טמירא דכל טמירין: אוטגראף ספה"ק 'הוספות מהרצ"א' בעצם כתי"ק ה'בני יששכר' - עם חתימת יד קדשו

טמירא דכל טמירין: אוטגראף ספה"ק 'הוספות מהרצ"א' בעצם כתי"ק ה'בני יששכר' - עם חתימת יד קדשו

טמירא דכל טמירין: אוטגראף ספה"ק 'הוספות מהרצ"א' בעצם כתי"ק ה'בני יששכר'

כתב היד המקורי של ספר החסידות הקבלי 'הוספות מהרצ"א' - מספרי החסידות-הקבליים החשובים ביותר שבכל הדורות. בעצם כתב יד קדשו וחתימת ידו של המחבר הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא בעל ה'בני יששכר' מדינוב - מגדולי אדמו"רי הדורות. [דינוב, סוף שנות ה'ת"ק - ראשית המאה ה-19]. פריט קדושה חסידי יחיד במינו, שלא הוצג כדומה לו שנים רבות במכירות פומביות.

כתב היד מכיל לא פחות ממחצית (!) הספר הקדוש 'הוספות מהרצ"א, למעלה מ-10,000 מילים!! בעצם כתב יד קדשו וחתימת ידו של ה'בני יששכר'. ודווקא את המחצית הראשונה והחשובה יותר, הכוללת גם את ההקדמה החשובה ואת חתימת יד קדשו שבראש העמוד הראשון: "הגהות צבי אלימלך נר"ו". כמו כן החלק שלפנינו כולל גם את סגולתו המפורסמת של ה'בני יששכר' שהספר הוספות מהרצ"א הוא המקור שלה, שעצם קריאת ספר הזוהר גם ללא הבנה מסוגלת לתיקון הנשמה וז"ל קדשו (אות ט'): "אמת שמקובל בידינו שגם מי שלא ידע כלום אף על פי כן לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש".

הבני יששכר זיע"א חיבר את ספרו 'הוספות מהרצ"א' שלפנינו על ספר הקבלה החסידי 'סור מרע ועשה טוב' מאת רבו וידידו 'שר בית הזוהר' בעל העטרת צבי מזידיטשוב, המיוסד על 'כללי החכמה' שבספר 'עץ חיים', ועל יסודות תורת החסידות, ומהווה פתח ושער לחכמת הקבלה כמופיע בראש הספר: "והוא הקדמה ודרך לעץ החיים". אי לכך, כתב היד שלפנינו מלא וגדוש לכל ארכו בשמות קדושים, ועניינים קבליים גבוהים, שסגולתם גבוה מעל גבוה. שהרי כידוע שכתבי ידם של צדיקי הדורות ובפרט חתימות יד קדשם, מסוגלים לשמירה ולהצלחה, כל כתבי ידם, על אחת כמה וכמה כתב היד הקבלי שלפנינו המלא בשמות קודש בעצם כתב יד קדשו ובחתימת ידו של הרה"ק בעל הבני יששכר.

כתב היד שלפנינו היה למראה עיניהם של גדולי מומחי כתבי היד החסידיים המאשרים את אותנטיות כתב היד ושיצא בוודאות מתחת ידי קדשו של הבני יששכר. לכתב היד מצורפים אישורים חתומים מאת הרה"ח ר' בערל שווארץ – מגדולי המומחים בעולם לכתבי יד חסידיים, המאשר בחתימת ידו לאחר בדיקה מקיפה והשוואה עם כתבי יד נוספים, שכתב היד שלפנינו והחתימה שבראשו נכתבו בוודאות בידי קדשו של הבני יששכר. כמו כן מצורף אישור מומחה נוסף מאת הרה"ח אלימלך פקשר, המאשר אף הוא בחתימת ידו שהשווה את כתב היד שלפנינו ואת החתימה עם שאר כתבי ידו של הבני יששכר, ונמצאה התאמה מושלמת בין כתבי היד.

