ספר יסוד תפארת שמואל לה'קאוידינובער' עותק הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב

ספר יסוד תפארת שמואל לה'קאוידינובער' עותק הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב

ספר יסוד, דפוס ראשון: תפארת שמואל לרבי שמואל קוידאנובר. פרנקפורט תנ"ז [1697]

חידושים והגהות על הש"ס, רא"ש, מהרש"א וארבעה טורים, מאת הגאון הקדוש רבי אהרן שמואל קוידאנובר אב"ד קראקא.

ספר יסודי וחשוב על הרא"ש, שנדפס בגיליון הרא"ש בש"ס וילנא. נערך והובא לדפוס על ידי בן המחבר, רבי צבי הירש קוידאנובר בעל הספר הקדוש 'קב הישר'.

חותמתו של האדמו"ר רבי ישראל פרידמאן מטשורטקוב

הרב הקדוש פאר הדור רבי ישראל מטשורטקוב [תרי"ד-תרצ"ד] בנו של האי קדישא עילאה רבי דוד משה מטשורטקוב וחתן דודו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה. אמו הייתה בתו של הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל. מילדותו ניכרו בו סימני הוד אצילות, יראה עילאה חפפה על כל מעשיו והכל סחו אחריו מקודש מקודש. לחצרו נהרו רבבות ובראשם גדולי התורה שבדור, פוסקי ההלכה, רבני המדינות וגאוני ארץ. היה ממייסדי וממכונני אגודת ישראל העולמית בה ראה רעיון נשגב ביותר להרמת קרן התורה והיהדות בכל מקום ולקירוב בין ישראל לאביהם שבשמים. נשיא מועצת גדולי התורה, מראשי מאורי הדור אשר פעל ועמל כל ימיו למען השלום והאחדות בקרב ישראל בכל מקומות מושבותם.

הגאון הקדוש רבי אהרן שמואל קוידאנובר (שע"ד-תל"ו), היה מגדולי רבותנו האחרונים ומחברם של ספרי יסוד חשובים: 'ברכת הזבח' על סדר קדשים, 'תפארת שמואל' על הרא"ש ושו"ת 'אמונת שמואל'. שימש ברבנות בקהילות מפוארות בישראל: גלוגא, רישא, בריסק, פיורדא וקראקא.

בגזירות ת"ח-ת"ט ברח לווילנא ושימש כדיין בבית דינו של בעל 'חלקת מחוקק' יחד עם הש"ך. היעב"ץ מספר שאמרו עליו שהיה בקי בארבעה טורים וב'בית יוסף' בעל פה ('מגילת ספר' מהדורת תשע"ב עמ' ו). "ומלבד חכמתו בש"ס ופוסקים ותוקף בקיאותו כנודע מספריו, עוד היה לו השגה ונגלו אליו גלגולי נשמות" ('שם הגדולים' להחיד"א, ערך גלגולים).

באופן כללי מצב טוב, כתמים, קרעים על דף השער משוקמים