"לבקש רחמים על הרה"צ רבי יחזקאל שרגא בן גיטל רבקה צדיק תמים ירא שמים" מכתב חשוב מאד מהרה"ק רבי אליעזר זוסיא מסקולען ...

"לבקש רחמים על הרה"צ רבי יחזקאל שרגא בן גיטל רבקה צדיק תמים ירא שמים" מכתב חשוב מאד מהרה"ק רבי אליעזר זוסיא מסקולען אודות מוסדותיו ולהעתיר בתפלה על הרה"ק הצדיק רבי יחזקאל מערץ

מכתב חשוב מאד מהרה"ק רבי אליעזר זוסיא מסקולען אודות מוסדותיו ולהעתיר בתפלה על הרה"ק הצדיק הפלאי רבי יחזקאל מערץ

"בתחלת המכתב הרבי כותב אודות לא לקחת כסף ממקומות שאינם טהורים על המוסד חסד לאברהם, "שיהיה מוסד נקי וטהור לא ע"י צינורות שאינם נקיים"

"נא להזכרינו לטובה ביום הילולא דרשב"י, גם אבקש שהילדים יחיו והמלמדים יאמרו נא תהלים על הציון הקדוש לבקש רחמים על הרה"צ רבי יחזקאל שרגא בן גיטל רבקה צדיק תמים ירא שמים וצריך לרחמים"

האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל [תרנ"ח - תשמ"ב], האדמו"ר הראשון לבית סקולען, חצר המונה כיום אלפי חסידים, בעיקר בארה"ב. הוא נחשב כעילוי וכשנפטר אביו, והוא היה בן שבע עשרה בלבד, הוכתר כממלא מקום אביו ברבנות העיר סקולען. ברבות השנים החלו להתקבץ סביבו חסידים רבים והוא הוכתר כאדמו"ר מסקולען. הרבי נודע במיוחד בליבו הרחום ובמסירות נפשו. לאחר השואה פעל למען הענקת עזרה לילדים יתומים שניצלו, כשבחלק ממסמכי הרישום שלהם אף נרשם כי הם ילדיו הביולוגיים. (פעולות בהן המשיך עד סוף ימיו בהקמת רשת בתי היתומים 'חסד לאברהם' והחזקתם על חשבונו. בניו-יורק וגם בישראל). המשטר הקומוניסטי אסר אתו בעקבות כך יחד עם בנו. וכך כותב בנו האדמו"ר על אותו המאסר: "וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים". באותה תקופה, לצורך תעמולה בינלאומית, שנועדה להציג מצג שוא. ערכו הקומוניסטים אירוע "מלוה מלכה" בנוכחות אישים מחוץ למסך הברזל, בו אילצו רבנים לנאום על מצבם החיובי של יהדות המדינה. מסופר כי הרבי מסקולען הודיע לשלטונות שהוא אינו יודע לנאום ובמקום זאת ישיר באירוע שיר. הרבי שהיה מלחין מחונן, הלחין את הניגון המפורסם לפסוקים מספר תהילים (פרק ע"ט): "יוודע בגויים לעניינו נקמת דם עבדיך השפוך/ תבוא לפניך אנקת אסיר כגודל זרועך הותר בני תמותה/ והשב לשכנינו שבעתיים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך ה' ". באמצעות שיר זה רמז הרבי לעולם החופשי על מצבם העגום של היהודים מעבר למסך הברזל הסוביטי. חיבוריו: “קדושת אליעזר” – על ענייני חנוכה; “נעם אליעזר” – על התורה.

רבי יחזקאל שרגא מערץ (נפטר ט' בסיוון ה'תשל"ב) היה אדמו"ר ורב קהילת "תולעת יעקב" בויליאמסבורג נולד לרבי יואל זוסמאן מערץ מנאנאש ולגיטל רבקה בת רבי יעקב פרנקפורטר, רב ואדמו"ר בקאשוי. גדל ולמד אצל סבו וקיבל היתר הוראה מרבי שאול בראך, רב העיר קאשוי. רעייתו רחל וחמשת ילדיה נהרגו בשואה, בכ"ט בסיון תש"ד. בשנות השואה ברח עם אביו לבודפסט והיו שם מהיחידים שנשארו עם הזקן והפיאות. לאחר השואה נישא לחנה בת רבי חיים זילברמן, נכד רבי נפתלי הירצקא האדמו"ר מראצפערט, ועבר להתגורר בוינה, אוסטריה. בשנת ה'תש"ז, הקים את קהילת "תולעת יעקב" בויליאמסבורג. היה נוהג לחלק את כל הכסף שקיבל לצדקה. אף שהיו לו חסידים וקהילה היה נוסע הרבה כחסיד לרבי יואל מסאטמאר ולרבי יעקב יוסף מסקווירא. נפטר בחיי אביו בט' בסיוון ה'תשל"ב ונקבר בבית העלמין סאטמאר בניו ג'רזי. לאחר פטירתו הדפיס אביו את ספרו תפארת יחזקאל.