מפרט: [20] עמ' כתובים, כ-10,000 מילים בעצם כתי"ק הבני יששכר.

…...............................................

המחבר הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב מגדולי האדמו"רים שבכל הדורות, נודע בכינויו 'הבני יששכר'[תקמ"ג-תר"א], אם נבוא לתאר את שגב גדולתו וקדושתו וקצות דרכיו של קדוש עליון כהגה"ק בעל ה'בני יששכר' זי"ע היריעה תכלה והם לא יכלו, אך פטור בלא כלום אי אפשר ונביא אך ראשי פרקים בקיצור נמרץ מתולדות האדם הגדול בענקים.

לידתו: נולד לאביו הרבני מוה"ר פסח לאנגזאם זצ"ל (ולימים החליף את שם משפחתו לשפירא) ולאמו הצדקנית מרת מינדל ע"ה בת אחותם של הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע והרבי ר' זושא. לפי המסורת ניסו כוחות הסט"א להתנכל לנשמה קדושה זו. (לפניו נולדו להוריו מספר ילדים, שנפטרו בילדותם). מסופר כי בניסיון למנוע גם את פטירתו של הרך העתידי, התייעצה אמו עם דודה, הרבי ר' אלימלך מליז'נסק והוא הבטיח לה שייוולד לה בן זכר שיחיה ויאיר את העולם בתורתו הקדושה, והורה לה לתת לילד את שמו (כלומר אלימלך) כסגולה לאריכות ימים. רבינו סיפר לאחר שנים שזוכר הוא עדיין את היותו על ברכי דודו זקנו, היה זה בהיותו בן חודשים וחצי.

רבותיו: הבני יששכר הסתופף בצל גדולי הדור ההוא וקיבל מהם תורה הרבה הן בנגלה והן בנסתר. רבו המובהק היה הרבי מלובלין זי"ע אותו הוא מכנה תמיד בשם כבוד אדמ"ו וכך הוא מספר אודותיו "בעינינו ראינו מכבוד אדמו"ו הרב הקדוש מהריעי"צ זצלה"ה אשר היה קורא מהכתב שמות בני אדם שכתבו לו היה מתבונן ברוח קדשו מעשה האיש אם זך ואם ישר פעלו או בהיפך ח"ו וכמה פעמים שמעו מפיו שהיה אומר קודם הקריאה לשם יחוד קודשא בריך הוא" (אגרא דפרקא סי' כ'). כן הסתופף גם בצל קדשם של הרה"ק המגיד מקוזניץ, הרה"ק ר' מנחם מענדל מרימנוב והרה"ק בעל אוהב ישראלי מאפטא זי"ע. נסע גם לשאר צדיקי דורו הרה"ק ר' משה סופר מפשעווארסק, הרה"ק רבי מנחם מנדל מקאסוב זצ"ל ועוד. קשרים קרובים היו לו עם תלמידי בית-מדרשו של החוזה מלובלין ובראשם רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב.

ספריו: עשרות חיבורים כתב הבני יששכר במשך שנותיו, והם עוסקים בכל חלקי התורה שבכתב ושבעל פה, בנגלה ובנסתר. המפורסם שבהם הוא ספרו 'בני יששכר' על סדר החדשים, שם הספר נבחר לאחר שרבו החוזה מלובלין אמר לו שגזע יחוסו נובע משבט יששכר.

