מכתב היסטורי להציל בית מדרשו של הגה"ק רבי בונם מווארקא באטוואצק - חתימת הגאון רבי יעקב מאיר בידרמן, רבי שלמה דוד ...

מכתב היסטורי להציל בית מדרשו של הגה"ק רבי בונם מווארקא באטוואצק - חתימת הגאון רבי יעקב מאיר בידרמן, רבי שלמה דוד כהנא, ועוד - ווארשא תרצ"ה

הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן (תר"ל-נספה בשואה תש"א), גאון מופלג, חתנו ועורך ספריו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת". כיהן כדיין וכחבר ועד הרבנים בעיר וורשא. רבי יעקב מאיר היה מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ועמד בנשיאות "קופת רמבעה"נ" [רבי מאיר בעל הנס] בפולין. הוא וגיסו רבי מנדל מפביאניץ היו מעורבים בהשכנת שלום ובמשא ובמתן עם כל הצדדים בהנהלת הכולל, והדברים נגעו בעקיפין גם לחילוקי דעות אחרים שהיו בין החצרות החסידיות בפולין: גור ואלכסנדר, פוריסוב, אמשינוב וחסידויות אחרות. רבי יעקב מאיר היה חותנו בזיווג-שני של גיסו האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת" (מזיווג זה נולד האדמו"ר רבי פנחס מנחם בעל "פני מנחם"), וחותנו בזיווג ראשון של האדמו"ר בעל "בית ישראל".

הרב שלמה דוד כהנא [תרכ"ט-תשי"ד, 1869-1953]. ראב"ד ורשה, ורבו האשכנזי של הרובע היהודי עד נפילת הרובע בתש"ח. את תורתו קנה בישיבת וולוז'ין מפי רבי חיים הלוי סולובייצ'יק והנצי"ב מוולוז'ין, ובכולל הפרושים בקובנה ונסמך לרבנות בידי רבי יצחק אלחנן ספקטור. נודע בעיקר בשל פעילותו להתרת עגונות מלחמת העולם הראשונה ועגונות מלחמת העולם השנייה, ולכן דבק בו השם 'אבי העגונות'. מיד עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החל להיערך לקראת היתר עגונות מהארצות שבהן התחוללה המלחמה. הוא ניסח היתר עגונות עקרוני שיוכל לשמש ברבים מהמקרים, והחל לגבות עדויות ולהתיר עגונות תוך שהוא מסתמך על היתר הלכתי של 'תרי רובי'. לפי דבריו, התיר עוד במהלך המלחמה כ-3,000 מעגונות מלחמת העולם השנייה בהתבסס על היתר זה, ומעולם לא אירע מקרה שבו שב הבעל בחיים לאחר מכן.