קראקא וורשא – מגדולי חכמי הדור ובעל חידושי מהרד”ם. נציין שלמרות שהגאון רבי דובער מייזליש החזיק במשרות הרבנות החשובות ביותר בפולין – רבנות קראקא עירו של הרמ”א ורבנות ווארשא הבירה, ולמרות היותו ה'דַּבָּר' של הדור שבפני מלכים יתייצב ועל פיו נחתכו כל ענייני השעה, בכל זאת לא נותר ממנו כמעט מאומה בכתובים, בעקבות השואה שכילתה כל חלקה טובה באירופה וביתר שאת במטרופולין היהודי שבערים המרכזיות בפולין. הגאון רבי דובער מייזלס [מייזלש, מייזליש; תקנ”ח-תר”ל], מגדולי חכמי דודו. שימש משנת תקצ”ב כהן כרבה של קראקא ומשנת תרי”ז רבה של ווארשא הבירה. בנו של הגאון רבי יצחק מייזלס בעל ”חוסן ישועות” על מסכתות הש”ס. בילדותו גר בקמניץ פודולסק, שם כיהן אביו כרב. בהגיעו לפרקו נשא לאישה את בתו של הגביר הבנקאי ר' שלמה בורנשטיין. רבותיו היו הגאונים ר' יוסף צאנזר ור' משה חריף חברי הבד”צ של קראקא בתקופת רבנותו של הגאון ר' צבי ב”ר דוד הלוי. אף הוא היה תלמיד מובהק אצל אביו הגאון חוסן ישועות ועי' בספרו דף קל”ו ”והנה שמעתי מכבוד א”א הגאון מוהר”י זצ”ל”. רבנות קראקא: שמעו של המהרד”ם יצא עד מהרה בכל רחבי פולין וגליציה, ובשנת תקצ”ה והוא בן ל”ד שנה בלבד נתמנה כרבה של העיר הגדולה והמפורסמת ברבניה קראקא. שם קמו כנגדו מערערים, אולם רובם הגדול של אנשי קראקא נתיצבו לימינו של הגאון מהרד”ם ובראשם כל גדולי ישראל. הגאון חמדת שלמה כתב ”ואמנם כי קשה עלי מאד להכניס את עצמי בדבר שחוץ לעירי אמנם להיות הדבר נוגע לכבוד ת”ח כבודו של המהרד”ם שנתבזה”. גם החתם סופר צידד עמו באותה המחלוקת וכן בעל דברי חיים. רבנות ווארשא: בשנת תרט”ז נבחר המהרד”ם לרבה של עיר הבירה החדשה ווארשא. המועמד שכנגד היה הגאון רבי יעקב גזונדהייט בעמח”ס תפארת יעקב [שאמנם כיהן אחר פטירתו של המהרד”ם כרבה של ווארשא] אך הוועד הבוחר ובראשם הרבי מגור בעל חדושי הרי”מ נזדרז וכתב לו כתב רבנות. כאשר מסרה לו המשלחת את כתב הרבנות ומצא שם חתימות גדולי רבני וחכמי ורשא ובראשם הרבי מגור, נזדרז לעשות רצון חכמים. בהגיעו לורשא נתקבל עלידי טובי העיר והמון רב ובראשם הרבי מגור והגר”י גזונדהייט שיצאו לקראתו לשער העיר, שם נפגשו עם המרכבה של הגאון מהרד”ם שהגיעה מקראקא. כאן עבר למרכבתו של הרבי מגור שקיבל את פניו באהבה גלוי'. מאז כל ימי חיי הרבי היתה נפשו קשודה בנפשו וכל עניני העדה נועצו יחדיו. בווארשא ישב על מדין ובית דינו מנה עשרה דיינים. ידוע הסיפור אודותיו שנכנס לפולקלור היהודי כדוגמה האולטימטיבית לחכמתם של גדולי ישראל. בהיותו בעיר ווארשא נכנס אל המהרד”ם במוצאי שבת אדם מבוהל וסיפר לו בדמעות שליש כי נתאכסן בשבת אצל פלוני בעל מלון ובערב שבת הפקיד אצלו את צרור כספו ועתה טוען בעל המלון להד”ם. קרא מיד המהרד”ם לבעל המלון ושאלו: האם מוכן אתה להשבע שלא הפקיד אצלך איש זה צרור כסף? ויען בעל המלון ויאמר: כן, מוכן אני להשבע! תוך כדי דרישה וחקירה שאל הרב את בעל המלון מה השעה? הוציא בעל המלון שעון זהב מכיסו וענה לו. המהרד”ם לקח את השעון והחל להתפעל ולשבח את יופיו, פנה לבעל המלון ואמר לו: מזמן כבר רציתי לקנות שעון נאה לרבנית, האם יכול אני להכנס רגע לבית ולהראות את השעון? בעל המלון נענה ברצון. מהר נכנס המהרד”ם לביתו, קרא לשמש ואמר לו: רוץ לבית בעל המלון ותאמר לאשתו שבעלה מבקש את צרור הכסף שהפקיד האורח ביום שישי, ולראיה שלח אתו את השעון שלו. לא עברה שעה מרובה, חזר השמש והצרוד בידו. חזר הרב לבית דינו והמשיך בדרישה וחקירה ושוב שאל את בעל המלון: המוכן אתה להשבע? ויען לו כבראשונה: מוכן אני! עתה הוציא הרב את הצרור שהביא השמש ופני בעל המלון חפו.