הוספות מהרצ"א [כל הקטעים המצוטטים להלן הם מתוך כתב היד שלפנינו]: הספר הקבלי ביותר שבין ספריו הוא הוספות מהרצ"א שלפנינו, למרות שרוב ספריו סובבים על דברי הקבלה. אולם ספר זה הוא ספר קבלה ממש עם ייחודים קבליים (כגון הייחוד לכעס), שמות קודש וכדו'. רבינו שהיה גאון הדור בנגלות התורה, כפי שהדבר משתקף בספריו הרבים. היה אחד המיוחד בין גדולי דורו בתורת הסוד, מאריה דרזין אשר פנימיות התורה וסתריה חשופים פניו בצורה בלתי רגיל. וכך כותב רבינו בהקדמה ל'הוספות מהרצ"א': "ערבים עלי דברי דודים אשר הפליא עצה הגדיל תושיה כבוד הרב החסיד הקדוש המפורסם בוצינא דנהורא מוהרצ"ה מזידיטשוב ומעט הייתי מתלונן בצל קורתו ומצאתי ראיתי אשר לב הרב מבעית בחכמה הקדושה היא חכמת הקבלה וכמעט לא ראיתי ולא שמעתי בדורנו דוגמתו מי אשר העמיק בחכמה הנפלאה כמוהו ומיום עמדי על דעתי הייתי משתוקק מאד לחכמה הלזו אך להיות שלא מצאתי לי סעד וסמך והסכמה מחכמי הדור אשר עלה לשמים שיאם הם רבותינו הקדושים נוחי הנפש אשר בודאי היו נהירין להו שבילי דרקיע והסתירו החכמה הזאת במתק לשונם כאשר באזנינו שמענו ותקח אזנינו שמץ מהם ואין דורש ואין מבקש מדלת העם להתבונן בפנימיות דבריהם ומגודל מסוה מהם ואין דורש ואין מבקש מדלת העם להתבונן בפנימיות דבריהם ומגודל מסוה הבושה אשר הוטבעה בי לא היה לי פתחון פה מעולם להעיז בפני רבותי לשאול את פיהם בעניני השגת החכמה והנהגתה על כן מעולם הייתי עוסק בה רק בדרך רצוא ושוב לאחר שהוא מאריך במעלת חכמת הנסתר הוא מציין והנה כעת זכיתי לקבל פני אפי רברבי יהרב החסיד המקובל הנ"ל וראיתיו מלא וגדוש בקדושת החכמה המפוארת הלזו וכבר היה לי פתחון פה לפניו בעניני החכמה והנה עוצם השתדלותו לגלות החכמה הנ"ל ולהפעה על פני תבל אין לשער". רבינו מוסיף וכותב בהקדמתו שלפנינו, כי עדיין רוב העולם היו מגששים באפילה ורבו על החכמה הלזו מעוררים ונוקפים וכמה מהמתעסקים בחכמה לא היו יודעים איך לעסוק בשכליות החכמה ליקח ממנה דרך עבודתו ית"ש ובאו לידי הגשמה "עד אשר שלח השי"ת לנו למחיה נשמת הקדוש עליון הבעש"ט זצוק"ל נבג"מ הוא האיר עיני העולם האיך לעסוק במושכלות וליקח מהחכמה עבודה שלימה ותמה כאשר יתבונן המשכיל בדברי תלמידיו אשר הלבישו את עניני החכמה בשכל הנפש המשכלת". לצד שמות הקודש שבספר מופיעים בו ייחודים שונים וכן פסוקי עשירות וכד': “ כי יספיק לו הכסף והזהב אשר הוא אצל כללות בני אדם והש"י המסבב כל הסיבות יסבב להמציא לו בעת המצטרך"; להינצל ממוות: "מזומן לאיש חסיד יבא באחרית הימים יחסה יום אחד בצל קיר מן הקירות ההם ויהיה לו סיבה להנצל מן המות"; חיי נצח: “ בלע שהוא קודם התיקון ולכן בלע המות לנצח ראשי תיבות הב"ל והמות בהב"ל" ועוד ועוד.

