Bidspirit auction | Historic and unique! A very

Historic and unique! A very important letter from the Admorim Rabbi Mendil of Bohosh and Rabbi David Tversky of Trisk-Bohosh on the passing of their father-in-law Rabbi Israel of Bohosh - Historic and unique! A very important letter from the Admorim Rabbi Mendil of Bohosh and Rabbi David Tversky of Trisk-Bohosh on the passing of their father-in-law Rabbi Israel of Bohosh  היסטורי ויחידי! מכתב חשוב מאד מהאדמורי”ם הרה”ק רבי מענדיל מבוהוש ורבי דוד טווערסקי על פטירת חותנם הרה”ק רבי ישראל מבוהוש ”האסון הנורא שקרה לנו ולאלפי אנשים שהיה מקושרים בעבותות אהבה” מכתב משנת תרפ”ג לאחר פטירת הרה”ק רבי ישראל מבוהוש נכתב אל הרבנים הגאונים רבי חנוך העניך שאפראן ורבי צבי גוטמאן ”האסון הנורא שקרה לנו ולאלפי אנשים שהיה מקושרים בעבותות אהבה לכ”ק חותננו הק' ישראל זי”ע, הננו אליכם בתודה רבה על השתתפותכם שלכם בצערנו” עם חתימת שני האדמורי”ם! רבי מנחם מנדל פרידמן (ג' בתמוז תרל”ו - י”א בתשרי תש”ג) היה האדמו”ר השלישי בחסידות בוהוש. רבי מענדל נולד לרבי דוד פרידמן, בנו של רבי יצחק פרידמן, אבי השושלת, ולשיינא דבורה בת רבי אברהם יהושע השיל (מז'יבוז') מזינקוב. אביו נפטר בחיי סבו, ולא כיהן באדמו”רות, עם זאת חסידי סבו היו מסתופפים אצל אביו. נישא לבלומה רייזל בת דודו רבי ישראל שלום יוסף פרידמן, לימים האדמו”ר מבוהוש. הקים יחד עם גיסו רבי דוד טברסקי את ישיבת ”בית ישראל” שהתקיימה בין השנים תרס”ט - תרע”ו והעמידו את חמיהם בנשיאותה. בישיבה למדו כ-100 תלמידים בחמש כיתות. לאחר פטירת חמיו בשנת תרפ”ג, מונה לממלא מקומו יחד עם גיסו רבי דוד טברסקי. השניים הנהיגו יחדיו את החצר, וקבלו בצוותא את החסידים, כל המכתבים שיצאו מהחצר נושאים את הלוגו בראש העמוד של שני האדמו”רים, ושניהם חתומים עליו. בהמשך עבר גיסו ליאס והוא כיהן לבדו. בזמן מלחמת העולם השנייה סייע לפליטים יהודים, כמו לניצולי פרעות יאשי. רבי מנדל נפטר בי”א בתשרי תש”ג ונקבר בבוהוש. אחיינו וחתנו של רבי מנדל, רבי יצחק פרידמן, מילא את מקומו. ילדיו האחרים של רבי מנדל מבוהוש היו ר' יצחק פרידמן, ושתי בנותיו, שרה דבורה ומלכה רחל שהתחתנו עם (בן דודו) רבי יצחק בנו של רבי משה יהודה לייב מפאשקאן. נכדו - בן בתו שרה דבורה, היה הרב ישראל פרידמן בן-שלום האדמו”ר מפאשקאן. רבי דוד טווערסקי אדמו”ר מטריסק בוהוש נולד לרבי מרדכי זוסיא טווערסקי מטריסק - הוצאלאס. נפטר ביאס תרצ”ד לאדמו”ר רבי ישראל שלום יוסף פרידמן היו רק בנות, ומשום כך אחרי פטירתו הוכתרו על פי צוואתו לממלאי מקומו שניים מחתניו שהיו אף נכדי אביו: רבי מנחם מנדל פרידמן (בנו של רבי דוד בן רבי יצחק האדמו”ר הראשון) ורבי דוד טברסקי (בן רבי מרדכי זוסיא מטריסק-הוצלאס-יאס חתן רבי יצחק האדמו”ר הראשון). השניים הנהיגו יחד את החצר, קיבלו בצוותא את החסידים, וחתמו יחד על המכתבים שיצאו מן החצר. עוד קודם לכן, בין השנים 1916-1909, עמדו השניים בראש ישיבה בשם ”בית ישראל”. בישיבה למדו כ-100 תלמידים בחמש כיתות. רבי דוד נפטר בכ”א בכסלו תרצ”ד. רבי מנדל נפטר בי”א בתשרי תש”ג. חתנו של רבי מנדל, רבי יצחק פרידמן, מילא את מקומו. הרב צבי הרש בן אריה גוטמן (ט”ו בכסלו תרנ”ד) –17 באוגוסט 1973 (י”ט באב תשל”ב)) היה רב רומני וישראלי, שפעל בין השנים 1920–1961 בבוקרשט ואחר כך בתל אביב. היה חבר מועצת רבני רומניה ואב בית הדין בבוקרשט, פעיל ציוני, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי ברומניה. בין הרבנים החשובים ברומניה -”רגאט” היה אולי היחיד שהתחנך רק בארץ הולדתו. רבי חנוך העניך שפרן (תרמ”ז - ו' באלול תשי”ט) היה רבן של הערים ביוולאר ובוקרשט ברומניה. נולד בשנת תרמ”ז בעיירה פומורן לרבי בצלאל זאב שפרן (שלימים היה רבן של שטפנשט ובקאו), למד אצל אביו ובגיל 16 כבר הוסמך לרבנות על ידי רבי יהושע איטינגא ורבי ברוך אפשטיין, בהיותו בן 18 עלה אביו לכהן ברבנות העיר בקאו ברומניה וכאשר אביו היה נוסע מהעיר היה עונה לשאלות במקומו. רבי העניך היה כותב בלשון צחה ובהירה, ועל כן נתן לו אביו לערוך את ספריו ”שו”ת הרב”ז” בתוספת הערותיו, ובסופו הדפיס קונטרס משלו בשם ”ילקוט החנוכי”, וכן הדפיס ספר ”מנחת אזכרה” מדברי אביו בשבח ישוב ארץ ישראל, כמו כן כתב בעצמו הרבה תשובות בהלכה ופרסם מדברי תורתו בקובצים התורניים שיצאו בתקופתו, וביניהם ב”המאסף”, ”דבר בעתו”, ”הבאר”, ”בית וועד לחכמים” ועוד, בשנת תרע”ב כתב את ספריו ”מנחת חנוך” על אגדות חז”ל, ו”דרושי חנוך” מדרשותיו.