Bidspirit auction | Machzur Manuscript, Kavanot HaRashash for

Machzur Manuscript, Kavanot HaRashash for the Yamim Noraim - Copy of The G-dly Kabbalist Rabbi Aharon Rephael Chaim Moshe Pereira - כתב יד, מחזור עם כוונות הרש”ש, לימים נוראים! עותק המקובל אלוקי רבי אהרן פירירא בנוסף עם תפלות והגהות בכתב יד The G-dly Kabbalist Rabbi Aharon Rephael Chaim Moshe Pereira [known as Afa”r Yitzchak, as well as Ar a ch a” m – A haron R ephael Ch aim M oshe] was born in Salonika to his father Rabbi Yitzchak Pereira. He ascended to Jerusalem together with his family in 1848 as was immediately appointed one of its Kabbalistic sages, one of the individuals in the Beit E-l community and sages of Chessed E-l. He was known as unique among the Kabbalists of his generation. He passed away in 1887. He authored the Kabbalistic book Toldot Aharon U’Moshe V’Afar Yitzchak (Jerusalem, 1870), Davar Hashem MiYerushalayim (1873) and the Kabbalistic book Me’il Kodesh U’Bigdei Yesha was printed posthumously his son Kabbalist Rabbi Yitzchak Pereira, from the glosses his father wrote on the sheets of the Kabbalistic books studied (!) by his primary disciple Rabbi Akiva Yosef Schlesinger, who said about him in his eulogy “Aharon’s character cannot be measured nor related. Until the day of his death not once was he to be found sleeping at midnight; he arose as a lion at midnight to go to the Beit E-l study hall, and he would arouse and encourage his comrades to join him, aside from those he influenced in Salonika  המקובל האלוקי רבי אהרן רפאל חיים משה פירירא [מכונה אפ”ר יצחק, וכן ארח”ם – אהרן רפאל חיים משה], נולד בשאלוניקי לאביו רבי יצחק פירירה. בשנת תר”ח עלה יחד עם בני ביתו לירושלים ומיד נמנה בין חכמי המקובלים, ויחידי ק”ק בית א-ל, וחכמי חסד א-ל. הוא נודע כאחד ומיוחד בין מקובלי דורו. נפטר בשנת תרמ”ז. חיבר את הספר הקבלי תולדות אהרן ומשה ואפר יצחק (ירושלים, תר”ל) דבר ה' מירושלים (תרל”ג) ואחרי פטירתו הדפיס בנו המקובל רבי יצחק פירירא את הספר הקבלי מעיל קדש ובגדי ישע, מהגהות שכתב אביו על גליונות ספרי הקבלה שלמד (!) תלמידו המובהק רבי עקיבא יוסף שלזינגר אמר עליו בהספדו ”אין לשער ואין לספר מדותיו של אהרן זיע”א, לרובו עד יום מותו לא עבר עליו חצות לילה בשינה, וכארי התנשא בחצות לעלות לבית המדרש בית אל יכב”ץ, ולעורר ולזרז את החברים לזאת, מלבד אשר רבים השיב מעון עוד בבחרותו בשלוניקי … ”