התבטאויות צדיקי דורו: בעל עטרת צבי מזידיטשוב זי"ע במכתבו לרבינו כותב "חי רוחי הוא הרב הגדול החסיד המפורסם בוצינא דנהורא קדישא ביחודא דנהורא קדישא עובד השם האמיתי ואוהב השם בכל לב ונפש ומאוד החכם נכנס בעומקא דחכמתא עלאה קדישא כבוד מו"ה צבי אלימלך האור הצח ומצוחצח בצחצחות לצחצח". הגאון האדיר מגדולי הפוסקים בדורו רבי שלמה קלוגר זי"ע כותב בהסכמתו "לא ידעתי עד כה מעוצם גדלו בתורה כאשר נראה מספרו הזה של אותו גאון" הוא אף מזכיר את רבינו בהערצה בספרו שו"ת טוב טעם ודעת קמא (סי' רט"ז). ברוח זו כותב גם הגאון האדיר רבי יצחק שמעלקים זצוק"ל בעל בית יצחק בהסכמתו לפירוש רבינו על ספר יצירה (פרעמישלא תרמ"ג) המעיד "והנה אין בפי ממלל להלל הספר הלזה מחברו רב וגאון עיר וקדיש כל רואה בספריו הקדושים ישתומם על המראה הגדול הזה כידודי אש יתמלטון מפיו הקדוש בנגלה וכל קורא בספריו ימלא חרדת קודש ושמחה וגיל להבין דברי חז"ל כל אחד כפי כחו". הרה"ק רבי מאיר מפרימשליאן זי"ע שיבח מאוד את רבינו וגדולתו בתורה וכששבת בן רבינו הרה"ק רבי אלעזר מלאנצהוט זי"ע בפרימשליאן לאחר פטירת אביורבינו פנה רבי מאיר אליו ושאלו לפני אמירת שלום עליכם איך התנהג אביכם האם שר שלום עליכם או רק אמר בלא ניגון והשיב לו רבי אלעזר שאמרם רק באמירה נענה הרה"ק מפרימשליאן אם כן יעשה כן גם מאירל והחל לומר שלום עליכם (בית שלמה עמ' יז). כ"ק מהר"ם מבילגורייא זי"ע כותב "סיפר כ"ק אחי שליט"א מרן מהר"א זי"ע הספר בני יששכר שחיבר הרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב זצ"ל יצא לאור בעוד כ"ק א"ז ז"ל מרן מהר"ש זי"ע בחיים חיותו שנת תר"ו כשהביאו לפניו את הספר ועיין בו אמר 'איך האב דאך איהם געקענט פון לובלין אבער אזוי ווייט האב איך נישט געוואוסט' [-הכרתי אותו עוד מלובלין אך עד כדי כך לא ידעתי]. גם ידוע מה שאמר כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע על אודות ספרו הבני יששכר "שבתוך ספר בני יששכר טמון האור הגנוז" ועוד אמר פעם בשם אביו מהר"י זי"ע "שהרבי ר צבי אלימלך היתה לו הארה בימי חנוכה יותר מכל הרביים". מסופר על ה"דברי חיים" מצאנז שפעם בראש השנה לפני תקיעת שופר, הסתגר בחדרו במשך כמה שעות עם הספר "בני יששכר", ולמד בו כהכנה לתקיעת השופר. ה"בני יששכר" היה תלמיד הרה"ק רבי יהושע אבד"ק דינוב והרה"ק ר' יהושע היה רגיל אליהו הנביא לבוא אליו ללמוד עמו פעם אחת עברו שבועות אחדים ולא בא אליו ואחר כך חזר לבוא ושאל אותו מדוע לא אתי מר עד הכא ואמר לו שהוא שמע זילותא דצורבא מרבנן הוא הרה"ק רבי צבי אלימלך ולא מיחה לכך לא בא אליו.

סגולותיו שהתקבלו בכל תפוצות ישראל: ראשית הסגולה הנ"ל המופיעה בכתב היד שלפנינו לגרוס את ספר הזוהר גם בלא הבנה לתועלת הנשמה. גם הסגולה הידועה לזיווג לומר לפני עושה שלום את מזמור קכ"א בתהילים (שיר למעלות אשא עיני אל ההרים) היא מהבני יששכר. וכן חידוש המנהג לפזר עשבים ופרחים על רצפת בית הכנסת בשבועות, גם הוא מאת בעל הבני יששכר.

צאצאיו: מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים - דינוב, מונקאטש, בוקאווסק, האדמו"רים והמשפיעים לבית לעלוב ועוד.